מבזקים

משבר הכבישים בישראל

תוכן עניינים

מדינת ישראל קמה והתפתחה, באופן שאיננו בדיוק נינוח ועתיר תקציבים ואפשרויות. כאן זה לא שווייץ. כך גם תשתיות התחבורה שלנו, על רקע תסבוכת של אילוצים, מגבלות תקציב ואחרות, דעות ותכניות סותרות לגבי אופני פתרון אפשריים, שרי תחבורה מתחלפים ועוד. גם אם נתעלם מהניהול הכושל ברכבת, מהיעדר תשתיות אופניים איכותיות ונרחבות ומהיבטים מתקדמים נוספים, מה עם איכות הרכיב הבסיסי ביותר – הכבישים? בפועל, בשורה התחתונה, אנו נמצאים כיום במצב שמבקר המדינה הגדיר בדו"ח 2019 כ"כשל מערכתי".

שיבוש השגרה או שגרה משובשת?

שיבוש השגרה התחבורתית, הוא כמעט השגרה הקבועה. האזרח הישראלי הממוצע, שהוא בין כה וכה צרכן חדשות "כבד", נאלץ להתעדכן דרך קבע גם במצב התחבורה. לא כי אולי עשויים להיות שיבושים, אלא כי הם מתרחשים לעתים קרובות מדי. אפשר לפשט זאת, באמצעות איתור אתר חדשות ראשי כלשהו, אך מדובר עדיין במטרד משמעותי.

צפיפות

מדובר במדינה קטנה וצפופה עם רכבים רבים ומספרם מוסיף וגדל כל שנה, ואם לא די בכך, בישראל יש כמה כבישים שנחשבים מסוכנים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2018 נרשם גידול שנתי של 3.6% בהיקף כלי הרכב, שעלה ל-3,495,000 רכבים, 2,979,000 מהם כלי רכב פרטיים. עוד נתון מעניין הגיע ב-2018 מה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי): מסתבר כי בישראל רמת צפיפות תנועה גבוהה פי 3.5 מהממוצע בשאר מדינות הארגון! כך שהעומס בכבישים גובר. זאת, בין השאר בגלל העדפת תחבורה פרטית על ציבורית. התחבורה הציבורית היא אמנם ערוץ תחבורה מצוין וחשוב, שעשוי להיות עבור רבים אופן התחבורה העיקרי, אבל היא "צולעת" בדרכים רבות. ישנם סיבוכים בשימוש ברב קו, "בלגאן" קבוע בהתנהלות רכבת ישראל ועוד ולא פלא שאנשים מעדיפים את הרכב הפרטי.

פלוס עם מינוסים

משרד התחבורה מנסה לאחרונה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, באמצעות עידוד תחבורה "שיתופית", בתכנית שנקראת "נתיב פלוס". במסגרת תכנית זו, הוקצה נתיב מיוחד לתחבורה ציבורית וכלי רכב פרטיים, בו רכבים פרטיים מורשים לנסוע רק עם יותר מנוסע אחד (מספר הנוסעים המינימלי משתנה). מי שנוסע בנתיב כזה בניגוד לכללים אלה, צפוי לקנס של 500 ש"ח. התכנית מיושמת כרגע בכביש החוף ובנתיבי איילון ומעוררת ביקורת רבה. מיידית, עצם לקיחת נתיב מהתחבורה הפרטית לטובת המיזם הגדיל עומס בנתיבים שנותרו והחריף פקקים שהיו שם במילא. כעת השאלה היא עד כמה אם בכלל, נהגים ישתמשו באופן חוקי בנתיב החדש? מי שעד כה נסע באופן שגרתי (לעבודה וחזרה ממנה כדוגמא בולטת) ללא מספר השותפים שנדרש לנתיב זה, פעמים רבות לא יהיה לו פשוט אם בכלל, למצוא "טרמפיסטים" שיצטרפו לנסיעה. וודאי באופן קבוע. ידועה האמרה של גנרל ג'ורג' פטון, לפיה "אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה". נראה שבמשרד התחבורה לא שמעו על כך.

לסיכום

לשם האיזון, חשוב לציין שהתחבורה הציבורית בארץ גם מתקדמת לאורך השנים, בלא מעט אופנים. נקווה, כי לפחות בצורה הדרגתית זו, משבר הכבישים ייפתר בהדרגה.

pkak_in_israek_news

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: