ההתנהלות בימים האחרונים בגזרת לבנון מוזרה מאוד מצד שני הצדדים

על פניו ולפי כל היגיון השבוע היינו אמורים לחוות אי שקט ואפילו מעבר לזה, בניסוח עדין מאוד מול חיזבאללה, אך למרות התלכלכות הייתר מצד חיזבאללה אנו חשים שכאילו מאחורי הקלעים מתרחשים ניסיונות להרגעת השטח, למרות שחיזבאללה העצימו את תקיפותיהם. ניסיונות באמצעות מתווכים כלשהם. הרגיעה, או ההבלגה החלקית מצידנו בעיקר החלה עם צאתו של שר הביטחון לארה"ב וזו הסיבה לשקט היחסי משני הצדדים

אלי ששון | יום שלישי י״ט בסיוון ה׳תשפ״ד | 25 ביוני 2024 | מערכת ישראל ניוז

אין ספק שנעשים מאמצים עילאיים למנוע התלקחות ביננו לבין החיזבאללה כשיחסי הכוחות הם כל העולם ואחותו כולל פוליטיקאים ואנשי צבא ישראלים, הם נגד ההתלקחות כשמנגד בין מקבלי ההחלטות ניצב בבדידות מזהירה נתניהו שהוא משהו כמו חצי חצי, כלומר בעד סיום האיום מלבנון בדרך כלשהיא עם עדיפות לדרך הכוחנית כי זה מתבקש בהחלט וגם כי זה יכול למנוע את החלפתו, שיכולה להיות בגדר אסון למדינה. אך באותה נשימה ניתן לומר שנתניהו לא יזיל דמעה באם המתווכים יימכרו לנו מעין הסכם שיידחה את הבלגן עד לאחר בבחירות בארה"ב.

אגב כל או רוב המתנגדים, הן בארץ והן בעולם, הן פוליטיקאים והן אנשי צבא, הן לשעברים והן עכשיווניקים, למלחמה מול חיזבאללה עושים זאת כשהמטרה מבחינתם מקדשת את כל האמצעים והמטרה אחת היא והיא להביא לסיום שלטון נתניהו.

אז מה צפוי לנו?

האם ביקורו של גלנט בארה"ב יגרום לשובו של הוכשטיין לאיזור, האם נרקחת מעין נצירת אש מצידנו ואולי נסיגה חלקית מעזה?

האם הורדת עוצמת האש בעזה תרצה את חיזבאללה שיקפוץ על המציאה ויוריד את מפלס המתח בגבול?

מה שירצה את שני הצדדים.

האם שר הביטחון התחייב לזרום ויעשה הכל כדי למנוע עימות עם חיזבאללה בתאום עם נתניהו או גם ללא תאום?

האם ישראל יכולה להסכים למלחמת התשה בעוצמה מוחלשת, תוך השארת ישובים רבים שלנו נטושים ותושביהם כפליטים בארצם?

התשובה תהיה רק לאחר שובו של גלנט ארצה כשלדעתי נצירת האש תהיה קשורה במישרין, או בעקיפין לביקורו בארה"ב.

צילום: כוחות צה"ל בצפון | דובר צה"ל