ביום הנורא ההוא, כאשר כל המערכות קרסו, קמו גיבורים מופלאים והצילו את המדינה ולא, אין זו מליצה. שמו נפשם בכפם ובלמו בגופם את הרוע הצרוף והדבר היה לזרא לפקידוני הפרקליטות הארורים.
רן כרמי בוזגלו
אז, גמלה בליבם העכור החלטה: להיפרע מכל מי שעמד בפרץ. לקחו גיבורים ושמו על ידיהם האציליות אזיקים. חקרו שעות על גבי שעות במרתפים אפלים. רצחו את נפשם הטהורה.
ואז קם העם. עם קדום ונורא, שאג שאגה קדומה. והטיל עליהם חיל ורעדה. אל הרוע הישרנו מבט והוא השפיל עיניו. הרכין ראשו הכעור – ונס אל ירכתיי מאורתה האפלה.
המערכת המשפטית הרקובה משרתת, במוצהר, את מטרות אויבינו. אני אדם פשוט. מדבר ברורות, כדרכי: לגבי גיס חמישי. אויב אכזר המגיח מאחור נועץ סכין חלודה בגב ילדיי. וכן, כל הלוחמים היו ועודם בניי.
אני פונה ישירות אל זאבי הפרקליטות, גם הצבאית: תרגיעו. תניחו לנערים המופלאים. אגדע את היד המזוהמת שתשלח אליכם. הם נלחמים באויב אכזר. אנחנו נגן על גבם מפני סייעניו.
נוע. נוע. סוף.
כעת, משהוסר צו איסור הפרסום על מחדל העמדת הלוחמים לדין על "רצח מחבל נוח'בה" אני מוצא חובה לדווח על מה שאירע בדיון השערורייתי. השופט עודד מאור: איני רואה סיבה לא לשחרר את שני העצורים.
נציג הפרקליטות רוברט בן יוסף: גם אם תורה לשחרר אותם ניקח אותם לחקירה.
אתם מבינים?!
החלאות גמרו אומר לשבור את הגיבורים שהצילו במעשיהם עשרות ואולי מאות אנשים.
הפרקליטות ממקמת עצמה לימין אויבינו המרים.