80 שנים לפלישה האמפיבית הגדולה ביותר בהיסטוריה: הפלישה לנורמנדי 5-6/6/1944 אשר מסמנת את פתיחתה של חזית שנייה במלחמה נגד גרמניה, ואת ראשית הקץ של גרמניה הנאצית
אלי ששון | יום חמישי כ״ט באייר ה׳תשפ״ד | 6 ביוני 2024 | מערכת ישראל ניוז
לקראת הפלישה לנורמנדי החלו שני הצדדים להתכונן. הגרמנים עבדו במרץ על הקמת החומה האטלנטית שהיא שרשרת ביצורים מזויינים במרחק קצר (מאות מטרים) האחד מהשני ולאורך אלפי קילומטרים עד קו האטלנטי.
הקמת החומה האטלנטית הייתה רחוקה מסיום עקב בעיות כח אדם ומחסור בתותחים, ואילו בנות הברית החלו להתארגן בחשאי לפלישה כשהם צוברים כח של 2 מיליון חיילים באי הבריטי. הכח היה מורכב מחיילים אנגלים, אמריקאים, חיילי צבא צרפת החופשית, יוון, פולין ועוד מספר מדינות מחבר העמים הבריטי.
הגרמנים הבינו שהפלישה בו תבוא והתכוננו לה בחוף קאלה שם המרחק מבריטניה קצר יותר מהחוף שבפועל בוצעה בו הפלישה חוף נורמנדי.
הפלישה שנחתה בגלל הגאות בתעלת למאנש החלה ב- 5/6 בשעת לילה כש- 5.300 ספינות עמוסות ב- 140 אלף חיילים, ציוד וכלי נשק בפיקודו של מפקד בנות הברית הגנרל אייזנהאואר החלו לנחות סמוך לחוף במספר גזרות בנורמנדי בצרפת ובסיוע של 11.000 מטוסים שתקפו במקביל גלים גלים. בנוסף הוצנחו כ-20 אלף צנחנים בעורף הגרמני.
ההתנגדות הגרמנית הייתה קשה מאוד אך פחות ממה שהיה צפוי ממספר סיבות: הכוח המשוריין הגרמני היה במקום מרוחק יותר. כדי להביאו לשטח היה צורך באישורו של היטלר. מפקד הכח הגרמני רומל שהה בחופשה בגרמניה. עיקר הכח ניצב בחוף קאלה.
עם הפלישה התחולל מרחץ דמים בין הצדדים כשהגרמנים מגלים התנגדות עיקשת וגורמים וגם סופגים אבדות קשות, אך כעבור זמן (כ-3 חודשים) הגרמנים מתחילים לאבד שליטה, מה שמקרב את מלחמת העולם השנייה באירופה לקיצה, וגם את קיצו של הרייך השלישי.