מבזקים

מפגשים תמימים עם אורחים שמימיים: כשרופא פוגש חיזר

תוכן עניינים

העד:  ד"ר חרב אבו ברי, עובד כיום בבית החולים השרון בפתח תקווה כרופא כללי, מזועזע עד היום מהחוויה הקשה אותה עבר יחד עם בן דודו, מוחמד. להלן תיאור האירוע מפיו מיד בתום האירוע כפי שסיפר לכתבנו לבועז גאון ולסעיד בדראן

דוד רונן | ד׳ באייר ה׳תשפ״ג | יום שני 23 באפריל 2023 | מערכת ישראל ניוז

תאריך האירוע: 13.9.1996 שעת האירוע: שלוש וחצי לפנות בוקר. ד"ר חרב מספר: "אני ובן דודי מוחמד היינו בבאר שבע. מוחמד נהג. חזרנו לתל שבע בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. בדיוק כשעברנו את הגשר בכניסה לתל שבע, ליד בית הקברות, מצד שמאל שלנו, מהצד השני של הכביש, הבחנתי בגוף מוזר. עשינו סיבוב פרסה וחזרנו. עמדנו בצד. הבחנו שוב בגוף כשהפעם הוא לימיננו.

עצרנו את המכונית. ואז יצא הגוף המוזר מהחושך לאור. הוא היה קטן והיה לו גוף כהה. לפתע הוא הרים את היד ואת הרגל הימניות, והתקרב אלינו במהירות עצומה, לא אנושית עד שהגיע אל הרכב שלנו, לצד שבו ישבתי קפוא כולי. היו לו עיניים גדולות מאוד ובולטות, עגולות ושחורות. המחשבות שלי, כאילו יצאו אליו.

לא יכולתי להסיט את מבטי מהעיניים שלו. סביב העיניים, הכל היה לבן. כל העניין ארך חמש, שש שניות. כשהוא הושיט אלי את ידו הימנית, מרוב פחד לחץ מוחמד על הגז וברחנו משם.
אני לא יודע האם הוא נגע ברכב או לא. כשהוא יצא מהחושך, נשארתי עם פה פתוח. לא הצלחתי לחשוב. לא יכולתי לעשות כלום. באותו הלילה אמרתי למוחמד שלא נספר את זה לאף אחד. פחדתי מזה.
בימים שלאחר מכן, התחלתי לשמוע ממשפחות שגרות באותו האזור כי ישנם עוד אנשים נוספים שראו את היצור. זה חיזק אותי לדעת את זה ושלא השתגענו.
מאז ועד היום כשאני מספר את זה למישהו, אני עובר שוב את המפגש. מי שלא עבר את זה אישית, קשה לו לעכל את זה. לפני כן, לא האמנתי בשום דבר שהוא מעבר לחוקי הטבע, אבל נתקלתי וראיתי את זה במו עיני. ראיתי את הגוף הזה. זה היה במקרה. פשוט היינו שם. אולי הוא פני אלי כי ראה שאני מת מפחד, ולכן הושיט לי את ידו".
מייד לאחר ששמעתי על האירוע התראיינתי בגלי צה"ל ושאלתי, מי מוכן להצטרף אלי ללילה הבא ולהגיע לאזור. ההיענות היתה עצומה והמונים הגיעו למקום. בין האנשים שהגיעו היתה גם קבוצה של "אנשיים בעלי עניין". הגענו לאזור שאחרי תחנת הדלק של תל שבע, ופניתי לכולם. ביקשתי שכולם יכבו את הסלולריים ויכבו את מנועי המכוניות שלהם.
התחלתי להתרחק, לבד, לתוך השדה הסמוך כאשר מסביב היתה דממה מוחלטת ואז החל להישמע צליל משונה, כאילו משהו חותר את דרכו לכיוון שלי במהירות עצומה.
תוך שנייה, זה היה וודאי. ה-"זה", שלא היה כלי מכני, ולא היה אדם, או חיה ממש קצר את דרכו לכיוון שלי. חשתי כי תוך שלוש שניות, זה מתנגש בי ואז, קרה משהו שממש הרתיח את דמי. מישהו מהאנשים הדליק בטעות את פנסי הרכב, נשמע צליל חולני הדומה לתקליט שבור והדבר הזה התרחק תוך רבע שנייה.
הכותב הוא דובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ ארציים
לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: