ל"ג בעומר: המדורות, הבטטות וההילולא הגדולה

ל"ג בעומר הוא חג מדליק שמקורו באירועים מדהימים שקרו לעם ישראל בשנת 135 לספירה. מרד בר כוכבא, המגיפה המסתורית שהמיתה את תלמידי רבי עקיבא והסתיימה באורח פלא בל"ג בעומר, רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שלימדו תורה בסתר וחורבן בית המקדש

אהרון קלפה | ט״ז באייר ה׳תשפ״ג | יום ראשון 7 במאי 2023 | מערכת ישראל ניוז

ביום השלושים ושלושה לספירת העומר, י"ח באייר חוגגים את ל"ג בעומר אשר נחשב החל מהמאה ה- 12 ליום של הילולא ושמחה מסורתית. עוד נחשב יום זה כנקודת ציון להפסקה של מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר

המרד הגדול

על פי המסורת היה בר כוכבא הידוע מזרע דוד המלך וממשפחת בית החשמונאים. שמעון בר כוזיבא, הידוע לנו לפי המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה כבר כוכבא, כונה על ידי רבי עקיבא כמי ש"דרך עליו כוכבו" והיה בהחלט ראוי לשמו. בר כוכבא היה ידוע בכישוריו הצבאיים, בעוז רוחו, בחוסן גופו, כמי שנלחם באריה וניצח אותו הבין שהרומאים הכובשים, יושבים בציון יותר מידי שנים ועכשיו הגיע הזמן להוציא אותם מגבולות הארץ. הרומאים שהרסו את בית המקדש השני ובנו מקדש לאליליהם, גזרו גזרות קשות על היהודים. הם אסרו על לימוד התורה, על מילת התינוקות, הגבילו את שמירת המצוות, אסרו על שמירת השבת, טהרת המשפחה ועלייתם של יהודים לישראל. החיילים הרומאים הקפידו על אכיפת החוקים החדשים וכל מי שנתפס כשומר מצוות הוצא להורג. באותו הזמן, כשפגש רבי עקיבא את בר כוכבא הוא ידע כי לוחם זה העשוי ללא חת, ינהיג את המרד ויכבוש חלקים נרחבים מהמדינה השסועה. האגדה מספרת כי יום אחד הקיפו חיילים רומאים את מחנה בר כוכבא ולקחו אותו בשבי. בר כוכבא הוכנס לכלוב אריה אך לא נבהל. הוא שלח מבט חודר באריה, שנייה לפני שהאריה קפץ עליו כדי לטרפו, ומיד נשכב האריה לרגליו ככלב נאמן. בר כוכבא עלה על גבו ורכב אל החופש ואל חייליו שחיכו לו באחד ההרים. ומתוך אירוע זה, יצא מנהג הדלקת המדורות לזכר המדורות שהדליקו בר כוכבא וחייליו כמתוכנן, כדי לבשר לעם היושב בציון על תחילת המרד הגדול.

המגפה נעצרה

רבי עקיבא שיצא ללמוד תורה בגיל ארבעים, טבע בנו מושגים חדשים שיחקקו בזיכרונותינו לעולמי עד, משפטים כמו "החירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם" ו"אהבת לרעך כמוך" לימדו אותנו כמה עזה היתה נפשו למרות האיסור החמור והחוקים הנוקשים, הוא המשיך ללמד את תלמידיו בסתר וללא פחד.

על פי התלמוד, בתחילת ספירת העומר החלו עשרים וארבע אלף תלמידיו של רבי עקיבא למות ממגפה גדולה שפסקה בערב ל"ג בעומר כבדרך נס. כאות לאובדן הגדול ולאבל, נוהגים אנו עד עצם היום הזה במנהגי אבלות. חל איסור על תגלחת ותספורת, על נישואין, חייבים במיעוט שמחות, השמעת מוסיקה ולבישת בגד חדש. רבי עקיבא נתפס על ידי הרומאים והוצא להורג בעינויים קשים במסרקות של ברזל. ברגעיו האחרונים הוא אמר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" והפך לאחד מעשרת הרוגי המלכות הקדושים לעם. מאז חוגגים היהודים את ל"ג בעומר כזכר למאבק על עצמאותם בארץ הקודש.

ל"ג בעומר הוא גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, אחד מתלמידיו של רבי עקיבא, יום פטירתו הפך ליום הילולה לזכר הצדיק שהמשיך את דרכו של מורו ורבו, במערה חשוכה, במשך שלוש עשרה שנה, כשבנו אלעזר לצידו. מספרים שהשניים ביחד עם כל תלמידיהם, אכלו חרובים מהעץ שגדל בחצר ושתו מהמעיין שנבע לידו וכך הצליחו לשרוד את כל אותה התקופה. שמירת המצוות בסתר ולימוד התורה לדור הבא, הם המצות שזיכו אותם בגילוי אליהו הנביא שלימד אותם על פי המסורת, את רזי הקבלה. בעקבות כך, כתב רבי שמעון בר יוחאי את ספר הזוהר, הידוע כאחד הסיבות השומרות את עם ישראל במשך כל הדורות הבאים, מפני השמד של עמים אחרים.

מנהגים ומסורת

ל"ג בעומר נתפס כחג שמח, עליז ומדליק, ונוהגים לחגוג במדורות ובהילולה בהר מירון לזכר רבי שמעון בר יוחאי. יום פטירתו של בר יוחאי היה מרובה אור ונוהגים להדליק לכבודו מדורות בהר מירון, נרות בבתי הכנסת ומקום קבורתו ידוע כמחולל ניסים ומרפא אנשים. מנהג חץ וקשת אהוב מאוד על הילדים כזכר לנשק בו השתמשו המורדים היהודים ברומאים. ביהדות אשכנז צובעים ביצים קשות. תספורת החלאקה הראשונה לבני השלוש, נהוגה אף היא ביום זה. יהודי ספרד עולים להר מירון עם ספר תורה ועורכים סעודה גדולה. אז קחו לכם חץ וקשת, הדליקו מדורה וגם מנגל אחד על הדרך, זרקו תפוחי אדמה לגחלים, צבעו את פניכם בפחם השחור וחייכו אל העולם. ל"ג בעומר הוא באמת חג שמח.