האמברגו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שצץ לפתע בדמות עצירת נשק המיועד לנו, לא הגיע משום מקום ואפילו היה כתוב על הקיר
אלי ששון | יום שישי ב׳ באייר ה׳תשפ״ד | 10 במאי 2024 | מערכת ישראל ניוז
תחילתו של האמברגו בשיתוף נציגים אמריקאים בישיבות קבינט המלחמה, שהרכבו נקבע על ידם כמובן, דבר שלא היה לו תקדים מעולם, כששרים ישראלים אחרים מודרו מהקבינט.
הנציגים האמריקאים הטילו את אימתם על חברי הקבינט שרובם, אך לא כולם ניסו לרצות את ארה"ב ולא למשוך אש לעברם, כי כידוע שחלק מהם מיעד את עצמו להיות שר בכיר, או ראש ממשלה בעתיד.
זה היה השלב הראשון במלכודת הדבש של האמריקאים מולנו, שהחלו לאט אבל בטוח לנהל אותנו כאילו אנו ילדי הכאפות שלהם, כך שהיינו למעשי קבלני ביצוע בלבד של החבורה הסובבת את ביידן המומיה הסנילי.
אט אט כפו עלו לפטם את אויבינו במזון מים וכמובן חשמל ודלק בכמויות זהות או גדולות יותר ממה שצרכו עד המלחמה,
ברגע שהאמריקאים הבינו שהזמן אוזל והתמשכות הלחימה יכולה לפגוע בהישגי המומיה להיבחר, הם החלו להתנהל מולנו בעוינות רבה כשהשיא זה ההגבלות כיצד לירות, באיזו תחמושת והיכן יש לפגוע בגוף של האויב.
עד כאן עוד יכולנו להבליג אך כשהישיש החל לאיים באמברגו נשק, זה כבר הגדיש את השאה. אגב האמברגו לא צץ במוחו הקודח של ביידן או יועציו וסביר שהוזמן כאמצעי לחץ ממקורות עוינים.
ולכן ישראל צריכה להשיב מלחמה שערה, כמו שבגין עשה בזמנו ולהודיע פומבית ולא במחשכים כדי להזמין לחץ מצד בתי הנבחרים, שאם ארה"ב תמנע נשק חיוני ומדויק אזי נאלץ להשתמש בפצצות לא חכמות שיגבו מחיר כבד יותר מהמחבלים.
בנוסף יש להודיע כי ירידה בפעילות הצבאית שהיא חיונית עבורנו בעקבות האמברגו תגרור מן הסתם צמצום הסיוע ההומניטרי מצידנו לעזה, על כל המשתמע מכך.
וכמובן אנו ננהל את המשך הלחימה בצורה עצמאית ובלתי מכתבת על ידי הפקידות האמריקאית.
את ההחלטה כמובן יש לקבל בקבינט המורחב ולא הקבינט המורכב – הקבינט הקטן שהוקם לפי דרישת ארה"ב והסיבות ברורות.
צילום: משרד הבטחון