את תפקידנו אי-אפשר להשמיד

שמונים שנה לטבח באבי יאר: בספטמבר 1941 נרצחו באכזריות בשתי יממות בלבד 33,771 יהודים בידי הנאצים. האירוע המזעזע הזה, שקרה לפני שמונים שנה, מכונה "הטבח בבאבי יאר"

הרב ד"ר מיכאל לייטמן

באבי יאר הוא גיא הנמצא צפונית-מערבית למרכז קייב בירת אוקראינה. עם כיבושה הסופי של העיר קייב אולצה הקהילה היהודית להתאסף בבית הקברות היהודי בפקודת הנאצים ועוזריהם, האוקראיניים המקומיים. היהודים הובלו לשם מוכים ומושפלים, הם נרצחו והושלכו לעמק המוות. ערמות על ערמות של גברים, נשים וילדים סיימו את חייהם בקבר אחים עצום.

אנדרטה באבי יאר. ויקיפדיה

הרב לייטמן. צילום: טים נוקס

במשך שנים הושתק הנרטיב וטושטש בידי השלטונות הסובייטים, והסיפור שעבר מדור לדור קיבל צביון חדש שהגרמנים הנאצים הם הטובחים. הם אכן היו, אבל האוקראינים המקומיים גילו שנאה מפלצתית כזאת, שאפילו הנאצים עצמם נדהמו מהעוצמה השטנית שיכולה לפרוץ מבני אדם. את הפרטים האלה שמעתי ישירות מאנשים בשר ודם שחיו בזמן סמוך לאירוע.

יש בעולם שני עמים אנטישמיים בולטים במיוחד: אוקראינה ופולין. הנטייה לשנאת היהודים שקיימת בעמים נובעת משורשים רוחניים. חכמת הקבלה מלמדת שמאחורי הקלעים של העולם הגשמי הזה ישנו רובד רוחני, והוא הפועל ומכתיב, וממנו הכול משתלשל לעולמנו.

במערכת הרוחנית הנסתרת יש שבעים אומות עולם, ויש את האומה הישראלית. בעל הסולם, גדול המקובלים של המאה העשרים, מי שחי בפולין, חזה את השואה שבפתח וצווח ליהודי אירופה לקום ולעזוב, כתב במאמרו כי אין לבוא בטענות אל אומות העולם, שכן תכליתם לקבל את דרכי ההתפתחות והתיקון מהאומה הישראלית. תפקיד היהודים להיות אור לגויים, להתחבר יחד ללב אחד, לעורר אהבה, לפעול בערבות הדדית, לייצב בתוכם את כוח החיבור הרוחני – הכוח העליון – ודרכו תזרום השראה לעולם.

לכן הזכר לשואת יהודי אוקראינה ויהודי מזרח אירופה לא צריך להסתכם רק באנדרטה עשויה אבן לזכר הנרצחים, אלא גם במסקנה ברורה וחותכת שתבטיח שלא נחזור שוב על מקרי העבר המחרידים. עלינו לקיים את מצוות החיבור בין איש לרעהו, להקרין מתוך חיבורנו אור ואהבה לכל אומות העולם, שיתלכדו גם הם ללב אחד. רק כך נגיע לתיקון הנרצה – אנושות מאוחדת כמו משפחה אחת.

כאז כן עתה, אין לעם ישראל אויב גדול יותר מאשר עצמו. מעצם הדחייה שלנו את תיקון העולם, מעצם הזלזול שלנו כלפי האיחוד הפנימי מציל החיים, אנחנו מזמנים עלינו צרות גדולות, גורמים לעוד יחידים ועמים להרים את ראשם האנטישמי. אנחנו מייצרים אותם, מייצבים אותם, מזינים אותם, מחזקים אותם ולבסוף מזמינים אותם נגדנו.

תפקידם במערכת רק לעורר אותנו לתיקון, ולקבל את שכרם. צריך להיות די בעקיצה קטנה מצידם כדי שנקבל תזכורת לתפקידנו, ניישם ונרגיע את הרוחות הרעות. אך כאשר התזכורת חוזרת, האנטישמיות מנדנדת לנו להתעורר ואנחנו ממשיכים בשלנו, שקועים באדישות וכבושים בריב ומדון, אז אין לבוא בטענות. הכתובת המצמררת על הקיר.