בראשית פרשת שמות, הפרושה לפנינו, מונה התורה את שמות שבטי בני ישראל אבינו, ומצינת כי שבעים נפש היו הראשונים שגלו למצרים וגם מתו שם. "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"(שמות א' א)
יוסף בלו | כ' טבת תשפ"א | יום שני 4 בינואר 2021 | מערכת ישראל ניוז
ורש"י מלמד עד כמה ה' מחבב את בנ"י וכותב: "אע"פ שמנאן בחייהן בשמותם חזר ומנאן במיתתן להודיע מכאן כי נמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם שנאמר המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" בנ"י נמשלו לכוכבים כי בתיבה כוכב הצירוף כו(26 גימטריא הויה הוא שם ה') כב(22 סך אותיות שפת הקודש) אלו מרמזים על הקשר בין ה' המרחם על בניו כי הם שומרים על אותיות שפת הקודש המרכיבות את שמותם וכך הם מתחברים לבוראם ברוך הוא.
על פי הרמז, אפשר להתייחס לכל בני האדם שנמצאים למעשה בתיבה הצפה על המים ומוגנים בתוכה ממבול וסערות הצפות וטביעה. התודעה של בני האדם מובלת ולעתים מהונדסת באמצעות כלי התקשורת שמשדרים את התיבה, את המילה, כלומר את המלל והדיבור היוצא משם. וזה הקשר לפרשת שמות גימטריא את השם, כי בכלי התקשורת מהללים או מגדפים את שמות הדמויות המתוקשרות לצורך הובלת דעת קהל, פרסום וכדומה. בתיבה מוצפן על פי הפשט גואל ישראל הוא משה רבינו, אך מעבר לזאת יש תיאור למרחב האנושי של בני האדם שבתוך עולם המלל והדבור. העולם הזה של התיבה מורכב מ – גמא, חמר וזפת.
גמא יוצא גימטריא ד"ם אבל גם ר"ת מ'גן ד'וד.
עולם המלל והדיבור זה מה שמאפיין את האדם הנברא והמדבר. מי שזוכה לשלוט על צורת הדיבור הופך להיות מלך מוצלח בעל שם טוב, אוהבים אותו ושמו הולך לפניו. עולם הדבור הוא לעתים עולם אלים, במילה אחת ניתן אפילו לרצוח אדם, כי "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן"(משלי יח, כא). לכן בני האדם זקוקים להגנות, למגן דוד, להגנתו של מלך המשיח.
חמר זה מלשון חומר, אבל גם חמר אותיות רחם וגימטריא גאל רוח, חמרא זה גם צבע אדום המרמז על דינים, בארמית חמר גם יין. נכנס יין יצא סוד, אז מהו הסוד? "משיח רוכב על חמור". אבל גם,
עולם המלל והדיבור והתקשורת פועל לעתים מאינטרס אישי ותועלת כלכלית להשיג שפע חומרי עד ששוכחים את המשמעות הערכית לפעול מתוך ענוה ורחמים ולא מתוך גאוה והאגו של דינים. בכדי לתקן את זה יש לפעול מתוך רחמים ואהבה. ולהבין שדרך התיבה חומר מוצפנת על פי רמז גימטריא ראה מח וגם רוח גואל. כלומר, ה' מקדים תרופה למכה, ומראה לנו כי ברא בנו כלי להכיל חכמה והוא במח, אבל מה שיש לנשום ולקבל אל המוח הוא את רוחו של הגואל, שמלמד אותנו איך להשיג גאולה, איך ליישר את המוח בכדי שישפיע לתקן את עקמומיות הלב, לתקן את כוחות הדמיון, הרגש ואת רצון הלב בדרך היושר והקדושה, למרות הסערות של החיצונים האוטמים את הלב מלהקשיב לזולת, מלדייק, מלהיות עדינים, מלרחם ומלאהוב.
כי הכוחות החיצונים או התקשורת פועלת לעתים מתוך אינטרס זר ללבות שיסוי חברתי וללבות תרבות של שקר, חומריות, בלבול, וטומאה. ומזינה כל זה למח הצופה בה לתכלית של קלקול, אבל התרופה למכה הזאת הוא בתקון ע"י רוח גואל והוא למעשה, משה רבינו, העניו מכל אדם, שהוציא אותנו מעבדות לחירות. ובאמצעותו קבלנו את התורה המורה לנו מה לתקן ואיך לתקן את המח בכדי ליישר לב עקמומי ומקולקל ע"י אותם כוחות חיצוניים ומזיקים.
משה רבינו מלמד אותנו כי ענוה זו המידה לתקון התקשורת המקולקלת. ענוה זה להעביר 100% מנקודה לנקודה בלי אינטרס אישי או אג'נדה נסתרת. כך היה משה שהיה בבחינת פה אל פה אדבר בו, לכן העביר נקי 100% מהבורא אל עם ישראל ולאנושות כולה, זה השיא שיש לשאוף אליו: "שהתשקורת" צריכה להפוך להיות תקשורת מתוקנת ישרה ומקודשת לפי האמת.
