מבזקים

התעמרות בעבודה: האמנם מגיפה שקטה?

תוכן עניינים

האם כדאי לעובד לחשוף אי סדרים במקום עבודתו למרות הסכנה של התנכלות עמיתיו לאחר שחשף את השחיתות?

יצחק דנן | יום שני, ט"ו בחשוון תשפ"א | 02 בנובמבר 2020 | מערכת 'ישראל ניוז'

התעמרות בעבודה עולה לא אחת לכותרות בשנים האחרונות, לכאורה ובמיוחד בעקבות שני אירועים מהותיים וברי השפעה. האחד: הצעת חוק בעניין, מאת הגב' ח"כ מירב מיכאלי משנת 2015 השני: ההד התקשורתי שנוצר בעקבות פסה"ד לעניין התנהלות בית ראש הממשלה אל מול העובדים מני נפתלי וגיא אליהו משנת 2016.

מדובר בתחום חדש יחסית, הסובל מחוסר ודאות ואף בעייתיות ממשית שבהשגת הוכחות מהותיות למתלונן. הלא וגם הגנה משפטית מפני התנכלות תעסוקתית מתעתעת, טרם עוגנה בחקיקה וזאת על אף קיומם, גם אם שנים לא רבות, של בתי הדין לעבודה; עילות הפיצוי לנפגע כביכול, הן בדרך כלל התגמול שלאחר פגיעות המוגדרות כעגמות נפש, כהפרת חובת תום הלב, ההגינות, היושרה וכיוצא בזה.

ההתנכלות בכללותה מתבטאת בפועל, בדרך כלל בפגיעות בכבוד העובד, שיש בהן בכדי להשפילו ואף לבזותו ואף לגרום לו לסבל אישי מתמשך. זאת בנקיטת דפוסי התנהגות חוזרים ונשנים במספר אירועים נפרדים, בביטויי התנכלות גרידא: גערות, גידופים, האשמות, הפצת שמועות, הטלת אימה ומורא, איומים, נטילת קרדיט או יחוס כישלונות, בידוד מקצועי או אישי-חברתי, פגיעה בפרטיות והתנכלות קבוצתית.

ההתנכלות התעסוקתית נבחנת לכאורה במעמד, או במבחן האדם הסביר -האובייקטיבי, הנורמטיבי, הנוהג והמתנהל בשגרתו שלו על פי השכל הישר ומוסכמות חברתיות לוקאליות מקובלות.

להתנכלות והתעמרות תעסוקתית, קיים טווח רחב של התנהגויות. גבול דק עובר בין בוס קשוח, המציב דרישות גבוהות, לבין התנכלות שיטתית ומכוונת. לפיכך קיים קושי בזיהוי התופעה זאת בשל חוסר היכרות, קשרי שתיקה בפועל שבין עובדים, אי דווח מחששות לאיבוד משרה אף מכמיהה להצלחה תמידית בעבודה. כל שכן קהל הנפגעים הפוטנציאלים הוא בבחינת קהל שבוי.

השלכותיה של התנכלות מסוג זה הן בעלות נופך וגוון משתנה לרבות חוסר מוטיבציה מצד העובד, היעדרויות, איחורים, נטילת חופשות מחלה והפסקות ממושכות בעבודה. חוסר הזדהות ולויאליות ארגונית, ירידה בתפוקת עבודה ובתודעת שירות, סבירות גבוהה לסכסוכי עבודה ופגיעה במוניטין המעסיק ממונה ישיר, עקיף, הארגון והמעסיק.

אז מה עושים בפועל וכיצד ניגשים לטיפול בתופעה רגישה שכזו?

על פי מומחים: ראשית יש לחתור להבאה למודעות, למניעה, לגיבוש נהלים, לבירור, להענשה, לפרסום מקרים ומסקנות וצעדים שננקטו, לאימוץ עקרונות פעולה מתחום הטיפול בהטרדות מיניות, להקפדה על מיצוי הליך בירור תלונה, כדלקמן

  • יידוע המתלונן על פתיחה בהליך בירור יעיל למקרה וללא כל שיהוי
  • קיום שיחה עם המתלונן, הנילון, העדים (ככל וישנם) תוך תיעוד השיחות וסיכומן
  • הקפדה על פרטיות שבמהלך ביצוע הבירור ותיעודו
  • מתן הוראות למעורבים ופתיחה בהליכי משמעת מידיים במידת הצורך וללא כל היסוס.

חשיפה

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: