מבזקים

יום השואה והגבורה

תוכן עניינים

סקירה מהעבר: מלחמת העולם השנייה, הפתרון הסופי, מחנות ההשמדה והיהודים בתקופת עליית הנאצים לשלטון

אלי ששון | כ"ו בניסן תשפ"א | יום חמישי 8 באפריל 2021 | מערכת ישראל ניוז

בתחילת שנות ה- 20 הצטרף אדולף היטלר לתנועת הפועלים ולאחר שהשתלט עליה שינה את שמה למפלגה הנאציונל סוציאליסטית. נסיונות שלו לההתמודד בבחירות נחלו כישלון ועד שנת 1932לא עבר את ה18% בנתיים החל היטלר להקים צבא פרטי שמורכב בשלב ראשון מ15אלף בריונים מובטלים מטילי אימה מתחתית החברה בפיקודו של רהם שהחלו להטיל אימה בקרב יריביו והיכו בהם. בבחירות 1932התמודד לנשיאות מול הנשיא הקשיש הידנברג אך לא זכה לרוב בסופו של דבר לאחר בחירות שלא איפשרו להידנברג לשלוט נאלץ למנות את היטלר לקאנצלר וכך בסוף ינואר 1933 החלה תקופת השילטון הנאצי והרייך השלישי.

חודש לאחר מינויו עלה בניין הפרלמנט באש לאחר מינויו לקנצלר נערכו בחירות נוספות והמפלגה הנאצית זכתה ב45%בלבד שהפך אותו לראש המפלגה הגדולה ביותר שלא סיפק את היטלר מה שהטריף את היטלר וגרם לו לנקוט באמצעים חריפים בניצוחו של שר הפנים גרינג כשמי שאכף את התקנות היו האס אס יותר שכללו את גירוש כל המפלגות מהפרלמנט ושליחתם למחנה ריכוז בדכאו יחד עם כל מי שהתנגד למשטר, איסור קיום כנסים או מודעות הפוגעות במדינה איסור על מפלגות להתמודד פרט לנאצים פירוק איגודים מקצועיים ועוד כל מני קשיים שהערים. היטלר שחשש מכוחו העולה של ה אס אה שהיה צבא הבריונים של היטלר הורה לאס אס לחסל את ראשי האס אה ולצרף את החיילים לצבא הרשמי וחלקם לאס אס בפיקודו של השטן הימלר.


היטלר בפראג

ב-1934 לאחר מותו של הנשיא הקשיש השתלט היטלר על כל התפקידים ומינה את עצמו כפיהרר כל יכול, במקביל החל להקים צבא גדול יותר ממה שהותר לגרמנים בחוזה וורסאי (100אלף חיילים וללא נשק כבד) לאחר מכן הלך לבחירות כשהוא מתמודד יחיד וזכה בכל 661 המושבים בפרלמנט.

היהודים בתקופת עליית הנאצים.: בגרמניה של שנת 1933היו 600 אלף יהודים וכ-50 אלף מהם יצאו את גרמניה בשלב הראשון של עליית הנאצים. היטלר החל לחוקק חוקים שאסרו על יהודים לכהן במשרות ציבוריות. גורשו ונאסר עליהם ללמוד בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוה. כמו כן נחקקו חוקי נירנברג שאסרו על יהודים וגרמנים להנשא וגם איסור על קשרים מחוץ לנישואין בין גרמנים ליהודים שלילת אזרחות מכל מי שאינו ארי טהור שזה כלל את כל היהודים. אסיר על יהודים להעסיק עוזרות בית מתחת לגיל 45שזה גיל הפריון כדי שחלילה לא תהרה גרמניה בטעות עי יהודי וכמובן שנאסר עליהם להניף את דגל גרמניה השיא בהתנכלות ליהודים היה בנובמבר 1938 בפרעות "ליל הבדולח".

