מבזקים

ראשוני: נגד מדינת ישראל הוגשה עתירה לבג״צ להפסקת הניסויים בבני אדם והפרת קוד נירנברג

תוכן עניינים
חיסון קורונה, פייזר

עמותת אנשי האמת פנתה הערב לבג"צ באמצעות עורכי הדין רות מכנס סוכובולסקי ואריה סוכובולסקי להפסקת הניסויים בבני אדם הנערכים בישראל בידי חברת פייזר, ממשלת ישראל ומשרד הבריאות

רות קרייתי | כ"ד באדר תשפ"א | יום שני 8 במרץ 2021 | מערכת ישראל ניוז

בהמשך לתלונה שהוגשה בסוף שבוע שעבר לבית הדין בהאג בידי עמותת אנשי האמת, באמצעות עורכי הדין רות מכנס סוכובולסקי ואירה סוכובולסקי, בנושא הפרת קוד נירנברג, נגד ממשלת ישראל העורכת ניסויים בלתי חוקיים באזרחי ישראל, הוגשה הערב עתירה לבג"צ לבטל, או להשעות את הניסוי הרפואי של חברת פייזר על כלל אוכלוסיית ישראל, זאת בניגוד לכללי קוד נירנברג וחוק זכויות החולה, המנוהל במשרד הבריאות על ניסויים רפואיים בבני אדם.

העתירה הבהולה שהוגשה לבג"צ הגיעה לידי מערכת ישראל ניוז ובכתב תביעה שמשתרע על פני 15 עמודים, אשר החל באזכור ההיסטוריה של עם ישראל בסגנון תנ"כי, הרי הוא לפניכם: "ויהי בימים ההם, וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל אלוהים מן העבודה" שמות ב' פסוק 23 כמו אז גם היום בני ישראל סובלים משעבוד וגזירות שמטיל עליהם השלטון לקבלת הטיפול הניסיוני של חברת פייזר,

"כבוד בית המשפט מתבקש להוציא צו על תנאי למשיבים שיבואו וינמקו כדלקמן: מדוע לא יבוטל ו/או יושעה הניסוי הרפואי החדשני של חברת פייזר כנגד וירוס קוביד-19 (להלן- "הניסוי הרפואי" או "הטיפול הרפואי"), שהמשיבים עורכים על כלל אוכלוסיית ישראל, בניגוד לכללי קוד נירנברג , חוק זכויות החולה, נוהל משרד הבריאות לניסויים רפואיים בבני אדם – "נוהל 14", ובייחוד נוהל הסכמה מדעת בניסויים רפואיים בבני אדם (להלן- נוהל-14), ותוך סיכון משמעותי לאוכלוסיית ישראל ולבריאותה.

מדוע לא יבוטלו התקנות וההנחיות של משרד הבריאות, שאושרו לאחרונה במטרה להשפיע ו/או לכפות על אזרחי ותושבי ישראל להשתתף בניסוי הרפואי הקליני של חברת פייזר, תקנות שפוגעת קשה בזכויות האדם והפרט בישראל, לרבות באנשים שרצונם מוטה עקב תקנות והנחיות אלה.

מדוע ובפרט ביטול תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות )( תיקון 31 ) התשפ"א-2021 (להלן-תקנות הקורונה החדשות), הנחיות משרד הבריאות להשתתף בניסוי או לעבור בדיקות פולשניות כול 48 או 72 שעות.

מדוע לא יוכרז ההסכם, שעשו המשיבים עם חברת פייזר, כהסכם בטל ומבוטל בהיותו חוזה בלתי חוקי ו/או נוגד את תקנת הציבור, וכן מדוע לא ישתמשו המשיבים בזכותם לבטל את ההסכם בשל בעיה חמורה בבטיחות המטופלים, כמפורט בסעיפים 4.2.4  ו-4.2.6 להסכם.

מדוע יינתן לכול אדם לפני קבלת הטיפול הרפואי כתב הסכמה מדעת, שהוא יחתום עליו לפני קבלת הטיפול ובו יפורט בכתב למקבל הטיפול, טרם קבלת ההחלטה האם לקבל את  הטיפול הרפואי, אודות הסיכונים, תופעות הלוואי, התועלות, היעילות שבטיפול והאפשרות שיהא עליו לקחת את הטיפול הרפואי שוב ושוב (כול חצי שנה) לאורך כול החיים.

מדוע לא יפורט בכתב ההסכמה מדעת למקבל הטיפול מהם הטיפולים האלטרנטיביים, שקיימים כיום ואשר יכולים למנוע את הסימפטומים שנגרמים על ידי הוירוס, כגון טיפול בוויטמינים, בהידרוכלוקסין, אברמקטין וברמדסביר, תרופות וירליות וותיקות ומוכרות וכמעט ללא תופעות לוואי.

ואלה נימוקי העתירה, הצדדים לעתירה ומהות העתירה: המבקשים הינם אזרחי ישראל החליטו לייסד עמותה בשם "אנשי האמת", במטרה להפיץ בקרב הציבור בישראל את העובדות החשובות ביחס לניסוי הרפואי הגנטי החדשני המתבצע כיום באזרחי ישראל, ללא הסכמתם מדעת, תוך הפרת קוד נירנברג, הפרה בוטה של "נוהל 14" ושל חוק זכויות החולה תשמ"ו-1996 (להלן-חוק זכויות החולה). כמו כן, המבקשים פועלים למנוע את הפגיעה הקשה בזכויות האדם והאזרח בישראל, שנגרמת כיום על ידי חקיקת חירום פרועה ופוגענית, שכול תכליתה לאלץ את אזרחי ותושבי המדינה להשתתף בניסוי הרפואי החדשני שנערך עליהם, תוך סיכון משמעותי לבריאותם וחייהם  מאוכלוסיית ישראל להשתתף בניסוי הרפואי, בהתאם להסכם עם חברת פייזר, שרבים מסעיפיו ונספחיו מוסתרים מהציבור.

המבקשים ואזרחים רבים במדינה חווים כיום רדיפה של רשויות המדינה כנגד אזרחים שומרי חוק, והכול בשם הרצון של המשיבים לכפות את (הטיפול) הניסוי הרפואי על כלל אוכלוסיית ישראל, כפי שהצהיר לאחרונה ראש ממשלת ישראל. בשם מטרה זו נערכות רשימות של אנשים, שטרם לקחו ו/או אינם מעוניינים בקבלת הטיפול ו/או הניסוי הרפואי, כשפרטיהם הרפואיים נמסרים לרשויות המקומיות ו/או לרשויות הרווחה, תוך הפרת כללי החיסיון הרפואי שבדין הישראלי. אנשים שלא קיבלו את הטיפול הרפואי אינם יכולים להיכנס למקומות ספורט, פנאי, בילוי ומסחר ובכך מוגבלת גישתם למקומות ועסקים שונים שפועלים תחת התו הירוק. עובדים רבים שלא לקחו הטיפול הרפואי מפוטרים או מוצאים לחל"ת, תוך פגיעה וקיפוח פרנסתם. עובדים מסורים שעד היום היו נכס למעבידים במשק מסולקים ממקומות העבודה בבושת פנים בשל סירובם להשתתף בניסוי הרפואי. נוהל 14 מגדיר אותם כמשתתפים בניסוי העלולים להיות חשופים ללחץ או ניצול בשל יחסי מרות, שבין עובד למעביד. נוהל 14 מחייב להקפיד שלא להפעיל לחץ או כפייה מכול סוג על אנשים כאלה. בניגוד לכך הנחיות שהוציאו המשיבים מפעילות לחץ וכפייה על עובדים רבים במגזרי המשק השונים לקחת חלק בניסוי הנ"ל. עובד שמסרב לוחצים עליו להיבדק באופן פולשני על חשבונו כול 48 שעות , ובכך למעשה כופים עליו את הניסוי הרפואי בניגוד לדין הישראלי, לנוהל 14 ולכללי קוד נירנברג.

