האדמו"ר רבי יאשיהו: "שמעו בקול הרופאים ואל תעסקו בשמועות שווא"

במכתב מפורט שנשלח לרבבות חסידים ותלמידים בארץ ובעולם, כותב האדמו”ר רבי יאשיהו פינטו: "מבקשים אנו מבני קהילתנו, לא להתערב בכל העניין הזה. כל אחד יעשה מה שרבו ומה שהרופא שלו אומר ויטב לו. זה דבר רגיש ומסוכן, ח״ו אם אתה מונע מאדם על ידי דברך לעשות חיסון ואחר ידבק וימות, אתה שותף בזה"

בן ציון עטיה | ד באדר תשפ"א | יום שלישי 16 בפברואר 2021 | מערכת ישראל ניוז

בשבועות האחרונים פנו רבים לתלמידיו של האדמו"ר בכדי לקבל את עצתו בענין החיסונים לאור השמועות הרבות והמבלבלות שיש בנושא. במכתב שנשלח היום, מפרט הרב פינטו בבהירות את הגישה במבט תורני לנושא.

בתחילת דבריו מתייחס הרב למציאות בה אנשים מבקשים עצה מרבנים, ומסביר: "מדורי דורות אחרי חורבן בית המקדש ואחרי שאין לנו אורים ותומים ולא נביאים ולא שופטים, אין לעם ישראל וליראי השם שום דרך לדעת מה הקב״ה רוצה. הדרך שנשארה לנו זה דרך הצדיקים והחסידים והתלמידיי חכמים.

ובכדי שיהיה בכוחם כח להורות לעם ישראל מה כן ומה לא, זו דרך ארוכה מאוד מאוד. וכל היסוד שנשענים עליו ללכת ולעשות שאלת רב על עסק, על בריאות, על כל דבר בחיים, הוא מהמשנה (אבות ו א) שכל העוסק בתורה לשמה נהנין ממנו עצה ותושיה".

כאן מזהיר הרב ואומר "והנה כל העולם יכולים לתת לך עצה ובאמת יש חכמים ונבונים גדולים, אבל להגיע לדרגה של נהנים ממנו, שמה שאתה שואל בסוף תהנה מהתשובה עצה ותושיה, זה רק אם אתה עוסק בתורה לשמה. אם אתה לא עוסק בתורה לשמה, אז העצה שנתנו לך היא אולי עצה טובה, אבל היא לא בגדר של נהנים, אין בה את הבטחון של התורה הקדושה שיהיה לך מהעצה הזאת הנאה.

ודבר זה מסוכן ביותר, כי אנו חיים בעולם השקר, והאמת נעדרת. ולא חסרים אנשים טובים ותמימים שחושבים שבאמת הם יכולים לתת עצה, אבל הם לא עומדים בקריטריון של התורה הקדושה, שעצתם תהיה עצה שעוברת את החוף של השכל. הם יכולים להיות אנשים טובים, יראי השם עם כוונות טובות מאוד. אבל שהעצה תעשה, צריך אדם שיש לו תורה לשמה ואז העצה שלו תהיה בה הנאה גדולה ותהיה מוצלחת לדורות רבים. ואם קיבלת עצה ממי שיש בו את הכלים שהתורה הקדושה מחייבת אותנו, בסוף אתה תצליח. איך אנחנו לא יודעים, אבל נשענים על דורי דורות של אמונת חכמים".

בשלב זה עובר הרב להוראה בענין החיסונים וכותב: "הנה רבים מבני הקהילה הקדושה שואלים ודורשים בענין החיסונים, שדבר זה נהיה אחד הדברים המדוברים בעולם. חשבנו הרבה עם להעלות את זה על הכתב משום שכל הדברים שכותבים פה נכתבים ונחתמים לדורות הבאים, ונכתבים בספרי חיים למענך אלוקים חיים.

יודעים אנו שכל הדיבור שהיום מדברים על החיסונים, בעוד כמה חודשים יהיה דבר שלא ידובר ואין בו ממש. כי היצר הרע נכנס בכל הסיפור של החיסונים, וזה נהיה כדת כן או לא לעשות. אנחנו רואים את הַדֵבְקוּת של אנשים להילחם בכן ובלא, ואומרים לנפשנו אם כך היו נלחמים על השבת, על המצות, היו מקרבים את הגאולה.

אנחנו לא רופאים ולא מבינים ברפואה וחושבים אנו שאם אדם חולה ומגיע לשאלה האם לאכול ביום כיפור או לא, הולך לרב והרב שולח אותו לרופא. ואם הרופא אומר כן, הרב מתיר לו לאכול ביום כיפור, ואז האדם חייב לאכול ובשמחה.

גם פה, כל אדם ישאל את הרופא שלו שמכיר אותו, שאיתו ח״ו יתייעץ אם לאכול ביום כיפור או לא. ואם על יום כיפור אתה סומך עליו לאכול, אז ודאי לעשות חיסון תסמוך על הרופא והמורה הוראה שיתיר לך לאכול בכיפור. אנחנו חושבים שכל העיסוק בזה הוא עצת היצר הרע, לעשות מחלוקת וביטול תורה ובילבול הדעת. פחות לדבר על זה, וכל אדם ישאל את רבו. לכן נאמר, ״עשה לך רב״. וישאל את הרופא שלו אם זה טוב לו או לא, ופחות לדבר על זה.

מבקשים אנו מבני קהילתנו, לא להתערב בכל הענין הזה. כל אחד יעשה מה שרבו ומה שהרופא שלו אומר ויטב לו. זה דבר רגיש ומסוכן, ח״ו אם אתה מונע מאדם על ידי דברך לעשות חיסון ואחר ידבק וימות, אתה שותף בזה.
ומתי שאנו יוצאים בפני אנשים ומורידים המסכה, מקפידים אנו שעשינו בדיקות לפני, שלא נגועים בזה. כי ח״ו אדם יכול לשפוך דמים. ואף שעברנו את זה, נזהרים מאוד מ״לפני עיור לא תתן מכשול.

מה לנו ולכל אחד ואחד מאיתנו בכל הענין הרגיש והמסוכן הזה, זה דיני נפשות. ואיך תשכנע לכן או ללא אם אתה לא יודע בבירור, ואתה שמעת דברים למחצה לשליש ולרביע לכן או ללא. עוד שיש גדולי עולם שאמרו כן לעשות, וידועים דברי רבותינו, שגדול הדור אפילו שלא למדת ממנו תורה, נקרא רבך. וכבר נפסק להלכה, כשלא יודעים מה לעשות, לצאת ולראות מה עושה העולם, ולכן ״סיג לחכמה שתיקה.

כל אחד יקח עצה מרבו ומרופאו ולקוצרים אמר ברוך, לא להיכנס למקום רגיש כזה שחיים ומות ביד הלשון, וידינו לא שפכו את הדם הזה, והכל ברור שריר וקיים. בקהילה הקדושה ״שובה ישראל״ לא לדבר מזה, כל אחד יעשה מה שמקבל עצה מרבו והרופא שלו, וכל עיסוק בזה בילבול הדעת ולהיכנס לדברים שאין לנו ידיעה בהם והשומע ישכון לבטח".

בברכת רפאנו השם ונרפא