ל"ג בעומר: המדורות, הבטטות וההילולא הגדולה

ל"ג בעומר, החג הכי מדליק בשנה מקורו באירועים המדהימים שקרו בארץ ישראל בשנת 135 לספירה. מרד בר כוכבא, המגיפה המסתורית שהמיתה את תלמידי רבי עקיבא והסתיימה באורח פלא בליל בל"ג בעומר. לימודי תורה בסתר במערה, רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) ובנו אלעזר וחורבן בית המקדש על ידי הרומאים

רות קרייתי | י"ז באייר תשפ"ב | יום רביעי 18 במאי 2022 | מערכת ישראל ניוז

לזכר מאורעות אלו ולזכר הניצחונות הקטנים שבדרך, אנו חוגגים את החג בהילולא לרשב"י, בהדלקת מדורות, אכילת קרטושקה חמה ושרופה, יורים בחץ וקשת, צובעים ביצים קשות, מתחתנים ומספרים את הדרדקים בתספורת החלאקה ראשונה, רצוי כמובן בהר מירון.

קבלנים, שומרי מבנים ונגרי העיר ראו הוזהרתם, ל"ג בעומר עומד בפתח והילדים יוצאים לשחר להם טרף, בפתחי המבנים או בחצרות הבתים, כדי למצוא כמה קרשים, ענפים וגזרי עצים ולהדליק את המדורה הכי גדולה בשכונה. ככה זה בחג הכי מדליק בשנה. "גונבים ושורפים" כדברי אחד משומרי הבניין הנבנה בשכונתנו. עוד מעט יזרקו התפודים לגחלי המדורה הרוחשת, בקליפתם השחורה יצבעו הדרדקים את פניהם, דקה אחרי שסיימו לבלוס את השורש הכי טעים בעולם, את תפוח האדמה שנצלה בגחלי האש הלוהטת, שקמה על חורבות הקרשים שקוששו בחצר.

המרד הגדול

על פי המסורת בר כוכבא ממשפחת בית החשמונאים הוא מצאצאו ומזרעו של דוד המלך. שמעון בר כוזיבא, המוכר לנו מהמגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה, הוא בר כוכבא, כונה על ידי רבי עקיבא כמי ש"דרך עליו כוכבו", נודע בגבורתו ובהחלט היה ראוי לשמו. כמי שהיה ידוע בכישוריו הצבאיים, בעוז רוחו, בחוסן גופו, כמי שנלחם בארי וניצח אותו, החליט יום אחד שהרומאים הכובשים יושבים בציון יותר מידי שנים והגיע הזמן להוציא אותם מגבולות הארץ. הרומאים שהרסו את בית המקדש השני ובנו מקדש לאליליהם יופיטר, גזרו גזרות קשות ליהודים. הם אסרו על לימוד התורה, על מילת התינוקות, הגבילו את שמירת המצוות, אסרו על שמירת השבת, טהרת המשפחה ועלייתם של יהודים לישראל. החיילים הרומאים הקפידו על אכיפת החוקים החדשים וכל מי שנתפס כשומר מצוות הוצא להורג.

באותו הזמן, כשפגש רבי עקיבא את בר כוכבא הוא ניבא כי לוחם זה העשוי ללא חת, ינהיג את המרד ויכבוש חלקים נרחבים מהמדינה השסועה. יום אחד הקיפו חיילים רומאים את מחנה בר כוכבא ולקחו אותו בשבי. בר כוכבא הוכנס לכלוב אריה אך לא נבהל. הוא שלח מבט חודר באריה, שנייה לפני שהלז קפץ עליו כדי לטרפו, ומיד נשכב האריה לרגליו ככלב נאמן. בר כוכבא עלה על גבו ורכב אל החופש ואל חייליו שחיכו לו באחד ההרים. ומתוך אירוע זה, יצא מנהג הדלקת המדורות לזכר המדורות שהדליקו בר כוכבא וחייליו כמתוכנן, כדי לבשר לעם היושב בציון על תחילתו של המרד הגדול.

המגפה נעצרה  

מספרים על רבי עקיבא, אחד מעשרת הרוגי המלכות, כי נשא לאישה את רחל בתו של כלבא שבוע ויצא בעקבות הלחצים האינטנסיביים של רעייתו האהובה, ללמוד תורה בגיל ארבעים. רבי עקיבא טבע בנו מושגים חדשים שיחקקו בזיכרונותינו לעולמי עד, משפטים כגון: "החירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם" ו"אהבת לרעך כמוך" לימדו אותנו עד כמה עזה הייתה נפשו של אחד ממורי הדרך החשובים ביותר, שקמו לעם ישראל. למרות האיסור החמור והחוקים הנוקשים, המשיך רבי עקיבא ללמד את תלמידיו בסתר וללא פחד.

על פי התלמוד, באותם ימי ספירת העומר, שבע השבתות שנספרו מיד לאחר חג הפסח, החלו עשרים וארבע אלף תלמידיו שהיו גדולים בתורה, למות ממגפה גדולה שהחלה כאמור בתחילת ספירת העומר ופסקה בליל ל"ג בעומר כבדרך נס. כאות לאובדן הגדול ולאבל, נוהגים אנו עד עצם היום הזה במנהגי אבלות בימי ספירת העומר, חל איסור על תגלחת ותספורת, על נישואין, חייבים במיעוט שמחות, השמעת מוסיקה ולבישת בגד חדש. רבי עקיבא נתפס על ידי הרומאים והוצא להורג בעינויים קשים, במסרקות של ברזל. ברגעיו האחרונים הוא אמר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" והפך לאחד מעשרת הרוגי המלכות הקדושים לעם. מאז חוגגים היהודים את ל"ג בעומר כזכר למאבק על עצמאותם בארץ הקודש.

ל"ג בעומר הוא גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, אחד מתלמידיו של רבי עקיבא, יום פטירתו הפך ליום הילולה לזכר הצדיק שהמשיך את דרכו של מורו ורבו, במערה חשוכה, במשך שלוש עשרה שנה, כשבנו אלעזר לצידו. מספרים שהשניים ביחד עם כל תלמידיהם, אכלו חרובים מהעץ שגדל בחצר ושתו מהמעיין שנבע לידו וכך הצליחו לשרוד את כל אותה התקופה. שמירת המצוות בסתר ולימוד התורה לדור הבא, הם המצות שזיכו אותם בגילוי אליהו הנביא, שלימד אותם על פי המסורת את רזי הקבלה. בעקבות כך, כתב רבי שמעון בר יוחאי את ספר הזוהר, הידוע כאחד הסיבות ששומרות את עם ישראל במשך כל הדורות הבאים, מפני השמד של עמים אחרים.

מנהגים ומסורת

מאחר ול"ג בעומר נתפס כחג שמח, עליז ומדליק, נוהגים לחגוג אותו במדורות וקומזיצים. אחד ממנהגי החג הוא לחגוג בהילולה בהר מירון, לזכר רבי שמעון בר יוחאי. על פי המסורת יום פטירתו של הרב היה יום מרובה אור ועל כן החלו לנהוג בארץ ישראל, בראשית הציונות, במנהג הדלקת מדורות וצליית תפוחי אדמה. ביום זה נהוג בבית הכנסת, להדליק נרות לזכר הרשב"י וצדיקים אחרים. מקום קבורתו של הרשב"י ידוע כמקום עלייה לרגל, על מנת לחגוג איתו בשירים, ריקודים וסעודות תוך תפילות ובקשות. מקום קבורתו ידוע למאמיניו גם כמקום היכול לחולל ניסים ולרפא אנשים. מנהג הקשתות והחיצים אהוב מאוד על הילדים המתקינים להם קשת וחץ כזכר לנשק בו השתמשו המורדים היהודים ברומאים. ביהדות אשכנז, נוהגים לצבוע ולצייר על ביצים קשות, כזכר למנהגי אבלות. תספורת החלאקה, התספורת הראשונה לבני השלוש, נהוגה אף היא ביום זה והיא נעשית בהר מירון ליד קבר הצדיק הרשב"י. עולי ספרד עולים אל ההר עם ספר תורה, עורכים סעודה גדולה תוך כדי שירה וריקודים. ידוע כי ביום זה, אין פיסת קרקע אחת פנויה כדי להתיישב בה. החוגגים תופסים כל מקום. אז קחו לכם חץ וקשת, הדליקו מדורה וגם מנגל אחד על הדרך, זרקו תפוחי אדמה לגחלים, צבעו את פניכם בפחם השחור וחייכו אל העולם. ל"ג בעומר הוא באמת חג שמח.