בקשה למתן צו ביניים

כבוד בית המשפט מתבקש לתן צו ביניים, שישעה את המשך "מבצע החיסונים", שנערך תוך הפעלת לחץ וכפייה שלא כדין על אזרחי ותושבי ישראל לקבל את הטיפול הרפואי כנגד הוירוס וזאת עד למתן החלטה בעתירה זו.

כמו כן, מתבקש כבוד בית המשפט להוציא צו ביניים שיקפיא לעת הזו, ועד להחלטה בעתירה, את התקנות והחקיקה (כמפורט בסעיף ב' דלעיל), הפוגעים בצורה קשה בחוקי היסוד, בחופש התנועה, בעקרון השוויון בין אזרחים בקבלת שירותים וצריכת מוצרים, בפרטיות ובחיסיון רפואי. חקיקה זו לא נעשתה לתכלית ראויה ואינה מידתית ודינה להתבטל. תכלית חקיקה זו הינה אחת והיא לכפות את הטיפול הרפואי על כלל אזרחי ותושבי ישראל בדרך של הגבלות ופגיעה בחיסיון רפואי.

לאור חומרת ההפרות של חוקי היסוד, חוק זכויות החולה, הכללים של קוד נירנברג, נוהל 14, עריכת ניסוי רפואי בכלל אוכלוסיית ישראל, תוך פגיעה בזכויות אלה שלא רוצים להשתתף בניסוי הרפואי, הרי מתבקש להוציא צו ביניים, שישעה את המשך הניסוי ויבטל את התקנות וההנחיות המפלות, שתכליתן אינה הגנה על בריאות הציבור אלא כפייה להשתתף בניסוי הרפואי.

מיצוי הליכים: העותרים פנו ביום 18/2/21 למשיבים והתריעו בפניהם כי הטיפול הרפואי, שנערך כיום לכלל אוכלוסיית ישראל נעשה בניגוד לכללים, שנקבעו לעריכת ניסויים רפואיים בבני אדם, הידועים כקוד נירנברג. העותרים דרשו מהמשיבים להימנע מהמשך הניסוי הרפואי הנ"ל וו/או להימנע מכול הפעלת לחץ וכפייה על אזרחי ותושבי ישראל לקבל את הטיפול הרפואי. מכתב העותרים מצ"ב כנספח 1 לכתב עתירה זה.

העותרים פנו למשיבים וליועמ"ש במכתב נוסף מיום 23/2/21 בדרישה לביטול תקנות הקורונה החדשות.

המשיב 2 השיב למכתב הנ"ל במייל מיום 25/2/21 וטען כי אין המדובר בחיסון ניסיוני וכי קביעת ההגבלות על מי שטרם התחסן הינן ענייניות ומידתיות אינה מהווה אמצעי לחץ כפייה או איום. עוד טען המשיב כי עידוד ההתחסנות תורם לבריאות האדם והציבור. מייל התשובה של עו"ד טליה אגמון, משנה ליועץ המשפט של משרד הבריאות מצ"ב כנספח 2 לכתב עתירה זה.

מבצע החיסונים כניסוי רפואי שמפר את כללי קוד נירנברג והדין הישראלי-חוק זכויות החולה ונוהל 14

בנט: מקבלי הטיפול יצטרכו לקחת את הטיפול כול חצי שנה לאחרית ימיהם

ראש הממשלה הכריז בימים האחרונים בתקשורת, כי בשל הבעיה של ירידת רמת הנוגדנים לאחר הטיפול הרפואי, ישנה אפשרות ממשית כי מקבלי הטיפול יצטרכו לקחת את הטיפול כול חצי שנה לאחרית ימיהם. עובדה מהותית זו לא גולתה על ידי המשיבים למקבלי הטיפול הרפואי טרם קבלתו, אלא רק כעת בדיעבד, כאשר לא ניתן להפסיק הטיפול בשל התופעה הידועה כ-ADE, המסכנת את חיי המטופלים אם לא יקחו החיסון כול חצי שנה כאמור.

תופעת ה-ADE  הינה תופעה מוכרת במיוחד בפיתוח חיסונים לנגיפי הקורונה. בתופעה זו הגוף מייצר נוגדים עקב החיסון אולם הרמה שלהם צונחת בחדות מספר חודשים לאחר החיסון ואזי יש צורך לקבל חיסון חדש כול פרק זמן בכדי להעלות את רמת הנוגדנים, על מנת להיות מוגנים מהנגיף. הנגיף מתחבר לנוגדנים וגורם למחלה יותר קשה אצל המטופל. האנשים הופכים דווקא לפגיעים יותר עקב החיסון. (ראה נספח 1 למכתב העותרים מיום 18/2/21). מחקר מפורט על התופעה הנ"ל שנובעת מהטיפול הרפואי מצ"ב כנספח 3 לעתירה זו.

הוירולוג הבכיר הישראלי: לאור כול הדברים שמובעים כאן מוזר שהחיסון הזה בכלל קיבל אישור

הוירולוג הבכיר הישראלי, שדבריו מופיעים בנספח 1 למכתב העותרים, כותב על הסיכונים הנובעים מקבלת הטיפול הרפואי, ובייחוד הזרקת החומר פג 2000 (חומר מסרטן) שמצוי בחיסון,  במילים קשות ובזו הלשון: "מה המשמעות של מתן חומר כזה לילדים? נשים בהריון? אנשים צעירים? אחרים? הרי זה מעולם לא נבדק ואין איש יודע. מדובר בטכנולוגיה חדשנית שאיש לא יודע מה המשמעות שלה. וכמובן הנושא גם לא נבדק על ידי פייזר. בנוסף חומרי הננו הללו יכולים לגרום למחלות אוטואימוניות".

הווירולוג מסכם את דבריו, לאחר סקירת הסיכונים המרכזיים שבחיסון, בזו הלשון: "לאור כול הדברים שמובעים כאן מוזר שהחיסון הזה בכלל קיבל אישור. לאור הסכנות שנמצאות בו נשאלת השאלה הכיצד חיסון שעדיין לא עבר את כול שלבי הבקרה ניתן לאוכלוסייה נרחבת עם הבטחה של חיסון בטוח שהוא גם אפקטיבי? האם בכלל מודעים לכך שירותי הציבור בישראל כי במתן חיסון לא בטוח לאוכלוסייה הם גם עלולים לסכן אותו? או שהעיוור מוליך את העיוור לתהום…"  מילים קשות אלה על הניסוי הרפואי החדשני שנערך באוכלוסיית ישראל מתמצתות את מהות עתירה זו, שמבקשת בטל את הניסוי הרפואי, שנערך על הציבור בישראל, בניגוד לכללי קוד נירנברג וחוק זכויות החולה, הדורשים הסכמה מדעת של אלה המשתתפים בניסוי הרפואי.

יודגש כי רופאים רבים בארץ ובעולם טוענים ומוכיחים, כי המדובר בניסוי רפואי שנערך על אזרחים תמימים, שכלל אינם יודעים על הסכנות הרבות הכרוכות בהשתתפות בניסוי זה. משרד הבריאות הישראלי משתיק ביקורת זו ומאיים על רופאים שמנסים להזהיר מפני השלכות הניסוי הזה.

