חשיפת שחיתויות היא משימה לאומית?

בסקר שערך כתב ישראל ניוז נמצא כי 82% אחוז אחוז מהציבור הישראלי סובר כי המגזר הציבורי הינו המגזר המושחת בישראל ו- 86% אחוז חושבים שמאמצי המדינה להילחם בשחיתות אינם יעילים

יצחק דנן | ט"ו בתשרי תשפ"ב | יום שלישי 21 בספטמבר 2021 | מערכת ישראל ניוז

‏מתוך דברי ההסבר להצעת החוק שעברה בכנסת ה-19: נגע השחיתות הינו נגע חמור ביותר, אשר פשה בחלקים נרחבים של המשק הישראלי. הטיפול בנגע זה הינו בעל חשיבות מהמדרגה הראשונה. מנתונים אשר התפרסמו במדד השחיתות העולמי לשנת 2009 ניתן ללמוד כי, ישראלים רבים אינם סומכים על טוהר המידות הנהוג במגזר הציבורי.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

האמצעי הטוב ביותר לחשיפת השחיתויות הינם אותם עובדים ישרים המשמשים כ'מתריעים בשער' ואשר מגנים בגופם על המנהל התקין וטוהר המידות. פעמים רבות נאלצים אותם מתריעים בשער לשלם 'על בשרם' מחירים כבדים ביותר. החושפים נאלצים להתמודד עם התנכלויות במקום העבודה, הידרדרות מערכת היחסים עם המעביד, פגיעה בשכר ובמקרים מסוימים אף פיטורים. בכדי להתמודד עם אפליה פסולה זו, נאלצים חופשי השחיתויות לערוך מאבקים משפטיים ארוכים, הכוללים הוצאות כספיות נרחבות.

תיקון החוק שהתקבל הינו תוצר של מהלך משותף של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ושל משרד המשפטים. במסגרת התיקון מוצע לקבוע כי יוענק סיוע משפטי ללא מבחן זכאות כלכלית בהליכים שנוקט עובד, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, שעניינם פגיעה או גרימה לפגיעה בתנאי עבודתו בשל כך שחשף מעשה שחיתות או התנהלות בלתי תקינה במקום העבודה. מוצע כי הסיוע המשפטי יינתן בקשר עם הליכים שנוקט העובד כנגד המעביד בנסיבות האמורות.

תכליתו של התיקון לתרום לשמירת טוהר המידות וההתנהלות התקינה במקומות עבודה, ציבוריים ופרטיים כאחד, לעודד עובדים לחשוף התנהלות בלתי תקינה במקומות עבודה, ככל שהם נתקלים בהתנהלות שכזו, וזאת באמצעות מתן סיוע משפטי לעובדים אשר המעסיק פגע בתנאי עבודתם ונזקקים לסיוע משפטי בהליכים משפטיים על מנת להתמודד עם הפגיעה כאמור.

נציין כי המחוקק הישראלי מצא לנכון להגן על אותם עובדים באמצעות מתן סמכויות רחבות לבית הדין לעבודה במסגרת חוק הגנה על עובדים, חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין, התשנ"ז-1997, ולמבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור להלן – הנציב, בחוק מבקר המדינה, התשי"ח – 1958 נוסח משולב. במסגרת החקיקה האמורה הוסמכו בתי הדין לעבודה לפסוק פיצויים ולהוציא צווים למניעת ניתוק יחסי העבודה או למניעת פגיעות אחרות בזכויות העובדים שחשפו התנהלות בלתי תקינה, והנציב הוסמך ליתן כל צו שיראה לנכון וצודק כדי להגן על זכויות העובד.

על אף היקף ההגנה המשפטית הניתנת לעובדים במסגרת החקיקה הקיימת כמפורט לעיל, חושפי מעשי שחיתות, עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין במקום עבודתם, להלן- "חושפי שחיתויות" וגם "חושפי התנהלות בלתי תקינה" נקלעים במקרים רבים לסכסוך עבודה עם המעסיק, עקב החשיפה ו/או הגשת התלונה נגדם. חשש מתוצאה זו, עלול להרתיע עובד מליזום חשיפה של התנהלות בלתי תקינה. לא זו אף זו, אלא שהקושי המתואר לעיל מתעצם נוכח פערי הכוחות הטבועים בבסיס יחסי עובד ומעביד. לא אחת מדובר בתלונות נגד גורמים בעלי כח השפעה רב במקום העבודה בפרט ובמשק בכלל, כך שלעיתים קידום האינטרס הציבורי שבהגשת התלונה ו/או חשיפת ההתנהלות הבלתי תקינה מצריך מצד העובד נטילת סיכון של ממש במישור המקצועי-אישי.

כמו כן, בעוד רבים מחושפי השחיתות ניצבים אל מול מעביד הזוכה לייצוג משפטי, פעמים רבות ידו של המתלונן אינה משגת לממן שירותי עריכת דין כלל או כאלה הדרושים להתמודדות מול הייצוג המשפטי שרוכש לעצמו המעביד. בנסיבות אלו, לא אחת עומד העובד אשר חשף התנהלות בלתי תקינה במקום עבודתו אל מול מספר עורכי דין כאשר הוא עצמו אינו נהנה מייצוג משפטי כלשהו.

היעדר הייצוג כאמור עלול לפגום בתמריץ של העובדים לנקוט יוזמה להגשת תלונה ו/או חשיפת שחיתות בה הם נתקלים במקום עבודתם. היות שהגשת תלונות או חשיפת שחיתות מקדמות בראש ובראשונה תועלת ציבורית לכלל, מוצע לסייע לקידום אינטרס זה, וזאת באמצעות צמצום המחיר הכבד שאותו עלול חושף השחיתות לשלם, לרבות בדרך של נטילת סיכון ממשי לפגיעה במקום עבודתו.

מתן סיוע משפטי לחושפי שחיתויות עשוי לצמצם את הרתיעה של העובד מפני חשיפת שחיתות ולעודד אותו לחשוף התנהלות בלתי תקינה אליה הוא נחשף במקום עבודתו, תוך שניתן מענה לחוסר השוויון האינהרנטי המתואר לעיל בעניין הייצוג המשפטי, בין העובד חושף השחיתות לבין המעביד.

לסיכום, כחלק מהמדיניות של מדינת ישראל אשר חרתה על דגלה כערך עליון את המאבק בשוחד ובשחיתות הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי, מוצע כעת להעניק סיוע משפטי כאמור ללא מבחן כלכלי לחושפי שחיתויות או למי שחשף התנהלות בלתי תקינה הן במגזר הציבורי והן במקומות תעסוקה במגזר הפרטי.