אייזנקוט: "הוראות פתיחה באש הן בסמכות הרמטכ"ל והפרקליט הצבאי שמפקח עליו"

ח"כ רא"ל (במיל'), גדי איזנקוט: "הוראות פתיחה באש לא השתנו מאז הייתי מג"ד ב-88' ביו"ש. הן מאפשרות לצה"ל לתפקד באופן יעיל ולא הכל מותר. פוליטיקאים עם אפס סמכות מדברים על הוראות פתיחה באש, כאשר הסמכות היא של הרמטכ"ל, והפרקליט הצבאי הראשי שמפקח עליו"

משה פריאל | ה בכסלו תשפ"ג | יום שלישי 29 בנובמבר 2022 | מערכת ישראל ניוז

ח"כ רא"ל (במיל') גדי איזנקוט דיבר בכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך הבוקר בירושלים.

בסוגיית פיקוח הדרג המדיני על הצבא והרצון לשנות את שרשרת הפיקוד והכפיפויות, טען גדי איזנקוט כי "הכותרת שהשר לבט"פ המיועד קיבל היא אבסורד. ראש הממשלה הוא המזוהה ביותר עם הביטחון הלאומי. אצל שאר השרים מתחלקת האחריות. זה מעיד על ההטיה שאנו נמצאים בה. הדבר הבא הוא ההכפפה בגלל צורך פוליטי של יחידות מג"ב ביו"ש והמנהל האזרחי. אם מישהו רוצה ליצור אנדרלמוסיה ביו"ש, זה הצעד הראשון לעשות את זה.

בכל הנוגע למג"ב ביו"ש, הם כפופים לשר לבט"פ ולמשטרה כבר הרבה מאוד שנים. בד"כ מכפיפים כ-16-18 פלוגות מג"ב, כ-2,000 לוחמים שהמפקד שלהם הוא מפקד יו"ש. השר המיועד עלול לטעות ולחשוב שהוא באמת בשרשרת הפיקוד, אבל הוא לא באמת שם. גם החיילים עלולים לטעות בזאת, אך שרשרת הפיקוד חדה וברורה. מפקדי החטיבות ביו"ש, אלוף הפיקוד שהוא הריבון ביו"ש – המנהל האזרחי שואב את סמכותו מאמנת ז'נבה ומאפשר לצה"ל לטפל במשימות מורכבות. אחת מהן היא לספק ביטחון והשנייה היא לאכוף חוק וסדר. חיילי צה"ל נמצאים שם בסטטוס שונה מאוד".

על השאלה האם הכפפת המנהל האזרחי למשרד לביטחון פנים לא יוצר סיפוח בפועל, השיב: "המציאות שאני מדמיין יכולה להיות כל כך כאוטית בין המשרד לביטחון לאומי לבין שר הביטחון. הכפיפות של מתפ"ש היא כל כך מורכבת שאני מניח ששר הביטחון החדש יסדר את הדברים, אחרת הוא גוזר על כולנו מציאות כאוטית. קחו לדוגמה שני אירועים שהשפיעו על יו"ש וסדר היום הפוליטי: הפלישה שהייתה בחומש והפלישה שהייתה באיתמר.

שתיהן היו צריכות להסתיים ברמת מפקד החטיבה המרחבית. מדי שנה פינו מאות כאלה. כאשר זה לא מתבצע מסיבות כאלה ואחרות, זה הופך להיות בעיה שמאיימת על הקואליציה. זה הופך לסוגיה בעלת היבטים משפטיים ומבצעיים. אזרחי ישראל לא מודעים לעשייה האופרטיבית שהיא פנומן מבצעי בעיניי. כל ההישגים של כוחות הביטחון בשמירה על הביטחון יכולים להיפגע. ראוי לנסות לשים קווים, ולצערי היבטים פוליטיים אישיים יוצרים מכשולים ונוצר ורטיגו".