משרד הבריאות למעשה מסתמך רק על הנתונים שסיפקה פייזר

ולא ערך בדיקה עצמאית ואיסוף עובדות עצמאי, באשר לסיכונים הנובעים למקבלי הטיפול הרפואי החדשני הנ"ל. הטיפול הרפואי החדשני טרם קיבל אישור של רשויות ה-FDA   והוא נמצא עדיין בשלבי ניסוי קליני (שלב 3), כאשר הצפי לאישור או גניזת הטיפול בהתאם לתוצאות המחקר הקליני צפוי להינתן רק בפברואר 2023, קרי בעוד כשנתיים. הדברים הללו כתובים באופן מפורש באישור לשימוש חירום שהוציא ה-FDA לטיפול הרפואי. המשיבים מסתירים עובדות אלה ממקבלי הטיפול ומצהירים באופן שיקרי כי הטיפול הרפואי קיבל אישור של ה-FDA וכי הוא יעיל ובטוח. כול הנתונים בדבר הסיכונים הממשיים שבניסוי הרפואי, היותו בשלב הניסוי הקליני, כשעדיין לא ברור מה יעילותו ובטיחותו של הטיפול הרפואי, כול זאת מוסתר מהציבור הישראלי, תוך הפרת כללי קוד נירנברג והדין הישראלי, לרבות חוק זכויות החולה. פירוט העובדות ביחס לטיפול כפי שפורסם באתר ה-FDA מצ"ב כנספח 4 לעתירה זו.

יודגש כי אישור הגורמים הרגולטוריים במשרד הבריאות לטיפול הרפואי מכוח תקנה 29 לתקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו-1986, אינו יכול לשנות את העובדות שמדובר בניסוי קליני, שטרם קיבל אישור סופי של רשויות ה-FDA, ואינו יכול לבטל את הצורך לעמוד בכללי קוד נירנברג וחוק זכויות החולה, המחייבים הסכמה מדעת להשתתף בניסוי רפואי.

מתן האישור הרגולטורי הנ"ל, ללא בדיקה כדבעי של בטיחות ויעילות הטיפול הרפואי ומבלי שעדיין יש ממצאים בדבר בטיחות ויעילות הטיפול הרפואי, מעבר לנתונים הדלים שמספקת חברת פייזר, הינו תופעה חמורה שבה רשויות הבריאות בישראל למעשה משדלות את הציבור להשתתף בניסוי הרפואי, מבלי להמתין לתוצאות סופיות של המחקר הקליני (שאמור להסתיים בעוד כשנתיים), ומבלי להבהיר לאזרחי ישראל כי המדובר בניסוי רפואי קליני על כול המשתמע מכך.

פרופ' פרנסיס בויל מומחה ידוע למשפט בינלאומי כותב בתצהירו כי ההשתתפות בניסוי הרפואי מצריכה מכול משתתף הסכמה רצונית ומודעת להשתתף בו לפי קוד נירנברג בדבר ניסויים רפואיים בבני אדם. הרשויות לא דורשות הסכמה כזאת ובישראל גרוע מכך הן מאלצות את האזרחים להשתתף בניסוי.   תצהירו של פרופ' פרנסיס בויל מצ"ב כנספח 4.1 לעתירה.

אזרחי מדינות כול העולם צופים בהשתאות במרוץ של הרשויות בישראל לתת את הטיפול הרפואי החדשני לכלל האוכלוסייה בישראל, לרבות נוער, צעירים, נשים בהיריון, אנשים בריאים עם מערכת חיסון תקינה, וזאת ללא הסכמה רצונית ומדעת. אזרחי העולם מבינים כי אזרחי ישראל הינם שפני המעבדה של חברת פייזר בניסוי הרפואי רחב ההיקף המתרחש כיום בישראל, וכי תוצאות הניסוי יפורסמו בעולם ועל יסודם חב' פייזר תקבל או שלא תקבל אישור סופי מהרשויות הרגולטוריות בארה"ב ובאירופה. הסיכונים של הניסוי מוטלים כיום על אזרחי ישראל, כאשר מתוצאות הניסוי יהנו שאר אזרחי העולם, כשיתברר האם הטיפול הרפואי בטוח ויעיל. כול זאת המשיבים מסתירים מאזרחי ישראל ולמעשה כופים עליהם (בעזרת צווים, תקנות, שידול נמרץ ואיומים כפי שיפורט בהמשך העתירה) להשתתף בניסוי רפואי בניגוד לרצונם המודע והחופשי, אילו ידעו את העובדות כהווייתן. המדובר בהפרה חמורה של קוד נירנברג, חוק זכויות החולה, נוהל הסכמנה מדעת, דברים שחושפים את המשיבים לביצוע עבירות של פשעים נגד האנושות.

יודגש כי מעולם לא ניתנו בעולם עד היום חיסונים לבני אדם בטכנולוגיה רפואית של החדרת M-RNA סינטטי לתאי גוף האדם, כשהמעטפת עשויה מרכיבי ננו בשם פג 2000 (שידוע כחומר מסרטן), כשכול החיסונים הקודמים פעלו באופן שונה לחלוטין על ידי החדרת נגיף מומת או מוחלש והתעוררות מערכת החיסון כנגדו. לפיכך החיסון מתוצרת חברת פייזר, שאושר רק לשימוש חירום, הינו חיסון ניסיוני, שהזרקתו לכלל אוכלוסיית ישראל, לא רק שאינה תורמת, אלא מזיקה לבריאות האדם והציבור בישראל.

קוד נירנברג, שמהווה את הדין הפלילי הנוהג בעולם ביחס לעריכת ניסויים רפואיים בבני אדם, הינו במהותו קוד אתיקה רפואית. קוד זה הוצא על סמך חוקים שעל פיהם נשפטו הפושעים הנאצים, שנשפטו על ניסויים רפואיים זוועתיים, שנערכו במלחמת העולם השנייה, במשפט הרופאים המכונה משפטי נירנברג. קוד נירנברג היווה בהמשך את היסוד לחקיקת הצהרת הלסינקי וכן היווה בסיס לחקיקת חוק זכויות החולה.

העותרים יטענו כי המשיבים מפרים במעשיהם, בחקיקת החירום הנ"ל, בחתימת ההסכם שבין מדינת ישראל עם חברת פייזר, בתעמולה המופצת מטעמם באמצעי התקשורת, את קוד נירנברג באופן בוטה ולא רק בהיבט אחד אלא ברבים, וכן מפרים את סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, והחיסיון שיש לאזרח על נתוניו הרפואיים, כמפורט להלן.

העיקרון הראשון של קוד נירנברג, עקרון שגם קבוע בסעיף 13 לחוק זכויות החולה ובנוהל 14, הינו ההסכמה הרצונית ומדעת של האדם לקבלת הטיפול הרפואי ו/או ההשתתפות בניסוי. האדם אמור להפעיל חופש בחירה, ללא התערבות גורם המפעיל עליו כוח, הונאה, מרמה, איום, שידול או סוג אחר של כבילה וכפיה.

