ליאת הבר מחזירה את הקצב של שנות החמישים והשישים

רגע לפני חג השבועות ובזמן שהמדינה חוזרת אט אט לשגרה, המוסיקאית מהוד השרון ליאת הבר בשיחה צפופה על יציאת אלבום האולדיז המקורי שלה מחדש 'Flying on a kite' ועל הפופלריות העולה של הרכב ההיפ הופ שלה 'סלט גרוב'

אנקה גרינברג | א' בסיון תש"פ | יום ראשון 24 במאי 2020 | מערכת ישראל ניוז

ליאת הבר מחזירה את הקצב של שנות החמישים והשישים ונותנת להם את הטוויסט שלה. בעקבות יציאת ה-EP החדש FLYING ON A KITE אשר את שיריו כתבה והלחינה, יוצאת ליאת לסיבוב הופעות מרגשות.

ברכות על אלבום הבכורה 'Flying on a kite' מדוע החלטת להוציאו מחדש? הרי הוא יצא בשנת 2014 .

החלטתי להוציא את האלבום שוב מכיוון שבשנת 2014 הוא לא קיבל הרבה התייחסות ולאור הצלחת השירים של הרכב ההיפ הופ שלי 'סלט גרוב', אזרתי אומץ והחלטתי להוציאו מחדש.

מדוע אולדיז?

כשגדלתי בבית שמעתי המון מוסיקה משנות 50 60 מאוסף התקליטים של אימי. לא יודעת למה אבל תמיד מוסיקה מהתקופה הזאת עושה לי טוב. אני זוכרת שהלכתי לקנות עם אמא שלי דיסק ב'צליל' בכפר סבא בגיל 11 שרק יצאו דיסקים, וקניתי חמישה מארזים של מוסיקה של שנות ה 50 וה 60. היה בחנות מבחר ענק אבל בסוף בחרתי בעצמי את הדיסקים הללו.

השראות והשפעות מוסיקליות?

THE TEMPTATIONS, STEVIE WONDER, RONNETES, DOLLY PARTON, JOHNNY CASH, TRACY CHAPMAN ,AMY WINEHOUSE, DINAH WASHINGTON,CLIFF RICHARD, ELVIS PRESLEY, MOTOWN MUSIC

את חולמת בלילה את אלביס או את קנייב ווסט?

אני לגמרי חולמת בלילה את אלביס פרסלי זה גנטי, אמא שלי לא נתנה לנו אפשרות אחרת. היא מעריצה אותו מגיל 8 ובבית הוא היה מושמע כל הזמן.

איך האלבום התקבל עד כה? בכל זאת הסגנון מאד יוצא דופן בעידן המהיר של הפופ.

האלבום עד כה התקבל לשמחתי באהבה, אני מאוד שמחה שהחלטתי, בעצתה של הדר מהיט רקורדס, להוציא אותו שוב. תמיד הרגשתי שהוא התפספס ולא קיבל מספיק במה וכל כך שמחה ומודה על כך שעכשיו הוא מקבל תשומת לב. תמיד ידעתי שאני עושה ויוצרת מוסיקה נישתית, שלא אהובה על כל אחד, אבל לא יכולה לשנות את מה שאני אוהבת ומי שאני, ושמחה שיש עדיין אנשים שאוהבים ומאזינים.

במה את שונה מזמרות אחרות אם בכלל?

אולי זה יישמע כקלישאה אבל אני מאמינה שכל זמר/ת, מוסיקאי/ת שונה. כל אחד יש את הייחוד שלו וכל אחד מביא מוסיקה אחרת לסצנה.

מה לא היית עושה בחיים בשביל לקבל במה?

אני תמיד מנסה להיות נאמנה לעצמי, לא עולה לי משהו ספציפי שהוא טאבו מבחינתי, אבל תמיד צריכה להרגיש שזה נכון, ולא מוותרת על מה שאני מאמינה ודוגלת בו.

מה גורם לך לצאת מהכלים כאמנית?

אני יוצאת מכליי שלא מעריכים אומנים או לא חושבים שמגיע להם להשתכר ממה שהם עושים. הרבה אנשים חושבים שכשאנחנו מופיעים אנחנו עושים את מה שאנחנו שאוהבים ולא צריך לשלם לנו על זה. אותם אנשים לא מבינים שאנחנו לא נוכל ליצור ולהמשיך עם העשייה אם לא ישלמו לנו על זה.

בימינו רוב האומנים הם מוסיקאים עצמאיים שממנים את כל פעילות המוסיקה מהקלטה ועד יח"צ.

הופעה שזכורה לך היטב?

ב-2014 ארגנתי הופעת השקה לאלבום 'Flying on a kite'. עשינו חזרות רבות, נועם עקרבי הפיק את ההופעה וקבענו תאריך. הייתי בחודש שמיני להיריון הראשון שלי ובשבוע לפני ההופעה התחיל מבצע הצבאי 'צוק איתן'. גייסו את המתופף למילואים והחלטנו לדחות את ההשקה בשבוע. לא יכולתי להזיז את זה יותר מכיוון שהייתי בהריון מאוד מתקדם. מצאנו תוך שבוע מתופף מחליף והופענו למרות שהיו 2 אזעקות שעה לפני זה. זאת הייתה אחת ההופעות היותר מרגשות שהיו לי. גם המצב הפיזי שלי, גם השקת האלבום, וגם חימם את ליבי שאנשים הגיעו למרות המצב הביטחוני.

