מבזקים

מסעדת זויה גריל בר: שכיית חמדה משובחת על אם הדרך

תוכן עניינים

המסעדה שטרפה את הקלפים: שום דבר מבחוץ לא הכין אותנו לאוכל משובח וטעים שחיכה לנו ב'זויה גריל בר' הממוקמת על אם הדרך, לצד תחנת דלק 'השחר' בנתניה. מסעדה שהפתיעה בגדול והיה בה כל מה חשבנו שאין. ולחשוב שדקות ספורות בלבד לפני שהתארחנו במקום, חשבתי לעצמי: "מי מקים מסעדה בתחנת דלק, ולמה?. את כל התשובות ויותר, קיבלנו בתוך המסעדה

רות קרייתי | ט' באלול תשע"ח | 20 באוגוסט 2018 | מערכת ישראל ניוז

עם רדת החשיכה, כשהחום הבלתי נסבל של חודש אוגוסט קיבל פטור בערב נעים במיוחד, יצאנו בן זוגי ואני ושמנו פעמנו לכיוון מסעדת 'זויה גריל בר' הממוקמת בתחנת הדלק 'השחר' בהיי וואיי, בכביש ראשי בין נתניה לתל אביב. כל מה שחשבתי בעבר על מסעדות ממוקמות בתחנות דלק, קרי – מזון מהיר של שלם וקח, חלפו במהרה לאחר שהובלנו לשולחן שחיכה לנו בתוך המסעדה. אם שאלתם את עצמכם מה מיוחד במסעדת 'זויה גריל בר' ומדוע דווקא מתוך כל מסעדות הממוקמות בדרכים, אתם חייבים לעצור דווקא כאן, הרי שמובטח לכם למן הרגע הראשון שתרגישו כי נכנסתם למיימד אחר.

שום דבר מחוץ למסעדה, גם לא שיחי הורדים והנורות הצבעוניות המנצנצות באור יקרות, אינו מכין את הסועדים הממהרים לחטוף משהו ולהמשיך בדרכם, לתוך קלחת של הטעמים ומראות איתם הוא נפגש בתוך המסעדה. כבר בכניסה אי אפשר שלא לשים לב לעובדה ש'זויה גריל בר' מעוצבת כדיינר אמריקאי משובח, כאשר על מלאכת המחשבת הושקע עיצוב אדריכלי מעשה ידי אומן, ועוד לא דיברנו על הצוות האדיב והמנומס של עובדי המסעדה.

חווית הטעמים ב'זויה גריל בר' מתחילה כאשר בזו אחר זו מגיעות מנות של גורמה אל שולחננו: סט של סוגי סלטים בשיטה של פנק את הלקוח, צלחת ענקית עם כל סוגי הבשרים וירקות בגריל, שילוש קדוש של חומוס-טחינה-וצ'יפס לבקשתי, תוספת של פטריות חמות, וקנקן מים צוננים. האוכל שהוגש לנו היה חם כמו שצריך, טרי, טעים ומריח מצויין. נעצתי מזלג בכל הנקרה בדרכי אל הצלחת ונהניתי מכל רגע. חצי שעה אחר כך קינחנו בואפל אמריקאי ענק עטור כדור גלידה וקצפת, תה עם נענע, בירה קורונה ולא בא כבושם הזה לקרבנו.

אל עולם המסעדנות התוודע מוטי סטרוקובסקי, הבעלים של 'זויה גריל בר' כשפתח לפני שבע שנים מסעדת מאכלי-ים ביפו ומסעדת 'זויה גריל בר' נפתחה לפני כשנה במקום די מפתיע. "כיצד מגיע איש עסקים כמוך אל עולם המסעדנות?" שאלתי. "אני אוהב לאכול ואני מסתובב בכל העולם בגלל הרצון להכיר את האוכל המקומי שיש בכל מדינה" אמר מוטי. "חבלי הלידה ב'זויה גריל בר' היו קשים. לקח לי שנה להקים את המסעדה ולייצב את המקום"

"מדוע בחרת לפתוח מסעדה כזו מצויינת, שבקלות היתה מקבל את כל כוכבי מישלן, דווקא בתחנת דלק?" שאלתי.
מוטי: "תחנת דלק זה מקום מפגש לאנשים רעבים. יש כאן חניה בשפע, לא מקבלים דוחות ואנחנו לא מפריעים לשכנים. המיזוג בין כניסה למסעדה דרך העיר נתניה ועצירה על אם הדרך בין צפון ודרום, היתה חלק משיקול דעת להקים כאן את המסעדה".