בעת שהמשיבים הציגו את הטיפול הרפואי בישראל נגד הקורונה והחלו לחסן את אזרחי ותושבי ישראל, לא נמסר למקבל הטיפול הרפואי, שהם בעצם משתתפים בניסוי רפואי וכי נדרשת הסכמתם המודעת לכך, תוך גילוי מהות הניסוי והסיכונים הכרוכים בו, וכן חתימה על כתב הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי הרפואי. רק כאשר התברר שראש הממשלה חתם הסכם עם חברת פייזר, פורסם וצוין על ידי ראש הממשלה שאכן זהו ניסוי רפואי וזה מהותו של ההסכם. גם לאחר מכן, לא צוינו הסיכונים הרבים שבהשתתפות בניסוי הרפואי, האפשרות שהאזרחים יצטרכו לקבל אותו פעמיים בשנה לאורך כול חייהם (בשל הסיכון של תופעת ה-ADE), העובדה שטרם ידוע וטרם נבחנו היעילות והבטיחות שבטיפול הרפואי והתוצאות ארוכות הטווח שלו, שטרם נבחנו ואינן ידועות.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, משפטנית ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה צוטטה בכתבה בכלכליסט מיום 18/1/21 כי המדובר בניסוי בבני אדם, תוך ציטוט מספר סעיפים מההסכם בין מדינת ישראל לבין פייזר וכלשונה: " מי שעשוי לטעון שלא מדובר במחקר הוא פשוט שקרן. מדובר במחקר הנרחב ביותר על בני אדם במאה ה-21. ישראל הופכת להיות לשדה הניסוי, שלא לומר לחצר האחורית של העולם כולו.  בכתבה אף פורסם כי הוועדה הממונה על פיקוח ניסויים בבני אדם צפויה למסור חוות דעת למשרד הבריאות ובה היא קובעת שתהליך ההתחסנות שמובילה המדינה עם פייזר הוא מחקר קליני, ובשל כך חייב לקבל את אישורה מראש.

למותר לציין כי משרד הבריאות לא קיבל עד היום את אישורה של וועדה זו כמתחייב על פי דין וגם מסיבה זו יש להפסיק את מבצע ההתחסנות שנערך כיום בישראל.

מנכ"ל חברת פייזר, בכבודו ובעצמו, מכריז בראיון לרשתות התקשורת בעולם קבל עם ועדה, כי פייזר עורכת בישראל ניסוי רפואי על כלל אוכלוסיית ישראל באשר לטיפול הרפואי וכי תוצאות הניסוי ישמשו אותה ואת העולם כולו בבוא הזמן. אף ראש הממשלה אמר לא אחת כי תוצאות הניסוי שנערך על אזרחי ישראל יתרמו לעולם כולו. עיני אזרחי העולם נשואות לישראל. מעניינת העובדה שאזרחי יתר המדינות אינם ממהרים לקחת את הטיפול הרפואי החדשני הנ"ל.

נכון לתאריך 18/1/21 היו מחוסנים כבר מעל 2,000,000 מאוכלוסיית ישראל שקיבלו את הזריקה הראשונה וחלק גדול גם את השנייה, מבלי שידעו כלל שהם משתתפים במחקר קליני רפואי, כמפורט לעיל.

ההסכם בין מדינת ישראל לבין חברת פייזר מוכיח בבירור כי פייזר עושה בישראל, בסיועם וברשותם של המשיבים, ניסוי בבני האדם ללא אישור ותוך הפרת קוד נירנברג והדין הישראלי, כפי שיפורט בהמשך בפרק שיתייחס להסכם הנ"ל.

עיקרון שני של קוד נירנברג, שקשור להסכמה מדעת לטיפול רפואי, הינו שיש לפרט ולהציע לחולה מספר חלופות טיפוליות, תוך פירוט התהליך הרפואי (וכל מה שכלול בו) וכן פירוט היתרונות והחסרונות/ התועלות והסיכונים, אשר קיימים בכול טיפול, על מנת לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת ואישית לגבי הטיפול המועדף עליו. זאת כאמור, ללא שום הפעלת לחצים כלשהם ובאופן חופשי, כאדם חופשי.

למרות האמור לעיל, מדינת ישראל ומשרד הבריאות אינם מציגים בפני אזרחי ישראל את החלופות הקיימות כיום לטיפולים בנגיף הקורונה, אשר הוכחו כיעילים ועם תופעות לוואי מועטות ולא מסוכנות, והם משדלים אזרחים ולוחצים עליהם (תוך עבירה בוטה על תהליך ההסכמה מדעת), תוך הסתרת מידע בנוגע לטיפול הרפואי ומתוך יצירת אווירה קשה של פחד וכפייה. הטיפולים האלטרנטיביים הינם רבים, כדוגמת חיזוק המערכת החיסונית הטבעית בוויטמין D, וויטמין C, אבץ, תרופות וותיקות ומוכחות נגד מחלות וירליות, כגון הידרוקלוריקסין, רמדסויר, שטיפת הפה ומערות האף עם מי מלח או מיץ לימון, בכדי לחסל הנגיף טרם פלישתו לריאות, וטיפולים נוספים. חלק מתרופות וטיפולים אלה אף צוינו כטיפולים אלטרנטיביים באתר המידע של ה-FDA. טיפולים אלה ידועים בקרב רופאים רבים, שנמנעים מלהמליץ עליהם למטופלים, מחשש שמה יבולע להם על ידי משרד הבריאות. בצורה מטעה ובמתכוון, המשיבים מעלימים כול מידע רלוונטי מהציבור על טיפולים אלטרנטיביים לנגיף ודוחפים את אזרחי ישראל אך ורק לכיוון קבלת הטיפול הרפואי החדשני של פייזר. המשיבים אף אוסרים את מכירת התרופות האלטרנטיביות הנ"ל בבתי המרקחת ובכך מונעים טיפול רפואי מציל חיים.

עקרון שלישי של קוד נירנברג הינו שהניסוי יערך בצורה אשר תמנע סבל או פגיעה פיזית. למרות עקרון זה, ידוע כי עד היום הטיפול הרפואי גרם למותם של רבים ולפגיעה ונזקים קשים (לרבות נכות ושיתוק), לאחר קבלת החיסון. עדויות רבות מצטברות לכך ברשת האינטרנט ובמשרד הבריאות. למרות זאת, המשיבים ממשיכים בניסוי הרפואי המסוכן הזה ולא מורים על כול פתיחה של חקירה בעניין. משרד הבריאות הודה בפה מלא כי אחוזים ניכרים ממקבלי החיסון בקרב אנשי משטרה, צבא, חינוך ורפואה, שלקחו את החיסון סבלו מתופעות לוואי קשות ומסכנות חיים. תמוהה גם העובדה שאין דיווחים מלאים מטעם משרד הבריאות על מספר הנפטרים או הנפגעים, כפי שמצופה בהליך רפואי שכזה לטובת הציבור שמשתתף או שוקל להשתתף בניסוי הרפואי.

עקרון רביעי הינו שאין לערוך את הניסוי כשיש סיבה להניח שמוות או פגיעה של ממש יתקיימו. אזרחי ישראל שומעים על נתוני מקרי הפטירה והפגיעות מקבלת הטיפול הרפואי רק מפה לאוזן  ברשתות החברתיות ולא בתקשורת ואף לא באתר של משרד הבריאות. נתוני הפטירה והפגיעה הקשה והבינונית מהחיסון מורים ומאותתים למשיבים להפסיק את מבצע ההתחסנות.

עקרון נוסף בקוד נירנברג הינו שהאחראי על הניסוי יהיה מוכן להפסיקו בכול שלב, אם יש סיבה סבירה להניח כי יביא לפציעה, נכות או מוות של המשתתף בניסוי. הוכח כבר שרבים וטובים נפטרו מהטיפול, נפגעו, הפכו לנכים ולמשותקים, וכי התוצאות ארוכות הטווח של קבלת הטיפול אינן מבשרות טוב למקבלי הטיפול, לרבות סיכון לחלות בסרטן, סיכון ממשי למות מתופעת ה-ADE, כאמור בסעיף 10 דלעיל, סיכון לחלות במחלות אוטואימוניות ונוירולוגיות. למרות זאת, המשיבים ממשיכים בדרכם לכפות את הניסוי הרפואי המסוכן הזה על אזרחי ותושבי ישראל.

מעשים, פרסומים וחקיקה מהתקופה האחרונה ממחישים עד כמה המשיבים וגורמים שונים במשק, הפועלים על פי רוח המפקד, מפרים באופן בוטה את קוד נירנברג, חוק זכויות החולה, חוקי היסוד והאוטונומיה של הפרט על גופו.