על המשילות הוסיף רא"ל (במיל') גדי איזנקוט כי "אני עסקתי בזה בשנה האחרונה כמועמד מטעם המחנה הממלכתי, ולמדתי את הדברים לעומק. מי שחושב שהפתרון הוא הגדלת המשטרה בלבד טועה. הבעיה הרבה יותר מורכבת עם היבטים של תשתית, חינוך, מנהיגות וערכים חברתיים ועוד הרבה מרכיבים. מי שחושב שיוכל לפתור את זה בקונץ פטנט וסיסמאות, במציאות זה הרבה יותר מורכב. אני מציע לממשלה הנכנסת לבנות תוכנית רצינית שצופה עשור קדימה ויש לה רבה מרכיבים. הבעיה תיפטר רק באמצעות תוכנית רב-שנתית. אי אפשר לפתור את זה בלהטיל עוצר. מדובר באזרחי ישראל. אם רוצים לעשות טיפול יסודי, מדובר בהרבה מרכיבים".

בתגובה לשאלת עתיד צבא העם אמר כי ": הנגזרת הברורה והחדה היא פגיעה אנושה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אולי בגלל זה העבירו את הכותרת למישהו אחר כדי שיוכלו להאשים אותו. מי שפוגע בצבא העם פוגע בביטחון המדינה. במקום לבטל את חוק הגיוס, צריך לעשות שירות לכל. מתגייסים בני ובנות 18 מכל החברה הישראלית לשירות צבאי, לאומי, אזרחי ושירות בקהילה, שירותים שיתאימו קם לחברה החרדית והערבית. במקום זה רוצים לבטל את חוק הגיוס בגלל צרכים קואליציוניים. בסוף נשאל את עצמנו מי ילך ליחידות הקרביות ויבצע את המשימות החשובות שיש לצה"ל".

בסיום דבריו התייחס גדי אייזנקוט לשאלת תפקודו כפוליטיקאי וענה: "אני הצטרפתי לחיים הפוליטיים מתוך תפיסת אחריות ורצון להשפיע על המדינה. הבנתי שההשפעה מוגבלת מבחוץ ובסוף צריך להשפיע דרך עשייה פוליטית. אני מקווה מאוד, וגם שירתי תחת ממשלת נתניהו, אני מתרשם שזה היה נתניהו אחר ואני מקווה שמה שינחה אותו זה האינטרסים הלאומיים של המדינה. מאופוזיציה קשה להשפיע אבל היו בחירות דמוקרטיות והעם אמר את דברו וצריך לכבד את זה, ולהיאבק בדרך פוליטית כדי להביא לזה שהמדינה תלך לכיוון נכון יותר".

אתמול (ב') נפתח יומו הראשון של הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. את הכנס פתח יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובדבריו ציין כי "אחד האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל היום, הוא להקפיד על האיזון בין השמירה על האינטרסים הביטחוניים ועל הסדר הציבורי, לבין ההגנה על הדמוקרטיה, מבלי לגלוש לנקודות קיצון. הזכרתי קודם את החוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל גם למול מציאות ביטחונית מאתגרת, אבל לא לעולם חוסן.

בהמשך עלו לנאום גם ראש הממשלה יאיר לפיד, אשר התייחס בדבריו לממשלה הנכנסת וטען כי "זו לא רפורמה משפטית. זו לא אידיאולוגיה. זו עבריינות שמנצלת הזדמנות". עוד ביומו הראשון של הכנס נאם גם שר הביטחון בני גנץ, וטען כי "הדרישות במשא ומתן הקואליציוני ללקיחת סמכויות מפיקוד המרכז נובעות במקרה הטוב מחוסר הבנה ובמקרה הרע מרצון להקים לבן גביר מיליציה פרטית – אלו טעויות ביטחוניות שעלולות חלילה לעלות בחיי אדם". עוד הוסיף ואמר "אני קורא לנתניהו ולשר הביטחון הבא לא לאפשר פיגוע מבצעי ומשילותי באיו"ש – סומך על ראשי זרועות הביטחון שלא ירכינו ראש מול דרישות בלתי חוקיות".

הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה שמקיים מדי שנה המכון הישראלי לדמוקרטיה יתמקד השנה בממצאי המחקרים האחרונים של המכון, הסוקרים את דעת הציבור בישראל כלפי הצבא, יחסי צבא, דת ודתיים ומגנוני הפיקוח השונים על הצבא בישראל. בין מושבי הכנס: סקר צה"ל בראי החברה הישראלית, הצגה ודיון בממצאים; מודל צבא הקבע: חתימה טובה? צבא ותקשורת; פיקוח הדרג המדיני על הצבא; צבא, דת ודתיים; 20 שנה לחוק השב"כ. הכנס התקיים ב-28-29 בנובמבר בירושלים.

גדי אייזנקוט | צילום: עודד קרני