אילו תגובות את מקבלת מהקהל?

לשמחתי אני מקבלת באמת תגובות חיוביות ואהבה מהקהל.

מה היעד הבא אחרי הוצאת האלבום?

היעד הבא שלי הוא להוציא כל הזמן מוסיקה וכמובן שנוכל לחזור להופיע אז להופיע, להופיע להופיע!

מה את יותר זמרת אולדיז או זמרת היפ הופ  ומדוע? ואיך את מצליחה לעשות את המעבר בין זמרת אולדיז לחלק מהרכב היפ הופ עכשווי?

אני תמיד אומרת בראיונות שיש לי שני צדדים, אחד שמאוד אוהב ומתחבר למוסיקה משנות 50 60 וצד שאוהב מוסיקה שחורה על כל גווניה. זה לא סותר אחד את השני להפך זה רק משלים.

את רואה קשר בין אולדיז להיפ הופ ? וקצת על סלט גרוב. והקשר שלך עם שותפך בועז גילר. אין כאן משהו רכילותי לכאורה של זוגיות שכן אינכם בני זוג וההשוואה מתבקשת לבן זיני וטיילור (שנפרדו בינתיים)

במוסיקה האישית שלי אני מייצגת פאן אחד אצלי ועם 'סלט גרוב' צד אחר. אני ובועז גילר חברים טובים כבר עשור, התחלנו את דרכינו בלהקה סימפליפליי שעושה חומרים מקוריים בסגנון היפהופ, פאנק, אר אני בי, סול. בלהקה היה מתופף, בסיסט, גיטריסט, בועז ואני. לאחר 3 שנים התפרקנו ואז התחלתי לעשות מוסיקה מקורית שלי לבד ובועז גם יצר לבד ואז עבר לארצות הברית. שהוא חזר לארץ לפני שנתיים וחצי הוא אמר לי בואי נעשה משהו ביחד כמו פעם. וכמובן שהסכמתי בהתלהבות. בועז מבין אותי מוסיקלית והוא פרטנר האולטימטיבי למוסיקה מבחינתי. הוא תמיד לוקח את עשיית המוסיקה בצורה רצינית וכל כך כיף לעבוד איתו.

כמה את אומן ורסטילי מ 1 עד 10?

אני חושבת אם מצד אחד אני עושה מוסיקה מז'אנר 50 60 וצד שני מוסיקת היפ הופ אז יכולה להחשיב את עצמי כורסטילית חח.

מה דעתך על המחאה של האמנים בימים אלו לנוכח אי התייחסות הולמת של הממשל לסקטור התרבותי?  היית מוכנה לכתוב שירי מחאה?

מאוד מסכימה עם המחאה של האומנים אני מרגישה שקצת שכחו אותם. האומנים משתכרים בכבוד ומשלמים מיסים וביטוח לאומי במשך כל השנה. הם בסך הכול מבקשים שיתגמלו אותם כמו שמתגמלים את השכירים ויאפשרו להם לשלם חשבונות ולקנות אוכל בסופר.

אני בדרך כלל לא בוחרת על מה לרשום אני רושמת על מה שמציק לי ועל מה שאני חושבת.לא מגדירה לעצמי טוב היום אני אכתוב שיר אהבה, פשוט יוצא מה שאני מרגישה שיושב על ליבי. הכתיבה והיצירה כמו אצל הרבה אומנים היא סוג של תרפיה. אני תמיד מרגישה הרבה יותר טוב אחרי שכותבת משהו ומוציאה אותו לאוויר העולם. הרבה פעמים זה עוזר לי להבין מה אני באמת מרגישה לגביי נושא מסוים.

לאחרונה הוצאת סינגל מעניין שנקרא IN A WHILE שמעיד על עומקו של חשבון הנפש בעידן הקורונה. מהו הבפוט המרכזי שרצית להעביר למאזינים?

את השיר 'In a while' כתבתי שהייתי בהריון עם הילד השני שלי. בשליש הראשון לא הצלחתי לשיר, לנגן או ליצור. הרגשתי לא עצמי וכתבתי את השיר הזה על מנת להרגיע את עצמי שהכול יחזור להיות כמו שהיה, כמו שהייתי. כשהתחיל הקורונה ממש הרגשתי שהשיר הזה היה יכול להיכתב על התקופה הזאת. הפזמון אומר זה בקרוב יעבור ואני ארגיש כמו עצמי שוב, בקרוב בקרוב בקרוב, זה יעבור. שמתי לב שאני שרה את השיר הזה כמו מנטרה מסוימת והחלטתי להוציא אותו לעולם ואולי זה יכול לעזור גם לאחרים לעבור את התקופה המוזרה/מיוחדת/שונה שעברנו.