החקיקה האחרונה והמתוכננת בדבר "התו הירוק", הנחיות משרד הבריאות נגד בלתי מחוסנים, מסירת מידע על בלתי מחוסנים לרשויות השונות, יציאה מגבולות הארץ רק למחוסנים, משקפת את הלחץ הבלתי סביר בעליל, תוך פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות, המופעל על אזרחים להתחסן, באמצעות הטלת הגבלות על חיים מלאים ונורמליים, על אזרחים שבחרו לא לקחת את הטיפול הרפואי. חקיקה זו מדירה את הבלתי מחוסנים מהמרחב הציבורי, ממקומות הבילוי, הפנאי והתרבות, מהזכות לצאת את גבולות המדינה, וכמאמר הפתגם "כופים אותו עד שיסכים".

זאת ועוד, מובילי דעת קהל ונבחרי ציבור דואגים לומר דברי תעמולה, ובצורה אגרסיבית ופוגענית אף מציעים דרכי ענישה וסנקציות (ראה דבריהם של ח"כ איילת שקד, ח"כ סמוטריץ, שר הבריאות יולי  אדלשטיין, ח"כ נפתלי בנט, איש התקשורת אברי גלעד, הזמר יהורם גאון, גודי ניר מוזס ועוד). הלחץ החברתי המופעל בעידוד המשיבים להתחסן פוגם בכול הסכמה חופשית ומדעת אם לקבל או לא לקבל את הטיפול הרפואי. הלחץ אף מורגש ברחובות הערים, עת שלטים ורכבי כריזה מסתובבים ברחבי העיר ומאיצים בתושבים להגיע ולהתחסן. דוגמאות ללחץ החברתי והפוליטי שמופעל על אזרחים להתחסן מצ"ב כנספח 5 לעתירה זו.

לחץ כלכלי מופעל על אזרחים לקבל הטיפול הרפואי. התאחדות התעשיינים בגיבוי חוות דעת משפטית מאיימת להוציא לחל"ת כול מי שלא יתחסן. מעסיקים גדולים במשק כבר החלו לאיים על עובדים בהוצאה לחל"ת אם לא יסכימו להתחסן או להיבדק בדיקות פולשניות פעמיים בשבוע. עובדים רבים עומדים חסרי אונים מול הטרור הכלכלי שמופעל כלפיהם, בעידוד המשיבים, על מנת שיקבלו את הטיפול הרפואי בניגוד לרצונם ומתוך אילוצי פרנסה. לא די שעובדים אלה היו בסגר ובחל"ת זמן ממושך, כעת מאיימים עליהם בפיטורים אם לא יתחסנו. שר הבריאות הצהיר לא אחת כי יחוקק חוק שימנע הגעה של לא מחוסנים למקומות העבודה. אף נעשה איום בשלילת דמי אבטלה.

תמריצים שונים והטבות ניתנים לאלה שלוקחים את הטיפול הרפואי. כך למשל ימי חופש, קבלת לילה במלון ועוד הטבות שמעסיקים מציעים לעובדיהם. הנחות בבתי עסק פרטיים וציבוריים, כמו גם כרטיס הטבות שאותו מקדמת הממשלה.

ההסכם בין מדינת ישראל לבין חברת פייזר: הלחץ של המשיבים על אזרחי ותושבי מדינת ישראל נובע רובו ככולו מההסכם השערורייתי, שחתמה מדינת ישראל עם חברת פייזר (שחלקים ממנו הושחרו), שבו התחייבה מדינת ישראל לספק כמות מקבלי טיפול רפואי בפרק זמן מוגבל. הפעלת הלחץ החברתי – כלכלי על אזרחי ישראל, לרבות הדרכון הירוק, נועדה כדי לעמוד בתנאי ההסכם. ההסכם בין מדינת ישראל לבין חברת פייזר באנגלית ובתרגום לעברית מצ"ב כנספח 6 לעתירה.

אזרחי ותושבי מדינת ישראל משמשים על פי ההסכם הנ"ל כשפני ניסיונות במחקר הקליני הגנטי, שעורכת חברת פייזר כיום לקראת ולצורך קבלת האישור של הטיפול הרפואי הגנטי, על ידי רשויות FDA בפברואר 2023.

בטיחותו ויעילותו של הטיפול הרפואי מוטלים בספק רב, לאור החומרים המסוכנים שמכיל הטיפול, הצורך לחדש את הטיפול כול חצי שנה (כפי שהכריז ראש הממשלה), המוות ותופעות הלוואי הקשות שגורם הניסוי הרפואי (כפי שמתועד ברשתות החברתיות ובדיווחים למשרד הבריאות). למרות כול זאת, מתעקשת מדינת ישראל, באמצעות המשיבים, להקריב את בניה ובנותיה על מזבח הניסוי הרפואי ולכפותו על ידי הפעלת לחץ כלכלי וחברתי על כלל אוכלוסיית ישראל, תוך הפרת קוד נירנברג וביצוע פשעים כנגד האנושות. העמידה ביעדי ההסכם חשובה למשיבים יותר מבריאות האדם והציבור. מדובר על תמותה גבוהה של 1.5% לפי הנתונים הנ"ל. הדבר מחייב עצירה מידית של הניסוי הרפואי. טבלה שבה מפורטת התחלואה בקרב מקבלי החיסון מצ"ב כנספח 7 לעתירה.

בשם קיומו של ההסכם והחלת הניסוי הרפואי על כלל האוכלוסייה מבוצעת סלקציה במרחב הציבורי (הדרכון הירוק), במקומות העבודה, נאמרים דברים קשים על אלה שאינם מוכנים להשתתף בניסוי הרפואי והאווירה בציבור הינה אווירה של רדיפה והסתה כנגד אלה שבחרו מדעת לא להשתתף בניסוי הרפואי הגנטי שנעשה בישראל. למעשה, באמצעות ובשל ההסכם, מחילים המשיבים במדינת ישראל דיקטטורה רפואית, תוך רמיסת זכויות האדם ופגיעה במרקם החברתי במדינה.

כעת המשיבים תומכים בחיסון ניסיוני של הצעירים ונשים בהריון ללא כול הוכחה מדעית לגבי בטיחות הטיפול הרפואי לקבוצות אלה, הכול על מנת לעמוד בהסכם ובמתן הטיפול לקבוצות שונות באוכלוסייה על מנת לראות את השפעתו עליהם.

בהסכם על נספחיו התחייבו המשיבים לעמוד בשיעור גבוה של התחסנות הציבור בישראל (כ-90 אחוזים). אי עמידה בהתחייבות הנ"ל תביא לכך שמדינת ישראל תשלם פיצויים ששיעורם נותר חסוי לחברת פייזר. בשל התחייבות זו, נוקטת המדינה בצעדים הפוגעים קשה בזכויות האדם והאזרח במדינת ישראל. אנשים שלא התחסנו מודרים מפעילות במרחב הציבורי, אינם יכולים לעסוק בפעילות פנאי, תרבות וספורט, כפי שהיו רגילים, לאור הנחיות משרד הבריאות ותקנות הקורונה החדשות. עובדים מודרים ממקומות העבודה שלהם ופרנסתם מקופחת או שחלה הרעה משמעותית בתנאי העסקתם והרחקתם מקהל, לקוחות ועובדים אחרים. המדובר במדיניות סלקציה בין מחוסנים לבלתי מחוסנים, שאין לא דבר עם בריאות הציבור והאדם וכולה נועדה לעמוד בהוראות ההסכם שחתמה מדינת ישראל עם חברת פייזר לעריכת ניסוי רפואי גנטי חדשני באזרחי ותושבי ישראל.