עם פתיחת מלחמת השניה ובמטרה להשביח את הגזע הורה היטלר להשמיד כל מי שיוולד "פגום" עי הרופאים בבתי החולים וביתר האזרחים "הפגומים" (לא מושלמים) טיפל בצורה של המתה בגאזים. סה"כ 72אלף אזרחים "לא מושלמים" הומתו בפקודת היטלר.

מחנות שהוקמו בשטחי פולין ע"י הנאצים ושבהם הושמדו היהודים במסגרת ה'פתרון הסופי' של בעיית היהודים באירופה. מחנות השמדה הוקמו ונועדו לרצח של בני העם היהודי, בלי הבדל גיל ומין. המיוחד במחנות ההשמדה היה, שפרט ליוצאים מן הכלל, כול מי שהובא לשם, ובכלל זה בעלי כושר עבודה, נרצחו בלי כול שהיות וסלקציות. לפיכך מכנים לעיתים את המחנות ההם בתי-חרושת למוות.


הפתרון הסופי: השמדת היהודים

רצח המוני יהודים החל עם פלישת הגרמנים לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941 והוצא לפועל בידי האיינזגרופן של הס"ס. שלב זה קדם למחנות ההשמדה ובו נורו מאות אלפים. שיטת הרצח בירייה, שבה פעלו האיינזצגרופן, היתה איטית מדי בשביל הגרמנים, תבעה כוח-אדם רב והקשתה את שמירת הסודיות של פעולות ההשמדה. לכן החליטו הדרגים הבכירים של הס"ס לפנות לדרך אחרת של רצח המוני יהודים, ולהשתמש לשם כך בגז. ניסיון בהמתה בגז חד תחמוצת הפחמן הצטבר בפעולות ההרג שנעשו במוסדות האותנסיה ('המתות חסד').

ב-3 בספטמבר 1941 נעשה במחנה הריכוז אושוויץ ניסוי ברצח בני-אדם בגז. קבוצה של שבויי מלחמה סובייטים הוכנסה לתא סגור הרמטית, ולשם הוחדר גז ציקלון בה, וכעבור זמן קצר נחנקו כול השבויים. בעקבות הניסוי ה'מוצלח' ההוא ועוד ניסויים שנערכו באושוויץ ובמקומות אחרים, החליטו גורמי ס"ס להקים מחנות השמדה שבהם יתבצע הרצח בגז.
במקום בירי בקרבת מקומות מגוריהם, הוחלט להביא יהודים מכול אירופה למחנות השמדה. ואלה היו מחנות ההשמדה שהוקמו והופעלו: אושוויץ-בירקנאו (אושוויץ II); חלמנו; בלז'ץ; סוביבור; וטרבלינקה – כולם בשטחים של פולין. אושוויץ-בירקנאו היה גם מחנה ריכוז, ובחלק מהמשלוחים הופרדו בני-אדם בדרך סלקציה לעבודה במקום או נשלחו למחנות אחרים. יש המסווגים את מחנה הריכוז מיידנק גם כמחנה השמדה, ובו נהגו זמן מה במשלוחי יהודים כבאותם שהגיעו לאושוויץ והתנהל שם רצח בגזים.

ב-8 בדצמבר 1941 הופעל מחנה ההשמדה הראשון בחלמנו שבאיזור לודז' . במחנה חלמנו השתמשו במשאיות גז לרצח הקורבנות. המחנה פעל ברציפות עד אפריל 1943, נסגר ליותר משנה, ובקיץ 1944 הופעל שנית לזמן קצר. לפי ההערכה נרצחו בחלמנו כ-320,000 יהודים.

אושוויץ-בירקנאו, כמחנה השמדה של המוני יהודים, החל במלאכת הרצח במרס 1942. בשיא פעולתו היו שם ארבעה מבנים עם מתקני רציחה בגז ציקלון בה ומשרפות. מחנה ההשמדה פעל עד נובמבר 1944 ונרצחו בו בין 1.1-1.5 מיליון יהודים וכן רבבות צוענים ושבויי מלחמה סובייטים.

בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה הוקמו במסגרת 'מבצע ריינהרד' – מבצע רצח של יהודי מרכז פולין. במחנות ההם השתמשו בגז חד-תחמוצת הפחמן שהופק ממנוע בנזין או דיזל. בלז'ץ פעל כמחנה מוות בחודשים מרס-דצמבר 1942 ונרצחו בו כ-600,000 יהודים. סוביבור פעל באפריל 1942 – אוקטובר 1943 ונרצחו בו כ-250,000 יהודים. טרבלינקה פעל ביולי 1942 – אוגוסט 1943, ונרצחו בו כ-900,000 יהודים.

קיומם של מחנות ההשמדה והפעלתם היו מסווגים ברייך השלישי כ'סודי ביותר'. גורמי הס"ס הפעילו מערכת הטעיה והונאה, כדי להסתיר ולהסוות את עצם קיומם של המחנות. קודם כול הוסתרו הדברים מהקורבנות, מהאוכלוסייה המקומית וגם מגורמי ממשל גרמניים שלא היו מעורבים ישירות בהוצאת 'הפתרון הסופי' לפועל. מחנות ההשמדה נראו מבחוץ כמחנות עבודה או מחנות ריכוז, תאי הגזים הוסוו כמקלחות וחדרי חיטוי. ליהודים שנועדו לגירוש למחנות ההם הודיעו, שהם נשלחים למחנות עבודה אי-שם במזרח. בהגיעם למחנות מסרו להם דברי הרגעה ונאמר להם, שהם הגיעו למחנות מעבר או למחנות עבודה, ועליהם ללכת למקלחות ובגדיהם יעברו חיטוי. כדי להסוות את האמת הופרדו הנשים והילדים מהגברים. פעולת הרציחה בגז ארכה 15-30 דקות. גוויות הנרצחים הוצאו מתאי הגזים בידי קבוצת אסירים יהודים ונשרפו.

היו בריחות נועזות של יהודים ממחנות ההשמדה, רובן הסתיימו בכישלון, אך מעטים הצליחו לברוח והעבירו את הסיפור על הנעשה שם לעולם הרחב. ב-2 באוגוסט 1943 פרץ מרד במחנה ההשמדה של טרבלינקה, וב-14 באוקטובר 1943 – בסוביבור, וברחו מאות אסירים יהודים שהוחזקו שם. ב-7 באוקטובר 1944 היה באושוויץ-בירקנאו מרד היהודים שבזונדרקומנדו, שהועסקו ליד תאי הגזים והמשרפות.


כך זה נגמר | שחרור מחנות ההשמדה

מחנות ההשמדה היו כפופים ומנוהלים בידי הס"ס. אושוויץ-בירקנאו היה כפוף ל'משרד הראשי למשק ולמנהל של הס"ס', שמרבית מחנות הריכוז ברייך השלישי היו כפופים לו. מחנות ההשמדה האחרים היו כפופים למפקדי הס"ס של אזורם: בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה היו בפיקודו של מפקד ס"ס והמשטרה של מחוז לובלין, וחלמנו היה בפיקודו של מפקד הס"ס והמשטרה של חבל הורטלנד. סגל המחנות היה מורכב מאנשי ס"ס בתפקידי פיקוד, מנהלה ואבטחה. במחנות בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה היה הכוח המאבטח מורכב ממתנדבים.

סקירה על מחנות ההשמדה העיקריים בפולין בתקופת השואה:

מחנה חלמאו היה קיים מתאריך 12/1941-1/1945 וניספו בו כ- 320 אלף יהודים.

מחנה בלוץ היה קיים בשנת 1942 וניספו בו כ- 440 אלף יהודים.

סוביבור היה קיים בשנת 1942/3 וניספו בו כ- 170 אלף יהודים.

טרבלינקה, 1942/3 וניספו כ- 870 אלף יהודים.

אושוויץ, 1940-45 וניספו כמיליון ומאה אלף יהודים.

מיידנק. 1941-44 וניספו כ- 80 אלף יהודים.

היו עוד מספר מחנות השמדה קטנים יותר ולא רק בפולין שבהם הושמדו כמה מאות אלפי יהודים.

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: