ממתק לחג השבועות תש"פ

היו פעם שני אחים שגרו באותה עיר, אחד אחד היה סוחר עשיר והאח השני לא כל כך הצליח בחייו ובקושי דאג למחייתו וחיי משפחתו, האח העשיר השתדל לא לשים לב יותר מדי לצרכים של אחיו, הוא לא עזר לו וכמעט לא היה בקשר איתו

יוסף נחשון | ה בסיוון תש"פ | יום חמישי 28 במאי 2020 | מערכת ישראל ניוז

יום אחד אביהם של האחים שלח להם הודעה שהוא מגיע לבקר אותם, האח העשיר הכין מיד חדר מאוד יפה בביתו הגדול והיה בטוח שהאבא יבוא להיות אצלו, הרי זה לא הגיוני שילך לבית הקטן בו מצטופף אחיו עם שבעת ילדיו, הגיע היום והאבא הגיע לעיר, הבנים יצאו לקראתו ולהפתעת העשיר האבא הודיע שהוא ילך לבית האח העני, אמר העשיר בלבו בטח הוא רוצה לתת לו להרגיש טוב ליום יומיים ואחר כך יעבור אלי, למחרת, כשראה שהאבא עדיין לא מגיע, הלך לבית אחיו ואמר לאבא "אבא, הכנתי לך חדר כל כך יפה למה אתה נשאר כאן?" אמר לו האבא "אם הוא לא אחיך איך אני אביך", כמובן שהאח העשיר הבין את המסר ומאותו יום דאג לאחיו כמו אח אמיתי.

מסופר בגמרא שכשעם ישראל הגיעו להר סיני, משה רבנו החל להכין אותם למתן תורה ונתן להם כל יום הוראות איך להתכונן למעמד הגדול, מלבד ביום הראשון שהיה ראש חודש סיוון, ביום הזה לא אמר להם כלום בגלל "חולשת הדרך".

שואל על כך הרבי מליובאוויטש, כשעם ישראל יצאו ממצריים הם התרגשו מאוד לקראת מתן תורה וספרו את הימים מתוך ציפייה דרוכה, בדרך כלל כשאדם מתרגש לקראת משהו הרי ככל שהוא מתקרב למאורע הוא נרגש יותר ומצפה יותר וגם רוצה כבר להתחיל להתכונן וכאן אנחנו רואים שכשעם ישראל מגיעים להר סיני, משה אומר להם היום אתם חלשים מהדרך ולא מכין אותם וגם הם עצמם לא מתקוממים ומקבלים את זה בשלווה שהיום לא מתכוננים?.

עוד יותר לא מובן מה בדיוק החליש אותם כל כך הרי הם הגיעו להר סיני ביום ראשון שהיה אחרי יום שלם של מנוחה בשבת והמרחק שעשו באותו יום היה בסך הכל מרפידים להר סיני שזה לא רחוק והדרך גם לא היתה קשה שהרי ענני הכבוד יישרו להם את הדרכים ואם כן למה לדחות את ההכנות?.

מסביר הרבי, שחולשת הדרך כאן היא לא חולשה פיזית אלא חולשה מהעבודה רוחנית, כשעם ישראל הגיעו להר סיני כתוב "ויחן שם ישראל כנגד ההר" מסבירים חז"ל שכתוב "ויחן לשון יחיד כי הם היו "כאיש אחד בלב אחד" נוצרה אחדות מיוחדת. בשונה משאר המסעות שהיו בתרעומות ומחלוקות, כשהם הגיעו להר סיני המקום עצמו השפיע עליהם והתגלתה הנקודה הפנימית שבנשמה הנמצאת אצל כל יהודי ובנקודה זו אין מחלוקות וכולם שווים. זו הכוונה "חולשת הדרך" שנחלש אצלם האגו שבדרך כלל גורם לכל אחד לראות את הדברים בצורה שונה, כאן כולם יישרו קו והתחברו למטרה של קבלת התורה, לכן ביום הזה משה רבנו לא אמר כלום כי במצב הזה אי האמירה זו ההכנה הראויה.

בכל זאת אחרי ההכנה הראשונית של אי האמירה, שבר משה רבנו את השתיקה ביום השני וכן החל להדריכם בהכנות מעשיות, מכיוון שלאחר שכולם התאפסו לקראת מטרה אחת וכולם ביטלו את האגו נדרש כל אחד לתת את הכוחות המיוחדים שהקב"ה נתן רק לו וכך כולם ביחד היו מוכנים לקבלת התורה.

יהי רצון שנזכה גם אנחנו להתחבר ולהבין שלכולנו אותה מטרה ואז נוכל להשתמש כל אחד במיוחדות שלו ונהיה ראויים לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות.

ביום ששי בבוקר יקראו בכל בתי הכנסת את עשרת הדברות וזו ההזדמנות של כולנו לחזור לאותו מעמד ולקבל את התורה מחדש, עכשיו שבתי הכנסת נפתחים מחדש, כמובן בצורה המותרת עם המרחקים הנכונים, תעשו כל מאמץ להיות בבית כנסת ואני בטוח שתהיה לכם חוויה מיוחדת.

שבת שלום וחג שמח.