הסנקציות וההדרה ממנה סובלים קשה אזרחים רבים, שמימשו את זכותם החוקית והטבעית, שלא להשתתף בניסוי הרפואי ושלא יכפו עליהם את קבלתו, נועדו למרר את חיי אותם אזרחים, על מנת שיגיעו לכדי ייאוש וייקחו בכפייה את הטיפול הרפואי, הכול על מנת שהמשיבים יקיימו את חלקם בהסכם עם פייזר.

אין לאמצעים דרסטיים אלה דבר וחצי דבר עם בריאות הציבור. שכן ממה נפשך. אם האוכלוסייה שנחשבת בסיכון לחלות קשה או למות מהנגיף ברובה כבר מחוסנת (על כך אין כול מחלוקת), הרי אין כול סכנה למוות או תחלואה קשה בקרב אוכלוסיה זו. כמו כן,  הציבור שחושש מהנגיף ממילא כבר התחסן ומוגן, ואילו מי שלא התחסן לא חושש לחלות בקורונה ו/או יחלה באופן קל. אזרחים אלה שלא קיבלו את הטיפול המוצע יש לעוזבם  לנפשם ולא להגבילם בשום הגבלה שהיא לקיום חיים מלאים ונורמליים במדינת ישראל. מדיניות זו של אי הפליה, בין הציבור שקיבל את הטיפול הרפואי לבין זה שלא קיבל אותו , נהוגה כיום באירופה ושאר מדינות העולם. אין סיבה שמדינת ישראל תנהג בצורה שונה ותפגע קשה בזכויות האדם ובזכויות אזרחיה לחיות חיים מלאים ונורמליים במדינה. לצערם של העותרים, מדינת ישראל משפילה ופוגעת בכבודם של העובדים במקומות העבודה השונים במשק, עובדים מסורים שלא רוצים לקחת חלק בניסוי הזה ומסרבים לעבור כול 48 שעות בדיקות פולשניות. עשרות אלפי עובדים מצויים במצוקה קיומית כתוצאה מהלחץ הכבד, שמפעילים עליהם מעבידים להתחסן או לעבור בדיקות פולשניות לגופם בניגוד לדין.

מכבש לחצים שכזה, המופעל באופן שיטתי על ידי מדינת ישראל על אזרחיה, על מנת שייקחו חלק בניסוי רפואי גנטי הינה בבירור פשע כנד האנושות. בעולם כבר הוגשו תביעות כנגד ממשלות בשל הונאת הקורונה והפגיעה בזכויות האדם בשידול ובכפיית הטיפול הרפואי, על ידי אלפי עורכי דין ורופאים באירופה ובעולם, ברשות עו"ד ריינר פולמייך מגרמניה. התביעה הוגשה לאחרונה לבית הדין לפשעים נגד האנושות בעיר נירנברג. עמותת אנשי האמת (בהקמה) אף היא הגישה והצטרפה לתביעת בינלאומיות שכאלה, שלהן שותפים אלפי עורכי דין ורופאים מכול רחבי העולם, בתביעה כנגד ממשלותיהם בגין הונאת הקורונה העולה כדי פשעים כנגד האנושות.

יתירה מזאת, כבר הוכח כי קיימים שיעורי תמותה ונזקים קשים מהטיפול הרפואי (ראה טבלת המוות הנזקים שנגרמו מהטיפול הרפואי, נספח 7 דלעיל,  ועדויות אין ספור ברשת החברתית על אזרחים שמתו ונפגעו קשה מהטיפול הרפואי).

מצב של בעיה חמורה בבטיחות המטופלים בטיפול הרפואי מחייב את ביטולו של ההסכם והפסקה מידית של מבצע ההתחסנות. סעיף 4 להסכם מחייב את סיום ההסכם כפי שנקבע בסעיף 4.2.4 להסכם ובזו הלשון: "במקרה של קטסטרופה, כגון בעיה חמורה בבטיחות המטופלים עם המוצר וכתוצאה מכך ריקול של המוצר, המחייבת סיום מוקדם של הפרויקט".

לאור כמות הנפטרים והניזוקים קשה ובינוני מהטיפול הרפואי, מאז החל מבצע ההתחסנות, ברור שהמשיבים אמורים להודיע לפייזר על סיום הפרויקט ולהפסיק לאלתר את מתן הטיפול הרפואי הנ"ל לאזרחי ישראל. כמו כן, אין זה מוסרי ואף לא משפטי לקיים הסכם הסותר את תקנת הציבור ושגורם לו נזקים. הסכם שהופך את אזרחי ישראל לשפני מעבדה של חברת פייזר ומשווק להם מוצר רפואי ניסיוני, הסכם שגורם מוות ונזקים לאזרחים רבים שהשתמשו בו, הינו הסכם בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור ויש להכריז עליו כבטל ומבוטל. כמו כן, פייזר עורכת כיום ניסוי בריקול של המוצר, דבר שאומר דרשני,  וכי ייתכן שבטיחות המוצר מוטלת בספק לאור מקרי המוות והפגיעה הרבים, ולכן החברה נערכת לריקול שלו.

סעיף 4.2.6 להסכם גם הוא מאפשר את ביטול ההסכם כשנפתחת חקירה כלשהי או ננקטת פעולה משפטית על ידי סוכנות ממשלתית נגד אחד הצדדים, או שחקירה כזו תשפיע באופן מהותי על יכולתו של צד למלא את התחייבויותיו על פי ההסכם או שהדבר מציב התחייבויות בלתי חוקיות או בלתי ניתנות לאכיפה על הצד השני.

כיום הוגשו תביעות לבית הדין הבינלאומי בהאג ובית הדין לפשעים נגד האנושות בנירנברג, באשר לחוקיות מבצע ההתחסנות בארץ ובמדינות בעולם. תביעות אלה הוגשו הן על ידי העותרת מס' 1 והן על ידי עורכי דין ורופאים רבים באירופה, בהובלתו של עו"ד ריינר פולמייך מגרמניה  ועו"ד בוב קנדי מארה"ב. משכך העניין מצוי כיום בחקירה של הרשויות הבינלאומיות נגד ממשלת ישראל וממשלות אחרות, חקירה שתשפיע באופן מהותי על התחייבויות הצדדים על פי ההסכם ויכולתם לעמוד בו. לפי תנאי סעיף 4.2.6 המשיבים אמורים לתת לחב' פייזר הודעה על ביטול ההסכם בשל הנסיבות הנ"ל.

זאת ועוד, הסכם זה הושחר ולא גולה במלואו לציבור הישראלי ואף לא גולו כול נספחיו. כיצד המשיבים מצפים לקיים ולאכוף הסכם שכזה על אוכלוסיית ישראל, כשהם מסתירים ממנו את הוראותיו ונספחיו. בנוסף, ההסכם פוטר את יצרנית הטיפול הרפואי החדשני מכול נזק שנגרם למטופלים. היכן עוד נשמע הסכם שבו יצרן פוטר את עצמו מאחריות למוצר או לשירות שנתן. פטור מאחריות זו של יצרן מהווה תמריץ שלילי ליצרן להבטיח את יעילות ובטיחות המוצר הרפואי שייצר. כבר ידוע שכמות התביעות והפיצויים, שנפסקו כנגד פייזר בגין רשלנות ומרמה הינה כמות מרשימה, המעמידה את החברה בראש רשימה מפוקפקת של חברות, שגרמו לנזקים קשים ללקוחותיהם. רשימת התביעות והפיצויים שנפסקו כנגד פייזר מצ"ב כנספח 8 לעתירה.

