עסקת המאה פרק ב'; התרחיש האופטימלי לישראל

ישנן מספר ספקולציות לגבי מתווה עסקת המאה. מניתוח האפשרויות מול השחקנים במזרח התיכון של היום, עולה אפשרות לתרחיש שמטיב מאוד עם מדינת ישראל

ישי אלבז | כ"ח בטבת תש"פ | שבת 25 בינואר 2020 | מערכת ישראל ניוז
בשיתוף עם חדשות השואגים לימין

את התרחיש הזה נחלק לשתי אפשרויות: א', כולם מסכימים מרצון. ב', הסכמה בכפייה אמריקאית. להלן התוכנית, טריטוריה עצמאית לרשות, לא מדינה: הנשיא טראמפ, יציג תוכנית בה גושי ההתנחלויות יסופחו לישראל יחד עם ההתנחלויות המבודדות, בקעת הירדן תסופח גם היא, ערביי הרשות בבקעה יקבלו תעודות זהות כחולות (למעט יריחו) וכך יקבעו גבולותיה של מדינת ישראל.

כפיצוי על השטחים שאיבדה, הרשות תקבל שטחים בירדן, בסיני ואת ״אי המסחר ושדה התעופה״ מול חופי עזה.

הרשות תקבל אוטונומיה מלאה בשטחים שנשארו להם ביו"ש ועצמאות כלכלית, תבנה עבורם תשתית תחבורה של מחלפים ומנהרות שמגשרת על החוסר שייווצר עבורה ברצף טריטוריאלי. בתוך הטריטוריה שלהם יהיה להם מעבר חופשי.

בבקעת הירדן יהיה מעבר אחד שמשותף לישראלים (בטחונית) ולרשות (כלכלית). דרכו הם גם יוכלו לנוע לתוך הטריטוריה של הרשות שנמצאת בתוך ירדן, ובכך יהיה לרשות סוג של חופש כלכלי ותנועתי.

שאלת עזה: עזה תפורז בידי מצרים וכוחות בין לאומיים בראשות ארצות הברית, ויושקעו שם מיליארדי דולרים אמריקאים בחינוך ובכלכלה.

במקומות הקדושים בירושלים יוקם גוף שמטרתו לפקח ולשמור על חופש הדת ועל המקומות הקדושים עבור כולם, השליטה הבטחונית בידי ישראל.

תושבי הרשות יקבלו גישה חופשית לעיר העתיקה וחלק משכונות מזרח ירושלים יהפכו למרכז התרבותי והדתי של תושבי האוטונומיה של הרשות. הדבר יגובה בערבויות בין לאומיות ואזוריות וכך יובטח חופש דת לכולם.

בנוגע לבעיית ״זכות השיבה״, תושבי הרשות שירצו לבקר בישראל יוכלו לעשות זאת בעזרת דרכון, בהתאם לאישורים בטחונים אך כמובן לא לחיות בה.

להלן האפשרויות למימוש התוכנית: טראמפ שהוכיח שהוא ביזנס-מן, ירתום למהלך את מדינות המפרץ ירדן ומצרים, בשיטת המקל והגזר:
א. הגזר: אם ישתכנעו ויסכימו לתמוך בתוכנית, הם יקבלו מעטפת הגנה מפני איראן, הסכמים כלכליים עם ישראל והבטחה ליציבות שלטונית, דבר שחשוב מאוד למשטרים הערביים.

הרשות תקבל הזדמנות כמעט חד פעמית להכרה בין לאומית, לשיקום כלכלי, לקביעת גבולות, להפסקת השליטה הישראלית כפי שהייתה עד היום ולהבטחת הגישה למקומות הקדושים.

כיצד גורמים למי שאינו רוצה לשתף פעולה לעשות זאת בכל זאת?

ב. המקל: במידה והתוכנית תידחה על ידי מדינות המפרץ, טראמפ יאיים כי יילך לכיוון האיראני, יפשיר איתם את היחסים ויעשה הסכם גרעין משודרג.

כמו כן, יפסיק את התמיכה הכלכלית ויצמצם איתם את המסחר. בהחלט מקל שיפחיד את המדינות האלה.

הדבר יגרום ללחץ כלכלי ולערעור המשטרים. דבר כזה עשוי לגרום למדינות המפרץ, ירדן ומצרים להירתם למהלך ולכפות אותו על הרשות.

במידה והרשות עצמה תסרב, מדינות המפרץ יפעילו עליהם לחצים. ארצות הברית תאיים כי זוהי הצעה חד פעמית לסיום הסכסוך וכי ההצעות הבאות יהיו גרועות בהרבה עבורם.

בנוסף, יהיה איום לפירוק הרשות במתכונתה הנוכחית, והקמת גוף שיהיה משתף פעולה עם היוזמה.

במידה וחמאס עזה יסרב, לא יהיה מנוס ממהלך צבאי שיפרק את תשתיות החמאס בעזה. אולי אפילו תיווצר לגיטימציה לכך ותיפתר שם הבעיה באופן סופי- המשימה תוטל כמובן על ישראל.

כך תרחיש זה הופך לריאלי. אך הוא דורש תעוזה ונחישות מצד האמריקאים מול כל הצדדים.

האם טראמפ זיהה שנוצרו התנאים להביא תוכנית שכל כך מטיבה עם ישראל ויהיה נחוש לכפות אותה על מדינות האזור?

אין ספק שבמידה ותרחיש זה יקרה מדינת ישראל תהיה המרוויחה הגדולה מכל הסיפור, שטח מדינת ישראל יגדל, יו"ש יהיה כמעט לגמרי בשליטה ישראלית ואת הפיצוי ישלמו ירדן ומצריים. ישראל תרוויח בכל ההיבטים תוך ויתורים מינימאלים, ומדינה ״פלסטינית״ לא תקום.

הבעיתיות היא שהרשות מלכתחילה נגד היוזמה. בישראל יש חוסר יציבות שלטוני. בארצות הברית כהונת הנשיא מוגבלת לשמונה שנים. וכידוע, הרשות מעולה בלמרוח את הזמן.

בפרק הבא, התרחיש הריאלי לעסקת המאה.