הצעת חוק: נפגעי פעולות איבה יוכלו לקבל פיצויים מהרש"פ במקביל לתגמולי ביטוח לאומי

ועדת העבודה והרווחה דנה בהצעת חוק שתאפשר לנפגעי פעולות איבה לקבל פיצויים מהרשות הפלסטינית במקביל לתגמולי הביטוח הלאומי. נוסח חדש שהוגש לוועדה קובע שהכפל יתאפשר רק בגין קבלת פיצויים עונשים. נציגי הנפגעים זועמים: "מעקר מתוכן את התיקון"

אהרון קלפה | י״א בסיוון ה׳תשפ״ג | יום רביעי 31 במאי 2023 | מערכת ישראל ניוז

ועדת העבודה דנה הבוקר בהכנה לקריאה ראשונה בהצעת חוק של חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, שמבקשת לאפשר לנפגעי פעולות איבה לקבל פיצויים הן מהביטוח הלאומי והן מהרשות הפלסטינית.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "האנשים האלה נהרגו או נפגעו בגלל היותם יהודים שחיים בארץ ישראל; עלינו לדאוג שיהיו זכאים לכל התגמולים והפיצויים שמגיעים להם".

כיום, על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, לא ניתן לקבל תגמול נזיקין גם מהחוק וגם פיצוי נזיקי לפי חוק אחר, ונפגעי פעולות האיבה נאלצים למעשה להחזיר לביטוח הלאומי את מלוא הפיצויים שקיבלו ממנו על מנת לקבל את פיצויי הנזקין מהרשות הפלסטינית.

בפועל, מצב זה הופך את ההליך המשפטי מול הרשות הפלסטינית ללא כדאי. הצעת החוק, כפי שאושרה בקריאה טרומית ביקשה, לתת לנפגעי פעולות איבה זכאות לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי במקביל לפיצויים מהרשות הפלסטינית שנפסקו עבורם בבית המשפט. נוסח חדש שהוגש לוועדה ונכתב בשיתוף משרד המשפטים, קובע כי רק פיצויים עונשים, ולא פיצויים נזיקיים, יינתנו במקביל לתגמולי הביטוח הלאומי.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר: "בעבר העניין והעיסוק בזכויותיהם של נפגעי פעולות האיבה היה עניין צדדי, לשמחתי עם השנים זכינו להתקדמות גדולה וכיום הם נחשבים שווים לנפגעי פעולות צה"ל. האנשים האלה נהרגו או נפגעו בגלל היותם יהודים שחיים בארץ ישראל ולכן עלינו לדאוג שיהיו זכאים לכל התגמולים והפיצויים שמגיעים להם".

בדיון לקח חלק עו"ד מאיר סחיווסחורדר, ששני הוריו ושלושה מאחיו נרצחו בפיגוע בסבארו בירושלים ושתיים מאחיותיו נפצעו קשה, המייצג כיום קרוב ל-100 נפגעי פעולות איבה בתביעות שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית. לדבריו הנוסח החדש שהוגש מעקר מתוכן את ההצעה, שכן כבר היום, על פי הפסיקה, ניתן לקבל פיצויים עונשים לצד תגמולי הביטוח הלאומי וכן הדגיש כי במרבית המקרים נפסקים לנפגעים פיצויים נזקיים בלבד, שכן ביהמ"ש העליון קבע שבגין תשלום המשכורות למחבלים, שנקבע כאישוש בדיעבד לפעולה, ניתן לקבל פיצויים נזקיים בלבד.

לדבריו פיצויים עונשים מהרשות נפסקו עד היום רק ב-2-3 מקרים שבהם המפגע היה שוטר פלסטיני. בהמשך הדיון טען עו"ד סחיווסחורדר כי אם החוק בנוסחו המקורי יאושר, תצטרך הרשות הפלסטינית לשלם 5 מיליארד ₪ לנפגעי טרור.

נציגת משרד המשפטים ד"ר תמר קלהורה איששה את הדברים ואמרה כי פיצויים עונשים ניתנים רק במקרה בו הוכח שהרשות עודדה או סייעה באופן פעיל לביצוע פעולת הטרור, וכי במקרה כזה ניתן כיום לתבוע פיצויים עונשים של עד 3 מיליון ₪ לאדם. עם זאת, אמרה כי הנוסח המקורי להצעת החוק קבע זכאות של 100% תגמולים ו-100% פיצויים לנפגע, דבר שלדבריה "לא קיים ביחס לאף ניזוק אחר. הנפגע אמור לקבל 100% מהנזק שנגרם לו, לא יותר ולא פחות, אם מהגורם המזיק ואם מהגורם המיטיב".

עוד אמרה כי הצעת חוק שמקדם בימים אלה ח"כ פינדרוס משרתת תכלית דומה לזו שמבקשים המציעים לקדם ואף מגדילה את הסכום שניתן לתבוע מהרשות בגין כל נפגע, וכי שתי ההצעות יחד יתנו מענה למכשולים העומדים היום בפני נפגעי פעולות האיבה המבקשים לקבל כיום את הפיצויים המגיעים להם.

את העובדה שנפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים יכולים לקבל כפל של עד 125% הסביר עו"ד שלומי מור, נציג הביטוח הלאומי, בכך שמדובר בפיצוי מגמלה ביטוחית שהנפגע שילם עליה. עוד ציין עו"ד מור כי במידה והכנסת תחוקק חוק שיאפשר קבלה של תגמולים מעבר לקבוע היום, יש לקבוע זאת במקביל גם עבור נכי צה"ל ומשפחות החללים.

עו"ד גיל ממן העוסק בייצוג נפגעי טרור בתביעות נזיקין: "הרשות הפלסטינית משלמת משכורת לאותו מחבל שיושב בכלא אך ורק על רקע לאומני. מי שגנב רכב לא יקבל, אבל אם דרס יהודים- כן יקבל. ככל שמקבל יותר שנים בכלא כך שכרו גבוהה יותר, בין 1,400 ₪ ל- 12,000 ₪ בחודש. תקופה הישיבה בכלא נחשבת לו לוותק והטבות סוציאליות לכשייצא.

הדרך הקלה לנפגעי טרור היא להיכנס להגדרה של נפגעי טרור ולקבל את התגמולים מהביטוח הלאומי, שבזה המדינה מסייעת. ההליכים המשפטיים שעוברים הנפגעים הם קשים מאוד, הם עוברים השפלה ענקית ובסוף הרשות הפלסטינית יוצאת נשכרת ולא צריכה בסוף לשלם שקל אחד, זה מצב אבסורדי".

שמעון גולובנציץ מפורום בוחרים בחיים המלווה את המשפחות השכולות אמר: "המשפחות השכולות מקבלות ממדינת ישראל סכום זעום ומגוחך שלא מאפשר להן שום יכולת שיקום. משפחות מתפרקות והחוק הזה נועד לתקן את העוול המחריד שנעשה להן. הנוסח המקורי מבורך אבל הנוסח הנוכחי הוא חסר משמעות ומסרס לחלוטין את המטרה".

לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "לא יתכן שאנשים שרצחו נפש ופגעו במשפחות לא יישאו באחריות ולא יתכן שבתחום חשוב ורגיש כל כך, הליכים משפטיים יסתמכו על פסיקות ולא על חקיקה ברורה. באשר להצעת החוק הנוכחית אמר: "נקיים דיונים נוספים עם משרד המשפטים, נבחן את קיום תכלית החוק ואת המהלכים שמקודמים במקביל, כדי לוודא שהנפגעים יקבלו את המענה המיטבי".