שר הבטחון בכנס הביטחון הלאומי: "עתידו של צבא העם נמצא בשעת מבחן"

שר הבטחון בני גנץ קרא היום לנתניהו ולשר הביטחון הבא "לא לאפשר פיגוע מבצעי ומשילותי באיו"ש". עוד אמר כי הוא "סומך על ראשי זרועות הביטחון שלא ירכינו ראש מול דרישות בלתי חוקיות"

משה פריאל | ד' בכסלו תשפ"ג | יום שני 28 בנובמבר 2022 | מערכת ישראל ניוז

שר הביטחון, בני גנץ השתתף היום בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בירושלים, ואמר: "הדרישות במשא ומתן הקואליציוני ללקיחת סמכויות מפיקוד המרכז נובעות במקרה הטוב מחוסר הבנה ובמקרה הרע מרצון להקים לבן גביר מיליציה פרטית, אלו טעויות ביטחוניות שעלולות חלילה לעלות בחיי אדם".

בנושא המשא ומתן הקואליציוני ועל הכוונה לקחת סמכויות מפיקוד המרכז, אמר: "הגעתי לכאן כדי לדבר על ביטחון לאומי אבל גם על דמוקרטיה ומוסר. לצערי, במשא ומתן הקואליציוני הנוכחי, נראה שעושים לא רק טעויות סמנטיות והצהרתיות, אלא טעויות שיובילו לפגיעות מהותיות בביטחון ועלולות חלילה לעלות בחיי אדם. דריסת הדרג המקצועי, נטילת סמכויות ממנו, והתגברות על הרמטכ"ל והמפכ"ל, הן מתכון בטוח לפגיעה בביטחון ובשרשרת הפיקוד.

הדרישה להעביר את מג"ב איו"ש תחת השר לביטחון לאומי, נובעת במקרה הטוב מחוסר הבנה, ובמקרה הרע מרצון להקים מיליציה לבן גביר.

"צעדים כאלה יסייעו לאויבינו ויסכנו את חיילינו ומפקדינו בערכאות בינלאומיות משום, שיש שיראו בהם רכיבים של החלת ריבונות ללא הסכמה רחבה ותיאום מדיני. הם עלולים גם להביא לניתוק התיאום עם הפלסטינים ולהסלמה ביטחונית. כל זאת תוך פגיעה בצורך המבצעי, בקיצור: loose-loose. נתניהו מכיר את הדברים היטב".

"מה יקרה כשייבנה מאחז פלסטיני בשטחי אש? האם מפקד הפיקוד יצטרך להביא חיילים לפנות אותם כי יחידת הפיקוח תהיה תחת סמוטריץ'? מה יקרה אם יצטרכו תגבור מעברים? האם מפקד פיקוד המרכז ישים שם חיילים על חשבון פעילות מבצעית כי מג"ב נמצא בפעילות אחרת שבן גביר הנחה אותם?"

"אני קורא לו ולשר הביטחון הבא, יהיה אשר יהיה, לא לאפשר את הפיגוע המבצעי והמשילותי הזה״. עוד אמר: "בהיבט המוסרי, המראות שראינו בחברון מטרידים. אני כמובן מגנה בתוקף את התקיפה של האזרחים.

אבל הרבה יותר מטרידים אותי דיבורים על שינוי נהלי הפתיחה באש על ידי פוליטיקאים שלא שהו אפילו דקה אחת בשדה הקרב, שאין להם ניסיון בנושא, ושהוא כלל אינו עתיד להיות תחת סמכותם.  מטריד אותי הרצון לפרק את צה"ל מערכיו, ובהם גם מוסר הלחימה, שמחזק אותנו. מטריד אותי הנירמול של ההשתמטות משירות העם והמדינה. במקום שבו יפתחו באש על מחבל מנוטרל – נקבל צה"ל חלש יותר וצודק פחות. במקום שבו נידמה לאויבינו ונכוון אש לעבר אוכלוסייה אזרחית – נגביל את כוחנו וחופש הפעולה שלנו לסכל טרור וטרוריסטים. אני סומך על המפקדים בצה"ל, במשטרה ובכל גופי הביטחון שיישארו נאמנים לביטחון המדינה והאזרחים, יקפידו הקפדה יתרה על כפיפותם לדרג המדיני, אך לא ירכינו ראש מול דרישות בלתי חוקיות.

בצה"ל, הרמטכ"ל הוא הקובע את נהלי הפתיחה באש והוא זה שמוסמך, באישור הדרג המדיני, לסגור ולפתוח יחידות בצה"ל.

התערבות בסמכויות אלו תפגע בביטחון ותהיה חריגה מסמכות. אני מקווה שלא נגיע לשם, וסומך על הרמטכ"ל הנוכחי והנכנס, שיעמדו כחומה בצורה למען ביטחון ישראל וחיילי צה"ל בהתאם לסמכותם. אני מקווה שיקבלו את הגיבוי הנדרש לכך. לצד זאת, בכוונתי לעמוד על המשמר מול כל מהלך שיפגע בביטחון, ביחד עם חברים רבים באופוזיציה ושותפים רבים בחברה הישראלית".

