ממתק לשבת פרשת וארא תשפ"ב

פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על שבע מכות מתוך עשר מכות מצרים:  דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר שחין, ברד

יוסי נחשון | כ"ז בטבת תשפ"ב | יום שישי 31 בדצמבר 2021 | מערכת ישראל ניוז

בפרשת השבוע, השם מגלה בפני משה את השם המפורש ומטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל הארץ המובטחת.

בסיום הפרשה הקודמת (שמות) מוצגת טענתו הקשה של משה "למה הרעות לעם הזה". הקב"ה עונה למשה כי בקרוב יראה את יד ה' החזקה. ה' עומד לקיים את בריתו עם האבות. עתה כשזעקתם של בני-ישראל הגיעה השמימה, תשועתם תמהר לבוא.

פרשתנו מתחילה במילים "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב ושמי ה' לא נודעתי להם". מסבירים חז"ל שזה בא בהמשך לסיום הפרשה הקודמת שמשה רבנו שואל את הקב"ה "למה הרעות לעם הזה". הקב"ה אומר למשה חבל על האבות שכבר לא איתנו והם קיבלו מה שעשיתי ולא שאלו שאלות ולמה אתה שואל שאלות.

ההסבר הזה דורש ביאור כי הרי ידוע שמשה רבנו היה בדרגה יותר גבוהה מהאבות ואיך יכול להיות שהאבות לא הרהרו אחר מעשיו של הקב"ה ומשה רבנו שואל "למה הרעות"?

חכמת האבות

מוסבר בחסידות שעיקר עבודת השם של האבות היתה באמצעות הרגש, אברהם במידת החסד, יצחק גבורה ויעקב רחמים. ולעומת זאת עיקר עבודתו של משה רבנו היתה באמצעות החכמה, שכל והבנה. לכן האבות לא שאלו שאלות כי כשהעבודה היא ברגש אני לא מחפש להבין והרגש נשאר חזק גם כשהדברים לא מובנים, לעומתם משה שקו העבודה שלו היה בחכמה אצלו הכל היה צריך להיות מובן ולכן הוא שואל את הקב"ה איך יכול להיות שנהיה לעם ישראל עוד יותר רע מאז שבאתי לדבר עם פרעה.

אם כן למה הקב"ה כביכול מתרעם על משה הרי זו דרך עבודתו? אלא שהקב"ה אומר למשה לפני מתן תורה האור האלוקי בעולם היה מוגבל ולכן העבודה היתה או בשכל, או ברגש. אם כן כשעובדים רק עם שכל הרי שאם יש משהו לא מובן מיד מתפרצת שאלה לגיטימית, אבל עכשיו לקראת מתן תורה האור האלוקי בעולם מתחזק ואפילו מי שעובד השם בחכמה, יכול לשלב בעבודת השם שלו גם רגש.

אז השאלות לא יהוו מכשול לחיבור שלו עם הקב"ה. לכולנו עולים לפעמים שאלות, למה הקב"ה עושה כך ולא אחרת, איך יכול להיות שאנשים טובים סובלים לפעמים ועוד כל מיני שאלות לא פשוטות. זה בסדר לשאול את השאלה אבל אחרי השאלה אנחנו צריכים לדעת שעלינו להמשיך לעבוד את השם, מתוך שמחה ולסמוך עליו שהכל לטובה.