לסיכום פרק זה: יש לפנינו טיפול רפואי גנטי חדשני, שלא קיבל עדיין אישור ה-FDA, שיעילותו ובטיחותו והשפעותיו לטווח ארוך עדיין לא נבדקו כדבעי, טיפול שכעת גורם למוות ומחלות קשות למטופלים רבים, שיוצר על ידי חברה שיש לה עבר בעייתי ומוניטין מפוקפקים, שמדינת ישראל פטרה את החברה הנ"ל מכול אחריות יצרן, כאשר המשיבים מתחייבים בהסכם לתת את המוצר הבעייתי לכ-90% מאוכלוסיית ישראל, ונוקטים בצעדי דרסטיים כנגד אזרחי ישראל, לרבות מניעת כניסה לעסקים ומקומות בילוי, פגיעה בעובדים ואיומים על אזרחים לקבל את הטיפול הנ"ל. כפיית טיפול גנטי ניסויי זה על ציבור אזרחים רחב היקף, נמצא תחת חקירה ובדיקה של בתי דין בינלאומיים למניעת פשעים נגד האנושות.

ברור כי בנסיבות הנ"ל יש להורות על ביטול ההסכם שבין המשיבים לחברת פייזר, הסכם שנוגד את תקנת הציבור ולהורות על הפסקת מבצע ההתחסנות על פי הסכם זה. הסכם זה וצעדי הכפייה, שבאו בעקבותיו למתן הטיפול הרפואי לאזרחים בכול מחיר, מעמידים בסכנה את המשיבים בביצוע פשעים נגד האנושות והרשעה בגינם בבתי הדין הבינלאומיים שעוסקים כיום בעניין.

בנוסף לאמור לעיל, העותרים יטענו כי הנזקים, שנגרמים כבר היום לאזרחים ו/או עלולים להיגרם להם בעתיד כתוצאה מהטיפול הרפואי, עולים עשרות מונים על התועלות המפוקפקות שיש בטיפול הרפואי הניסויי הנ"ל. על פי הנתונים הסטטיסטיים לא הייתה עלייה כלשהיא במספר הנפטרים ממחלות נשימתיות בשנת 2020 (שנת המגיפה לכאורה), דבר שהיה אמור לקרות לו אכן הייתה מגיפה. 99.9% מהנדבקים לכאורה בנגיף הם ללא כול סימפטומים או עוברים את המחלה בצורה קלה ומחלימים ממנה. המדובר בלא יותר משפעת עונתית, ובכך תומכים הנתונים בדבר שיעור דומה של נפטרים ממחלות נשימתיות, כאמור לעיל. מנגד התמותה, ההשלכות ארוכות הטווח של הטיפול , הנזקים ותופעות הלוואי הקשות, שמחולל הטיפול הניסיוני במטופלים שלקחו את הטיפול, מצביעים על כך שיש להפסיק לאלתר את הניסוי הרפואי שמבוצע באוכלוסיית מדינת ישראל.

אין מדינה בעולם שהגיע בזמן כה קצר לשיעור מקבלי טיפול כה גבוהה, לשיעור נזקים למטופלים רבים ומנגד לצעדי כפייה על אזרחים המסרבים להשתתף בניסוי הרפואי. אין מדינה בעולם שדוחפת, כופה ומשדלת באגרסביות את כלל אזרחיה להשתתף בניסוי רפואי ומפעילה על המסרבים סנקציות הפוגעות קשה בשגרת חייהם במדינה.

אין מדינה בעולם שממליצה בחום לנשים בהריון, לצעירים ולנוער לקחת את הטיפול הרפואי הגנטי, כאשר ההמלצה הרפואית היא לא לחסן את אותן אוכלוסיות. ברור כי מדינת ישראל עורכת ניסוי רפואי באזרחיה, תוך הפרה בוטה של קוד נירנברג וגרימת נזקים לציבורים נרחבים באוכלוסייה, בין אם אלה שמתו ונפגעו מקבלת הטיפול הרפואי ובין אם אלה הנרדפים במדינתם בשל סירובם לקבל את הטיפול הרפואי הניסיוני.

אין מדינה בעולם שחושבת לתת את הטיפול הגנטי החדשני לילדיה, זאת בניגוד להוראות היצרן, חב' פייזר, ותוך רצון לערוך היסוי הרפואי בילדי ישראל, כפי שמתבצע כיום באופן שערורייתי בנשים בהריון.

ההשלכות של הטיפול הרפואי על פוריות של נשים וגברים בגיל הפוריות לא נבדקו על ידי חברת פייזר. ישנה אפשרות סבירה שהטיפול הרפואי יגרום לעיקורן של נשים ובעיות פוריות אצל גברים. נשים בהריון כבר הפילו את עובריהן בעקבות קבלת הטיפול הנ"ל בעת ההיריון. ההשלכות של ביצוע ההסכם והניסוי הרפואי שנעשה כיום באזרחים בריאים, על דור העתיד של מדינת ישראל, הן מבחינת פוריות והן מבחינת תחלואה, הינן מהחמורות ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה. הדבר חמור יותר מכול מלחמה שעברה מדינת ישראל. אם חו"ח יסתבר שהטיפול הרפואי גורם לבעיות פוריות של מקבלי הטיפול ולתחלואה רבה, אזי ההשלכות המידיות וארוכות הטווח תהיינה קשות ביותר. במצב שכזה יש להורות לאלתר על הפסקת הניסוי הרפואי שנערך באזרחי ותושבי ישראל. ניסוי שאין לו אח ורע באף מדינה בעולם.

העדר תוקף של תקנות הקורונה: תקנות הקורונה הינן חסרות כול תוקף, בהיותן נוגדות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שקובע כי אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם וכי כול אדם זכאי להגנה על חייו, גופו ועל כבודו. התקנות נוגדות את חוק זכויות החולה ונוהל 14 המחייבים הסכמה רצונית ומדעת של מי שמקבל טיפול רפואי ניסיוני. אזרחים רבים השתתפו בניסוי רק כדאי לשמור על מקום עבודתם, בכדי להיכנס למקומות בילוי, תרבות ופנאי. המדובר בכפייה שאין לה מקום במדינה מתוקנת ודמוקרטית. ואכן באירופה אסר הפרלמנט האירופי בהחלטה מיום 27/1/21 על כול כפייה, אילוץ או שידול כלפי אזרחי האיחוד האירופי לקחת את הטיפול הרפואי. גם בית המשפט העליון באטליה אסר על כפייה ו/או שידול כאמור.

תקנות הקורונה כאמור מייצרות כפייה על אזרחים להשתתף בניסוי הרפואי, באמצעות הדרתם ממקומות הבילוי, הנופש והתרבות בישראל. בכך התקנות מסכנות את חייהם וגופם של האזרחים, שחשופים לאפשרות של מוות, פגיעות ומחלות עקב ההשתתפות הכפויה בניסוי הרפואי. והרי מוות ופגיעות גופניות קשות כבר נוכחות בקרב רבים שלקחו את הטיפול הרפואי (ר' נספח 7).

תקנות הקורונה אף פוגעות בכבודם של האזרחים, שבחרו לא לקחת את הטיפול הרפואי, כאשר עקב כך הם מסולקים בבושת פנים ממועדוני כושר, בריכות שחייה, מסעדות, מקומות בילוי ותרבות, בתי מלון. או שהם נאלצים לעבור בדיקות פולשניות וכואבות כול פעם שברצונם להיכנס למקומות הנ"ל. המדובר בסלקציה מכוערת, שהייתה קיימת בתקופות אפלות של ההיסטוריה האנושית. המדובר בתקנות שדגל שחור מתנוסס מעליהן ויש לבטלן לאלתר. אף מדינה דמוקרטית בעולם לא אישרה תקנות הדומות לתקנות מהסוג שאישרו המשיבים, שיש בהם פגיעה בשוויון, כפייה ופגיעה קשה בכבוד האדם.

