כרוניקה של רצח ידוע מראש?

אמש הזדעזעה כל מדינת ישראל לשמע הידיעה על הילד בן השש אשר אמו רצחה אותו ואת כלב המשפחה באמצעות גרזן. לאחר הרצח המחריד, הסתובבה האישה סיגל יאנה איצקוביץ בת 33 זמן רב ברחוב החליל בשכונת גליל ים בהרצליה כשכלי הרצח בידה, עד אשר הגיעה אל קניון שבעת הכוכבים, שם פצעה את המאבטח ולבסוף נעצרה

דוד רונן | יום רביעי י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד | 17 ביולי 2024 | מערכת ישראל ניוז

לפני חודשים אחדים פנתה אלי גילי ממנהלי העמותה לחקר עב"מים וביקשה ממני ליצור קשר עם בחורה הטוענת כי יש לה קשר הכולל מסרים ושהיא מתקשרת עם חוצנים.

צילום לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

למרות שכמדיניות מוצהרת אין העמותה עוסקת במיסטיקה, תיקשורים, רוחניות והעידן החדש, אלא אך ורק במה שניתן לבחון ולבדוק באופן מדעי, החלטתי שלפחות אצור עם הגברת, קשר ראשוני ולו מטעמי הנימוס. 

התקשרתי אליה ומיד חשתי כי הגברת היתה במצב רוח מיוחד. היא החלה לספר לי כי יש לה קשר עם יצורים ובמהלך המסרים שהיא מקבלת וייתכן כי היא רק מדמיינת, הם מוסרים לה באמצעות חזיונות כי עלולים להתרחש אסונות כאלו ואחרים.

הגברת הוסיפה שאין לה אפשרות להוכיח באופן מדוייק כי משהו מכל המסרים המסוייטים שלה, אכן התרחש.

ביקשתי ממנה הוכחה חד משמעית לאימות תצפיותיה ואז סיפרה לי שהיה לה חלום ממנו הקיצה בבהלה. בחלום היא נמצאה עם אחותה במוסד אקדמי, אולי אוניברסיטה ביפו, בחודש אוגוסט הקרוב, ובמהלך שהייתן במקום, ישנה חדירה של מחבלים והיא מנסה לגונן על בנה באמצעות הסכין הגדולה מבין השתיים שנמצאו ברשותה.

את האפיזודה הזאת סיכמה במילים: "10 דקות מזמנך. חלום על תקיפה של מחבלים בחודש אוגוסט באוניברסיטה/אקדמייה 99.9% שזה המוח שלי נטו", אמרה. בהמשך היא רשמה לי "ראש חודש, הירח חשוף לגמרי מהצד השני".

"דרך אגב, אני מתעוררת מהחלום בשעה 00:34 אחר כך שוב, אחרי לילה ללא שינה טובה בשעה 05.34 בבוקר. אולי יש מישהו בארץ, גוף מדיני שמתעסק עם זה שאני אוכל לפנות אליהם? מדובר פה בנושא בטחוני לא סתם משהו אישי רוחני". אמרה

במהלך השיחה ביקשה ממני סיגל שוב ושוב שאבוא אליה הביתה, או שהיא תגיע אלי לביתי בכדי לשטוח בפני את סיוטיה. רגש פנימי חזק מאוד מנע ממני להתחייב על פגישה. מן תחושה של בחילה, מעורבת בחשש ממשהו לא ברור.

ואז, שוב, היא הוסיפה וכתבה לי את המילים הבאות ציטוט מדוייק, מילה במילה: "אני מתחילה קצת לדאוג אחרי אתמול בלילה. אני מרגישה שתוקפים אותי פיזית בחלומות והתעוררתי עם דימום באף ועם מיגרנות. היו לי חלומות בחודש מאי בשנה שעברה על אירועי 7.10 לא האמנתי חשבתי שאני הוזה. אתמול שוב חלמתי על אירוע ביטחוני ובחודש מאי בשנה שעברה עצרו לי את החלום באמצע הלילה וראיתי את שניהם, שני חייזרים צופים בי דרך המסך".

לפני שבועות אחדים, במהלך כנס של ארגון מופון אליו הוזמנתי הזכיר טל עקרוני מנהל העמותה בישראל את שמי, ואז ניגשה אלי גברת צעירה והציגה את עצמה בפני ואמרה: "שלום לך. זו אני סיגלית, תראה איזה צירוף מיקרים שבסוף אנחנו כן נפגשים", אמרה. לא מבין מדוע, אבל הרגשתי כאילו אני חייב להתנתק ממשהו לא בריא לי וכך עשיתי. זו היתה הפעם הראשונה בה נפגשנו, וכמובן גם האחרונה. כשהגיעו אמש החדשות המחרידות, כלל לא קישרתי בין הגברת הזאת לבין הרצח האיום שביצעה. רק כשראיתי את הצילום שלה, הבנתי כי זו היא, כשבתמונת הוואטסאפ שלה מופיע הצילום הפסטורלי שלה עם הילד בן השש, כשברקע הצילום חוף הים. ניגוד משווע לזוועה שביצעה.