לוחמת המשטרה "סוגרת" מעגל במפגש עם נערות בסיכון

י', בת 26, לוחמת ביחידת "יואב" של המחוז הדרומי במשטרת ישראל עוסקת מידי יום במשימות ביטחון שוטף, לחימה בפשיעה, ומוכנות לתרחישי איום הטרור מכיוון דרום. בין לבין, לאחרונה עוסקת י' גם במשימה מרגשת וחשובה לא פחות – סיוע לנערות בסיכון, סוג של סגירת מעגל לאור עברה שלה. "אתה מת אבל צריך לקחת את עצמך בידיים" סיפרה הלוחמת לאחר מפגש מרגש עם הנערות.

י' עלתה לארץ יחד עם אמה ואחיה לפני 20 שנים. משפחתה הידרדרה במהרה למצב של עוני קשה, אך דבר לא מנע ממנה להתגבר תוך לחימה עיקשת, שמאפיינת אותה עמוק בגנים ככל הנראה מולדים. במרוצת השנים, בגיל 18, התגייסה י' לשירות לוחמת משמר הגבול במשטרת ישראל ושירתה בגזרת איו"ש ומיד עם שחרורה בחרה להמשיך בשירות מאתגר ותובעני תוך שהתגייסה להמשך שירות באחת מהיחידות הלוחמניות במשטרה, ביחידת "יואב" שבמחוז הדרומי במשטרה. "לוחמת נשארת לוחמת" ציינו חבריה ליחידה בגאווה עטופה בחיוך סמוק.

את ילדותה הקשה במעט העבירה בצפון הארץ בעיר חיפה, שם גדלה והתחנכה. חיי המשפחה היו קשים לא אחת והעוני חדר לתא המשפחתי המצומצם והותיר שתי ברירות מהותיות שיהוו במרוצת השנים להחלטה ששינתה את אופייה של י', החלטה הרת גורל, האם להיכנע למצב בו היא ומשפחתה נתונים בו, להרים ידיים ולהיכנע בשל כך, או כפי שמסתבר הבחירה אותה בחרה י', להילחם בכל דרך במצב ולהרים את הראש ולצמוח כלפי מעלה. י' מספרת כי בילדותה לא יכלה להגן על עצמה לא ידעה מהו טוב ומהו רע. לחימתה במהלך הילדות ואופייה הנחוש, הביאו את י' להתגייס למשמר הגבול במשטרה לתפקיד לוחמת במג"ב איו"ש שם שירתה שם במשך 3 שנים ולקראת שחרורה הצפוי בחרה להמשיך בדבר בו היא הכי טובה, להיות לוחמת, ולהתגייס ליחידת "יואב" שם משרתת כבר ארבע וחצי שנים. במהלך שירותה ביחידה, ובמסגרת משימות היחידה השונות, השתתפה י' רבות יחד עם חבריה ליחידה במשימות אבטחה ופעילות מבצעית בירושלים. במהלך פעילויות שכאלו, נקלעו י' ולוחמים נוספים מיחידתה במפגעים  תוך שהגיבו באומץ רב תוך, תושייה וחתירה למגע, והביאו להכלת האירוע תוך נטרול המחבלים. י', לוחמת ברמ"ח איבריה, הביאה עצמה לחיסול מחבל במהלך פעילויותיה בירושלים ועל כך הוענקה לה תעודה מנשיא המדינה בשלהי שנת 2015.

לאחרונה, נחשפה י' לסיפורן האישי של קבוצת נערות בסיכון בגילאי 13-17, נערות הנמצאות על הקו הדק בין שיקום לבין מאחורי סורג ובריח או להיזרק לבדן אל הרחוב. ללא מחשבה נוספת מיד נרתמה הלוחמת לסייע תוך מחשבה כיצד תוכל לרגש אותן יחד עם סיפורה האישי. "הגעתי אל הנערות הללו וראיתי מטבח, סלון ענק, בית מלא חדרים ונשים נפלאות שתומכות בנערות בליווי פסיכולוגים ויועצים מקצועיים. אך עדיין מדובר בבית עם סורגים, סוג של "בית כלא" מפואר. זה עדיין כואב". י' מספרת כי התרגשה לראות את הנערות מקשיבות לסיפורה האישי, תוך נקודת מבט שונה על עולם אחר, עולם יפה וטוב יותר. גם במפגש זה לא ויתרה י' ושילבה איך לא את פניה של משטרת ישראל, נקודת מבט שונה וחמימה יותר. "הראיתי להם שמצוקות חיינו ניתנות לשיקום, תלוי בעצמנו אנו כי אנחנו חזקות מתמיד" מספרת י', אומנם הבנות שוהות בסוג של הסגר כלשהו, אבל אחת לכמה שבועות שתיים מהן מקבלות סכום כסף לשימושן הפרטי כצ'ופר בכדי לקנות לעצמן דברים מעבר למה שמקבלות במקום עצמו וכתמלוג מסוים על הליך שיקומן. לקראת סיום המפגש שהיה מרגש, העניקה י' ברכה אישית לכל אחת מהנערות, ואלו כמובן לא נותרו חייבות והעניקו לה חיבוק חם שמכיל המון מסר וחיזוק, חיזוק הדדי ודו-כיווני. "המפגש היה מלא רגשות מעורבים. זה לא נתפס שילדה כבת 13 מכורה בגיל שכזה לסמים מסוכנים. אתה מרגיש שאתה מת אבל צריך לדעת לקחת את עצמך בידיים" סיכמה י' את החוויה המעצימה.

מאת: עופר תמיר

צילום: דוברות המשטרה