תקנות אלה אין להן כול קשר לבריאות הציבור ולכן תקנות שכאלה אינן קיימות באף מדינה אחרת ועומדות בסתירה להחלטת הפרלמנט האירופי, כאמור לעיל. יתירה מזאת, מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה בישראל, שבה משתתפים רופאים ידועי שם, בדקה העניין מבחינה רפואית ומסקנותיה חד משמעיות : "בניתוח אפידמיולוגי המבוסס על תנאים מחמירים ונתוני החיסון, עולה כי עבור אדם שחוסן נגד קורונה, אין עוד משמעות האם האנשים סביבו חוסנו. הסיכון לתמותה מקורונה הופך עבורו שולי ביותר, נמוך אף מהסיכון בשפעת עונתית רגילה. לאור הסיכון הזניח שמהווה אדם לא מחוסן כלפי המחוסנים סביבו, ניכר כי אין כול הצדקה אפידמיולוגית להפר את זכויותיו של הפרט בטענה להגנה על בריאות הציבור או להפריד בין מחוסנים ללא מחוסנים יותר באשר להתמודדות עם נגיפים נשימתיים אחרים."  ניתוח ומסקנות מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה מצ"ב כנספח 9 לעתירה זו.

תקנות הקורונה סותרות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בכך שהם פוגעות בכבודו כאדם, בהדרתו מקומות בילוי, פנאי ובידור ובכך שהן פוגעות בחייו ובגופו, בהיותן מנוף לחץ וכפייה להשתתף בניסוי הרפואי של חברת פייזר. מדיניות המשיבים, שמחלחלת לכול המשק, גורמת להשפלה ולהדרה של בלתי מחוסנים מהפעילות במשק (בין כצרכנים, כעובדים, כסטודנטים, כחיילים). מדיניות זו מהווה הפרה בוטה של חוקי היסוד במדינה ויש בה משום עוולה חוקתית ולמעשה תקיפה של השלטון את אזרחיו שומרי החוק.

סעיף 12 לחוק כבוד האדם וחירותו קובע כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה , להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. לפיכך תקנות הקורונה שהינן תקנות לשעת חירום (עת מגיפה נטענת) אינן יכולות לקבוע הגבלות שפוגעות בחייו, גופו וכבודו של האדם, כפי שהדבר כך, לאור המפורט לעלי.

תקנות הקורונה ו/או הנחיות משרד הבריאות אינן משמשות לתכלית ראויה, שכן עד עתה הספיקו- הצהרת בריאות, מסיכה ושמירת מרחק- בהגנה על בריאות הציבור מפני הנגיף. לא השתנה דבר מבחינה בריאותית המחייב את הדרת אלה שלא קיבלו את הטיפול הרפואי מהשתתפות מלאה בפעילות במשק, כפי שעולה מהתקנות ומהנחיות משרד הבריאות. ההיפך הוא הנכון – הסיכון למחוסנים מפני שהייה יחד עם בלתי מחוסנים הינו זניח ביותר, כאמור לעיל, כך שין הצדקה אפידמיולוגית לפגיעה בזכויות הפרט ולהדרה שחווים כיום אלה שאינם רוצים ו/או אינם יכולים להשתתף בניסוי הרפואי.

עורכי דין ורופאים רבים מתריעים כבר זה זמן על הפגיעה בזכויות האדם והפרת המתרחשת במדינת ישראל בטוענות שווא של בריאות הציבור, טענות שאין להם שום קשר לבריאות. ההיפך מדיניות ההפליה וההדרה של בלתי מחוסנים גורמת להם ללחץ נפשי, מצוקה , השפלה ופוגעת בבריאותם. עובדים רבים מודרים כיום ממקומות העבודה בתירוץ כי לא לקחו את הטיפול הרפואי, כך גם חיילים, סטודנטים ואזרחים רבים, שנמנעת מבעדם הכניסה למקומות בילוי, ספורט, תרבות ועסקים.  מכתבי עורכי הדין והרופאים מצ"ב כנספח 10 לעתירה זו.

תקנות הקורונה סותרות אף את ההסמכה לקביעת הגבלות שנתן המחוקק בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש  (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן-חוק הקורונה). סעיף 4 לחוק הקורונה מאפשר להתקין תקנות אם הממשלה שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה וצמצום התחלואה. ראשית, לממשלה לא הוצגה כול תשתית עובדתית או נתונים עובדתיים המעידים כי התחלואה עולה או כי תקנות הקורונה יצמצמו את התחלואה. שנית לא נשקלו, כנדרש בסעיף 4 לחוק הקורונה, הפגיעה בזכויות האדם, בעקרון השוויון  וההשפעות על המשק מתקנות והנחיות אלה, כאמור לעיל.

תקנות הקורונה הותקנו תוך שימוש בסעיף הדחיפות, המפורט בסעיף 4 (ד) (3) לחוק הקורונה. זאת נעשה ללא כול הצדקה ועל מנת לעקוף את אישור ועדת הכנסת והפיקוח מראש על פעילות הממשלה. הבהילות והדחיפות שראתה הממשלה בהתקנת תקנות הקורונה אינם ברורים כלל ועיקר ומעידים על מניעים פסולים בהתקנת התקנות הנ"ל. נראה כי התקנות נועדו ללחוץ על האזרחים לקחת את הטיפול הרפואי, בכדי שהמשיבים יעמדו בכמות החיסונים, אשר קבועה בהסכם עם פייזר.

תקנות הקורונה חורגות מסוג ההגבלות המותר על פי חוק הקורונה וסעיף 8 לחוק בפרט. ההגבלות המותרות מתייחסות לאיסור פתיחת עסקים, סגירת עסק כולו או חלקו, הגבלת מספר שוהים בעסק, לרבות עובדים ולקוחות, חובת בדיקת תסמינים, הצהרת בריאות, הגבלת כניסה של אדם למקום בשל החשש שהוא עלול להדביק, הבטחת תנאי היגיינה. אין הסמכה בחוק הקורונה להגביל כניסה של אנשים לעסקים, למקומות עבודה או למקומות ציבוריים על פי ההבחנה אם האדם השתתף בניסוי הרפואי של פייזר או אם לא. אין הסמכה בחוק הקורונה להגביל כניסה של אלה שלא קיבלו את הטיפול הרפואי הניסיוני לעסקים, מקומות עבודה או מקומות בילוי, תרבות, פנאי ודת.  לכן יש לקבוע כי תקנות הקורונה וכול הנחיה של משרד הבריאות או כול גוף מטעמו, המפלים לרעה את אלה שלא קיבלו את הטיפול הרפואי, הן במקומות העבודה, הן בעסקים ובמקומות אחרים, בטלים ומבוטלים בהיותם נוגדים את חוקי היסוד, ערכיה של מדינת ישראל, חוק זכויות החולה, נוהל 14 וקוד נירנברג, כמפורט לעיל.

לאור כול המפורט בכתב עתירה זה מבוקש להוציא צו ביניים לביטול תקנות הקורונה, לביטול ההנחיות שלא להכניס עובדים שלא קיבלו את הטיפול הרפואי, לרבות עובדי מדינה, למקומות העבודה אם לא התחסנו או לא נבדקו בבדיקה פולשנית, לביטול כול הפליה בין מחוסנים לבין לא מחוסנים, וכן להפוך את הצו על תנאי המבוקש בכותרת העתירה לצו קבוע".

חובת חיסונים בישראל – קראו עוד

קישור לתביעה שהוגשה בהאג: https://israel-news.co.il/archives/24845

צילום מתוך העתירה לבג"צ
צילום מתוך העתירה לבג"צ

 

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: