השכול לא פסח גם על בני העדה הדרוזית בישראל

אחוז הנופלים הדרוזים במערכות ישראל ובמלחמה נגד הטרור הוא גבוה מאוד ביחס לכמות הכוללת של בני העדה בדרוזית במדינת ישראל

השר במשרד ראש הממשלה ח"כ איוב קרא: "יום הזיכרון לחללי צה"ל עבורי באופן אישי הוא היום הכי עצוב וטעון שאני עובר במשך השנה. הפצע שוב נפתח, היגון והצער הרב שוב מציפים אותי עד שקשה לי לבטא את רגשותיי ונותר רק לשאול מחדש – למה העולם כל כך אכזר?

כן חברים, כשאני נכנס לבית יד לבנים בדלית אל כרמל ואני מסתכל על הקיר אני מתרגש ושוב שואל – למה האכזריות הזו ?

דודי עבדאללה ז"ל היה הקורבן הראשון בדרך להקמת מדינת ישראל בשנת 1939 עוד לפני שאיש נתן סיכוי כלשהו להצלחת המפעל הציוני ולהקמת מדינת ישראל.
בשנת 1947 נעלם דודי השני עזיז מהלחץ של הלגיון הערבי.
אבי נלחם במלחמת השחרור ונפצע קשה במערכה לכיבוש הגליל.
בשנת 1970 נפצע קשה אחי וג'יה ז"ל ומת מפציעות לאחר שנים, ובשנת 1985 נהרג אחי ח'דר (אליהו) בלבנון.

זאת רק דוגמא אחת של משפחה שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל –
הרבה שנים לפני שחשבתי או חלמתי להיות שר בממשלת ישראל.
לצד משפחתי יש עוד קורבנות של בני דודים, קרובים, חברים ובני העדה הדרוזית הנפלאה כולה, שמאז שעלה הרעיון להקים מדינה לעם היהודי בישראל התנדבו ופעלו במסגרת ההגנה, הלח"י והאצ"ל, ובהמשך התגייסו כמתנדבים לצה"ל ובשנת 1956 החליטה העדה הדרוזית לקבל עליה את חוק גיוס החובה לצה"ל.

מאז אותם ימים ועד היום נהרגו במערכות ישראל השונות 419 חללים דרוזים – שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, והשאירו אחריהם בנים יתומים, נשים אלמנות, הורים ואחים שכולים .

מדינת ישראל מרכינה את ראשה ומצדיעה לאותם גיבורים שחרפו את נפשם למען העם והמולדת ובכך ציווי לנו את החיים. בזכותם יש לנו מדינה צעירה ויפה וגם עוצמתית בכוחה ובמשאביה. כולי תקווה שהועידה האזורית לשלום שהנשיא טראמפ מקדם תביא סוף סוף את הבשורה שאנו מצפים ומייחלים לה –
שלום עלינו ועל כל עם ישראל, ונאמר אמן".

כמאמר הפסוק מספר ישעיהו –
"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".