מבזקים

פרשת קדושים: אהבת ישראל – הכלל הגדול

תוכן עניינים

בפרשתנו מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך". מובן מאליו שמי שמקיים את הציווי הזה נמנע מגזל ומגניבה, מנקמה ומנטירה, והוא מקיים את כל המצוות שבין אדם לחברו – שהרי הוא אוהב את זולתו "כמוך". מדוע אפוא צריכה התורה למנות את כל המצוות שבין אדם לחברו ואינה מסתפקת בציווי "ואהבת לרעך כמוך"?

את התשובה לכך נותן רש"י בפירושו לפסוק, בשם רבי עקיבא: "זה כלל גדול בתורה". כלומר, מצוות אהבת-ישראל היא כלל, וכמו כל כלל, יש לו פרטים, שהם הציוויים המוגדרים, העוסקים כל אחד ואחד בפרט זה או אחר של הכלל הגדול. יש בתורה עוד דוגמאות למצווה כוללת, שאחריה באים פרטים.

אך עדיין אפשר להוסיף לשאול: אכן, מצאנו בתורה כלל ופרטים, אולם במה דברים אמורים, כאשר הפרטים נמנים בסמיכות לכלל, ואז ברור שהם הפרטים של אותו כלל; אולם בנידון שלנו, הלוא הפרטים מפוזרים בכמה מקומות בתורה, ואם-כן איך אפשר לומר שכל אלה פרטים של כלל שכתוב במקום אחר ורחוק מהם?

התשובה לכך רמוזה גם היא במאמרו של רבי עקיבא: "זה כלל גדול בתורה". כאשר מדובר בכלל רגיל, הפרטים צריכים להיכתב בסמיכות לו; אולם "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול בתורה" – כלל מרכזי הנחלק לפרטים רבים בכל התורה כולה, ובכלל כזה אין הכרח (וגם בלתי-אפשרי) שכל הפרטים ייכתבו סמוך לו.

בכך גם ניתנת תשובה לשאלה גדולה ומרכזית: האדם אדון על מעשיו, ובתחום זה אפשר לצוותו לעשות או להימנע מלעשות דבר-מה; אבל לא כל אחד ואחד מסוגל ליצור רגשות בליבו, שאפשר לצוותו על כך. איך אפשר אפוא לצוות כל יהודי לחוש אהבה בליבו כלפי כל יהודי שני, ועד לאהבה בדרגת "כמוך"?

אולם על-פי דברי רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", שפרטיו הם כל המצוות שבין אדם לחברו, מובן שהציווי המעשי אינו על רגש שבלב (שבזה קשה לצוות כל אחד ואחד), אלא בקיום הפרטים, שהם היישום בפועל של הציווי "ואהבת לרעך כמוך".

כאשר יהודי מקיים בפועל את הציוויים הפרטיים – החל מאלה המנויים קודם לכן: "לא תלך רכיל… לא תשנא… לא תיקום", ועוד לפני-כן: "לא תגנובו" וגו' – בזה באה לידי ביטוי המשמעות המעשית של מצוות אהבת-ישראל. יהודי זה מתנהג בפועל כלפי הזולת כפי שהוא רוצה שיתנהגו עמו.

העובדה שמאמר זה אמר רבי עקיבא טומנת בחובה עוד רמז. רבי עקיבא אמר: "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום". מזה עולה, שהיחס שבין יהודי אחד לחברו הוא יחס בין אחים. כאשר יהודי יתבונן בעובדה זו, שהיהודי השני הוא אחיו – ממילא יתעורר גם בליבו רגש של אהבה אליו, וכך יגיע לא רק לקיום המעשי של המצווה (בקיום הפרטים, כנ"ל), אלא גם ברגש של אהבה "לרעך כמוך" בליבו.

(על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 215)

שבת שלום!!!

מכל הלב והנשמה
יוסי נחשון – טנק חב"ד חברון
מנכ"ל פרוייקט "לחיילים באהבה"

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: