מרגע ההכרזה על כוננות גבוהה בצפון, לוחמי כיפת ברזל של סגן י' יודעים בדיוק מה עליהם לעשות. על רקע האירועים האחרונים, ממפקדת המחלקה בהגנ"א מתארת באתר צה"ל מה קורה בסוללות בין זיהוי איום ועד הסרתו, ולמה כל יירוט מבהיר להם עוד יותר את משמעות התפקיד
שלום שי גיחז | יום שלישי כ״א באלול ה׳תשפ״ד | 24 בספטמבר 2024 | מערכת ישראל ניוז
סגן י', מ"מ בגדוד ההגנ"א הצפוני, מתארת את האחריות המוטלת על כתפי הלוחמים והלוחמות שמגנים על השמיים: "כשיש לך פיצוצי רסיסים מעל הראש, האינסטינקט הראשוני הוא לרוץ למיגונית, אבל כשהתפקיד שלך הוא לשמור על אמצעי ההגנה, המציאות היא אחרת".
הם אלה שניצבים מול כל שיגור לשטח הארץ. אחראים על תחזוק, חימוש והפעלת המיירטים 24 שעות ביממה. וכך הם עושים כמובן בצפון בימים האחרונים, מסביב לשעון.
"היינו במוכנות כלפי כל איום שעלול להגיע", מעידה מפקדת המחלקה, "מבחינה טקטית, משגרים הם המקומות הראשונים אליהם האויב ינסה לכוון, ועלינו לשמור עליהם בצורה הטובה ביותר – כדי להבטיח את השקט המירבי לאזרחים".
מרגע ההכרזה על כוננות גבוהה לתקיפה בצפון, לוחמיה ולוחמותיה של סגן י' ידעו בדיוק מה לעשות: "נתתי את פקודת השיגור ליירוט, והם, במרחק מועט מהכלי עצמו – וידאו שהיכולות שלנו פועלות כשורה, דאגו לאספקת התחמושת ומילאו אותה במהירות לסבב הבא".
וכך, שיגור אחר שיגור – המשיכו במערך ללא הרף. "המערכות הן לא אוטומטיות. מאחורי כל סיכול איום עומד כוח של לוחמים ומפעילים שיודעים את עבודתם, עד הפרט הכי קטן", היא מתגאה.
לאחר כל סבב פעילות, עובר הצוות המבצע תחקיר. על ההתרחשויות בראשון לפנות בוקר כבר נערך התחקור, במטרה לזהות נקודות לשיפור ולשימור, ובעיקר כדי לספק כיפת הגנה מקסימלית ככל הניתן.
"האתגר המנטלי והפיזי כאן הוא לא פשוט", משתפת מפקדת המחלקה, "אבל אנחנו ממשיכים ונמשיך לעמוד על המשמר מסביב לשעון. כל יירוט מחדש מבהיר לנו יותר את משמעות התפקיד – להבטיח את השקט לאזרחי ישראל".