זפת הוא גם חומר שחור ואוטם לפי הפשט. על פי רמז, זפת אלו אותיות ז"ת שמקיפות את האות פ[ה]. ז"ת ראשי תיבות ז'ין ת'חתונות, אלו 7 ספירות שהן הנהגות של הקב"ה: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.
כלומר, עולם המלל והדיבור והתקשורת לעתים אוטמים אותנו בהחשכה של האמת, בהכחשה ובערבוב. אך גם למכה זו הקדים ה' בתרופה, יש עלינו לתקן 7 הנהגותיו בעולמינו, עולם העשיה. להפוך בסופו של דבר את הדיבור לרמה של מלכות. ככתוב "מלכות פה – תורה שבעל פה קורינן ליה"[פתח אליהו] בתורה שקיבלנו יש בהן הוראות מה לתקן ואיך לתקן? ההלכות מוליכות אותנו לעבור תהליך של תשובה הכולל: הודאה, חרטה וקבלה לעתיד. זה מה שהופך אותנו להשיג מלכות והנהגה עד לביטול החושך באור. ובע"ה יתוקנו כל השבעה שבסופן תתוקן מלכותו של מלך המשיח בן דוד, ונזכה לגילויו בקרוב מאוד.
למי נזכה? למוצפן בתיבה, "וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד": ותשם אותיות שמות. בה ר"ת ב"ה ב'רוך ה'וא. את הן אבני הבנין לדיבור, כב אותיות הקודש מ א' עד ת'. הילד גימטריא מה ד[לת] על פי רמז, 45= מה= אדם= לב אחד= גאולה. 434 =דלת= משיח בן דויד. נזכה למעשה למשיח בן דויד לאחדות ולגאולה שלימה.
מתי נזכה לו?: "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר". זה מרמז על הסוף, על שנת הגאולה המסוגלת היא שנת התש"ף וגם שנת התשפ"א לפי הרמז הבא: שפת היאר – התשפ"א יר (יר בגימטריא יוצא 210) ולמספר 210 יוצא צירוף מספרים של השנים 2020-2021. התיקון הוא למעשה תיקון "שפת היאר" שפת מלשון שפתיים ושפה היאר אותיות ריאה. בכדי שנתקן שפה ברורה, ומדויקת ונקיה, יש לתקן את המרחב התקשורתי באמת הנקייה מאינטרסים מזיקים. איך עושים זאת נושמים אויר נקי לדרך הריאה. על פי תיקוני הזוהר, הריאה היא הבחינה של משה רבינו, עלינו לנשום תורה, לחיות תורה אשר מתקנת ומחייה את המח, המיישר את עקמומיות הלב שהתקלקל ע"י אותם כוחות הסערה של החיצוניים המזיקים אותנו בחושך, מבול ובסכנת טביעה תחת החומריות, כי ריבוי שפע יכול גם לבלבל.
ופרעה התגאה בשקר, כי הוא עשה את היאור וגזר להטביע בו כל תנוק עברי שנולד. והמילדות עברו על צו פרעה,"וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים"(שמות א,יז). כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב: "צדיקי הדור נקראים מילדות העבריות על שעוסקים להוליד בישראל תולדות קדושות של תורה ומעשים טובים…שפרה שמשפרת את הולד…פועה שפועה מדברת והוגה את הולד…כי הצדיקים מחזקים את ישראל ומשפרין אותם על ידי הנקודות הטובות שמוצאים בהן… פועין והוגין ומדברים עם ישראל ושורקין ומצפצפין אליהם לחזקם ולעוררם ולהגביהם ולהרימם מכל מיני שפלות וירידות ונפילות שלהם".
צו פרעה לא פסח גם על בנם של יוכבד ועמרם. אבל אמו מצאה פתרון של גאולה ובפסוק הבא אפילו נרמז לנו מה קורה לקראת הגאולה וגם על השנה המסוגלת לגאולה השלימה של עם ישראל: "וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר"
ובארץ מדין נולד למשה בן בכור וקראו גרשם "כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"(שמות ב,כב) וכך התגלגל כי גרשם המהווה את התולדה של משה התגשם בסוף הפרשה כאשר ה' מבטיח למשה לאור הרעה במצב בנ"י "עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה: כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".
אז בעזרת ה', שנצליח לגרש את היצר הרע מתוכנו וללכת בדרך הישר אל הטוב, ונזכה לנשום דרך הריאה, תורה מחייה של צדיק וגואל הוא משה רבינו לתקון המח והשכל ליישר את ליבנו, את כוחות הדמיון, הרגש והרצון ונזכה לתקן שפה ברורה, ולגאולה השלמה בשנת התשפ"א.