בנושא מתווה השירות אמר: "עתידו של צבא העם נמצא בשעת מבחן. אנחנו מתקרבים ליום שבו צה"ל יהיה צבא מחצית העם. אין היתכנות לצבא מקצועי מול אתגרי הביטחון שישראל עומדת מולם.  המצב הנוכחי, כאשר חרדים וערבים ואוכלוסיות נוספות אינם חולקים בשום סוג שירות למען העם והמדינה – עלול להביא אותנו למשבר ביטחוני ואולי אף למשבר לאומי.

בשנה וחצי האחרונות קידמתי מתווה שירות חדש, שיציל את צבא העם, ויתאים אותו לישראל של 74 השנים הבאות. העברנו החלטת ממשלה בנושא, משרד הביטחון התקדם בעבודת המטה, והקמנו כבר תשתיות בשטח. לצערי חלקים בממשלה האחרונה, בלמו את השינוי ההכרחי הזה. צר לי שזה המצב, וההזדמנות שהייתה בידינו לא נוצלה. זו החמצה אסטרטגית.

אם לא נקדם מתווה שירות חדש, צבא העם לא ישרוד. ממשלה שתעודד השתמטות ולא תקדם פתרונות, תפרק את הביטחון הלאומי והסולידריות שלנו".

עוד אמר שר הביטחון, "דריסת הרגל המקצועי, נטילת סמכויות ממנו, התגברות על המפכ"ל והרמטכ"ל, שלא לומר על בית הדין, הם מתכון בטוח לפגיעה בביטחון המדינה ובשרשרת הפיקוד. אחת הדרישות היא להעביר את יחידות מגב איו"ש לכפיפות השר לביטחון לאומי, דרישה הנובעת במקרה הטוב מחוסר הבנה ובמקרה הרע מרצון להקים מיליציה לבן גביר".

על שאלתו של יוחנן פלסנר בעניין מודל הקבע השיב גנץ: "אפשר למצוא מנגנון מאוזן, היה שיח בין האוצר לבינינו על מהו המודל האפקטיבי. צריך למצוא מודל שיתמרץ את האנשים להיכנס לקבע ולכן שלב הכניסה חשוב מבחינתנו, וגם יאפשר להשאיר בכירים לאורך זמן – שתי סוגיות שונות".

בהתייחס לפסקת ההתגברות השיב גנץ כי "הקואליציה נכנסת בכוח של 64 חברים, תאשר פסקת התגברות ואחרי שזו קיימת אי אפשר לבלום כל מהלך. ה"ייהרג ובל יעבור" שלנו הוא עתירה לבג"ץ שיאמר שהמהלך הזה אינו חוקתי. אין לנו באמת כלים אחרים, יש את הכלי המשפטי, התקשורתי, הפרלמנטרי. אין במדינת ישראל כלי אלטרנטיבי אחר, נצא למאבק הזה ככל שנוכל".

עוד לפני כן, פתח את הכנס יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, וציין כי "אחד האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל היום, הוא להקפיד על האיזון בין השמירה על האינטרסים הביטחוניים ועל הסדר הציבורי, לבין ההגנה על הדמוקרטיה, מבלי לגלוש לנקודות קיצון. הזכרתי קודם את החוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל גם למול מציאות ביטחונית מאתגרת, אבל לא לעולם חוסן.

בהמשך דבריו התייחס פלסנר גם ליוזמות להחלשת מערכת המשפט ובהקשר זה אמר כי "מעבר לסיכונים שיוזמות אלה מציבות לדמוקרטיה שלנו, עלולה להיות להן גם השלכה ישירה על הביטחון הלאומי שלנו במובנו הרחב. העצמאות והאפקטיביות של מערכת המשפט שלנו הייתה לאורך שנים אחת ההגנות החשובות ביותר ביכולת שלנו להתמודד בזירה הבין-לאומית עם איומים מדיניים ומשפטיים למדינת ישראל ולמי שפעלו מטעמה – מפקדים, פקידים בכירים והדרג המדיני. החלשת מערכת המשפט עלולה להקשות מאד גם על ההתמודדות עם איומים מסוג זה".

בסיום דבריו הוסיף פלסנר כי "במכון הישראלי לדמוקרטיה רואים בכל גופי הביטחון שותפים שלנו למאמץ לחזק את הבטחון ואת הדמוקרטיה, ומזמינים את כולם לשיח הפתוח סביב שולחן זה במסגרת הכנס הזה ובעתיד".

הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה שמקיים מדי שנה המכון הישראלי לדמוקרטיה התקיים יומים בירושליים ויתמקד השנה בממצאי המחקרים האחרונים של המכון, הסוקרים את דעת הציבור בישראל כלפי הצבא, יחסי צבא, דת ודתיים ומגנוני הפיקוח השונים על הצבא בישראל. בין מושבי הכנס: סקר צה"ל בראי החברה הישראלית – הצגה ודיון בממצאים; מודל צבא הקבע: חתימה טובה? צבא ותקשורת; פיקוח הדרג המדיני על הצבא; צבא, דת ודתיים; 20 שנה לחוק השב"כ.

צילום: מיכל פתאל