הגמרא אומרת כי כל אחד ואחד משלושת האבות כינה את מקום המקדש בכינוי שונה: אברהם קרא לו 'הר', שנאמר: "בהר ה' ייראה"; יצחק כינה אותו 'שדה', שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה"; ואילו יעקב קראו 'בית', שנאמר: "ויקרא את שם המקום ההוא – בית א-ל".
ומסיימת הגמרא, שהמקדש יהיה "כיעקב, שקראו בית", כפי שנאמר בנבואת ישעיהו שבזמן הגאולה יאמרו הגויים: "לכו ונעלה… אל בית אלוקי יעקב". הם יקראו למקדש "בית אלוקי יעקב", ולא בית אלוקי יצחק או אברהם, כי רק יעקב קראו 'בית'.
בית מסמל קביעות. אדם המתגורר בהר או בשדה, אינו גר שם דרך קבע; הקביעות היא דווקא בבית. מכאן, שדווקא אצל יעקב קיימת קביעות שלא הייתה אצל אברהם או יצחק. ולכאורה, דווקא חיי יעקב הם פרשה מתמשכת של טלטולים ונדודים, ועד ששנותיו הטובות ביותר היו שבע-עשרה השנים האחרונות במצרים?
מכאן, שהקביעות אצל יעקב היא במהותו הפנימית ובקו המרכזי של עבודתו. יעקב עבד את בוראו בדרך שיש בה קביעות ונצחיות, ולכן נאמר "תיתן אמת ליעקב", כי מידתו של יעקב היא מידת האמת.
אברהם אבינו פעל במידת החסד, מידת האהבה, כפי שכונה "אברהם אוהבי". הוא העניק חסד לכול, וגילה קדושה אלוקית לכול. אולם מאחר שעבודתו הייתה ממוקדת בקו אחד, קו החסד, הייתה קיימת אפשרות להתגברות המידה המקבילה לה בצד השלילי. לכן יצא ממנו ישמעאל, שהצטיין בחסד של סטרא-אחרא. לכן הגרים שגייר אברהם חזרו לסורם.
יצחק פעל בקו הגבורה, יראה ופחד, כפי שנאמר "ופחד יצחק". מידתו הייתה – יראת ה' וההתבטלות המלאה כלפיו. אך מכיוון שגם מידה זו מאופיינת בקו אחד, יכולה לקום נגדה המידה המקבילה – היראה הזרה ומידת הכעס, שהיא ה'גבורה' של הצד השני. הביטוי לכך הוא בעובדה, שמיצחק יצא עשיו.
השלמות האמיתית הייתה אצל יעקב, המכונה 'בחיר האבות'. הוא עבד את הקב"ה במידת הרחמים, הנקראת 'הקו האמצעי', מפני שהיא ממזגת את האהבה והדין. כנגדה אין מידה מנוגדת, ולכן דווקא על יעקב נאמר ש'מיטתו שלמה', ולא היה פסול בצאצאיו.
זוהי הקביעות והנצחיות שהייתה ביעקב אבינו, ולכן בית-המקדש השלישי הוא כנגד יעקב, שקראו 'בית'. בית-המקדש השלישי יבטא אף הוא את 'הקו האמצעי', הממזג את החסד והגבורה, האהבה והדין, ולכן יתקיים לנצח, עד שגם אומות העולם יאמרו: "לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו".
(על-פי לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 231)
מכל הלב והנשמה
יוסי נחשון – טנק חב"ד חברון
מנכ"ל פרוייקט "לחיילים באהבה"