לפני כשלושה שבועות הגיע דני ממן למקום והחל לנהל את המסעדה ואת צוות העובדים. דני יש לומר, שיפר כליל את פני המקום. המלצרים, עובדי הבר והמטבח שקוראים לו 'אבא' ומתפקדים כמו משפחה אחת גדולה וחמה הם פרי חינוכו של דני. מהרגע בו דרכו רגליו של דני במסעדה, הדגש על השירות עבר במהירות רבה מסועד-לאורח: "אני מאמין באירוח ים תיכוני וכמו שהמרוקאים מארחים ביד רחבה" מספר דני. "הלקוחות שלנו הם לא לקוחות, הם האורחים שבאים לבית חם שמארח אותם בנאמנות ובאהבה. אני לא נח לרגע ותמיד מסתובב בין השולחנות ובודק שלא חסר להם כלום. האוכל תמיד יוגש להם ביד רחבה ויהפוך כל האורח לשבע ומאושר. אנחנו המארחים והם האורחים ואם גרמנו לאורחים שלנו להרגיש רצויים ולא מצויים, עמדתי במטלה שלי".

מוטי מוסיף: "האורחים שלנו מפונקים. המסעדה הזו זה הטעם שלי לטוב או לרע. יש לי הרבה חברים שפים ואני מרבה להתייעץ איתם ויש חברים שבאים, נותנים כתף כשצריך ועצות כדי שהמטבח ידע איך להתמודד עם דברים. זה לא חכמה לאכול, זה לעשות את האוכל שיצא טעים וטוב. אני תמיד משפר ומשנה את הסלטים. טועם בכל יום ובודק שהכל טרי. יש לנו קליינטים קבועים שצריך לפנק וכשאני מכין סיר של חריימה או דג מלוח ופירות, אני תמיד מגיש לאורחים צלחת טעימות שייהנו גם הם".

הצוות המנצח של מסעדת 'זויה גריל בר' לא נח לרגע, בדיוק כמו מוטי הבעלים של המקום שרכישת הדגים הוא התחום הבלעדי שלו. "שמעתי שאם אתה לא קונה בעצמך את הדגים, לא יהיו דגים במסעדה?" אני שואלת בחיוך ומוטי עונה: "אכן כך. אם אני לא קונה, אין דגים. זה אחד הצדדים היפים והטובים של מסעדנות. הטעם של דג טרי ביום הראשון הוא טעם גן עדן וביום השני כבר פחות. לכן אני לא אגיש לאורחים שלי דגים ללא טעם, ממש כמו שאני לא מגיש לאורחים אוכל על צלחות לא יפות. כשהאוכל טרי וטעים והכלים נאים, כך גם העובדים מרוצים וגאים. מסעדה היא הפנים של בעל הבית".

תובנות: מוטי שהתגלה כאדם חביב, סמפטי ואהוב על הבריות תורם בסתר לקהילה. כך גם דני שעובד שנים רבות במסעדנות וכולם קוראים לו אבא. אם אינכם מאמינים אז תשאלו את החיילים בקרייה, אולי יגלו לכם.
דבר נוסף: אולי לא שמתם לב, בקיר הארוך במסעדה מוטבע טפט נוף של עצים והוא ההמשך הישיר של אותם העצים שסובבים את הקיר החיצוני של המרפסת ושל המסעדה כולה.

הכל שקול והמילה האחרונה טרם נאמרה שם. באתי, ראיתי ונכבשתי ואנחנו עוד נשוב לבקר.

 

מסעדת זויה מבחוץ. צילום: יח"צ
מסעדת זויה מבחוץ. צילום: יח"צ
מתארחים במסעדה צילום: ישראל ניוז
מתארחים במסעדה צילום: ישראל ניוז
המנות הגיעו לשולחן. צילום: ישראל ניוז
המנות הגיעו לשולחן. צילום: ישראל ניוז
ארוחת מלכים בזויה. צילום: ישראל ניוז
ארוחת מלכים בזויה. צילום: ישראל ניוז
הבעלים מוטי סטרוקובסקי. צילום: ישראל ניוז
הבעלים מוטי סטרוקובסקי. צילום: ישראל ניוז
משמאל מוטי סטרוקוסבקי. מימין דני ממן. צילום: ישראל ניוז
משמאל מוטי סטרוקוסבקי. מימין דני ממן. צילום: ישראל ניוז 

 

 

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: