הטייס שאיבד את עין שמאל ואת הראייה בעין ימין והצליח לנחות. בנובמבר 1966 יצא צה"ל למבצע סמוע, מבצע קרקעי נרחב בדרום הר חברון, שנועד לפגוע במחבלים שהפכו את הכפר סמוע לבסיס יציאה לפיגועים בישראל. המבצע זכה לקבל מטרייה אווירית שנועדה למנוע מהירדנים לתקוף את הכוחות מהאוויר ובנוסף לתקוף חלק מהמטרות.
בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות והמניע הישיר היה מותם של שלושה חיילי צה"ל בדרום הר חברון, כאשר יומיים קודם לכן רכבם עלה על מוקש. עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע, והרמטכ"ל, יצחק רבין, הציע לבצע פעולת תגמול בכפר.
בתחילת המבצע זוג מטוסי אורגן תוקפים מטרה ראשונה ולאחר מכן צוללים לתקוף שיירה צבאית שנכנסה לאזור. בתקיפה זו נפגע מטוסו של המוביל, יוחנן רוזר, מפגז שפגע בתא הטייס ופצע את יוחנן באורח קשה.
הטייס מאבד את עין שמאל והדם שזולג מכסה לחלוטין גם את עין ימין. בן זוגו לטיסה ישראל בהרב, מדווח שהמוביל נפגע. יוחנן מדווח לישראל שהוא לא רואה כלום, והנווט אומר לו שיזיז את הסטיק (הגה המטוס) שמאלה, כי הוא התגלגל לכיוון הקרקע.
למרות שאינו רואה דבר יוחנן מכוון את המטוס בעזרת ישראל בהרב שאומר לו "סטיק ימינה" או "סטיק שמאלה" כשצריך, וכך הם יוצאים משטח האויב.
אחרי שחצו את הגבול מדווח יוחנן שהוא מצליח לראות בעזרת עין ימין אבל בצורה מטושטשת, אך למרות המצב הוא לא מתכוון לנטוש, כשאת הנחיתה יעשה בעזרת הכוונה של ישראל.
וכך אכן היה, ישראל אמר לו לאן לפנות ומתי להוריד כוח מנוע וכך הצליח לנחות כשהוא כמעט עיוור.
הטייס יוחנן רוזר השתקם ולמרות עין זכוכית, והמשיך לטוס בחיל האוויר.






