סקירה מיוחדת של עסקת המאה

עסקת המאה בפתח, מה תביא איתה? מה המשמעויות? ומה התרחישים להצלחה ולכישלון?

ישי אלבז | כ"ז בטבת תש"פ | יום שישי 24 בינואר 2020 | מערכת ישראל ניוז
בשיתוף: חדשות השואגים לימין

פרק א', רקע: מאז סוף המאה ה-19, השלב בו החלו השאיפות הלאומיות של העם היהודי, קיים סכסוך בין היהודים לערבים על ארץ ישראל. אין ספק שהרגע המכונן שהשפיע יותר מכל על גורל הסכסוך, הוא מלחמת ששת הימים, בשנת 67. במלחמה זו, שחררה ישראל מירדן את יהודה ושומרון ואת בירת ישראל, ירושלים. וגם, כבשה את רצועת עזה.

כמו כן, ברחו/גורשו מאות אלפי פליטים ערבים למחנות הפליטים בלבנון, סוריה וירדן.

מדינות ערב ניצלו את ההישג הישראלי והסירו את ידיהם מכל אחריות ל״פלסטינים״. מצד אחד לא נתנו זכויות לתושבי מחנות הפליטים, וגרוע יותר הוא, שעם השנים מדינות אלה ויתרו בהסכמי השלום על השטחים ש״נכבשו״ מהם, וטענו כי שטחים אלה שייכים לערביי 48.

בפעולות אלה קידשו את הסכסוך בין ישראל לערבים.

מאז ועד היום נותרו מספר בעיות לפתרון הסכסוך, הנה העיקריים שבהם:

1. קביעת גבולות ברורים בין העמים והסדרת שטחי המריבה.
2. הסדרת נושא ירושלים והמקומות הקדושים.
3. הכרה ערבית במדינת ישראל.
4. שיבת הפליטים הערבים לתוך מדינת ישראל.

כמו כן, עם השנים נוספו בעיות נוספות שהקשו על פתרון הסכסוך:
ארגון הטרור חמאס + הקצנה וחוסר יציבות בעולם הערבי.

הפתרון המקובל לסכסוך, רעיון שתי מדינות:

בסוף שנות השמונים, בעקבות התפוררותה של ברית המועצות, השתנו פני המזרח התיכון. ארצות הברית הפכה למדינה היחידה שדומיננטית באזור. כך, בלחץ אמריקאי, החל תהליך של הבנה והפנמה כי הפתרון לסכסוך וליצירת ״מזרח תיכון חדש״ טמון בהפרדה בין העמים ובהקמת שתי מדינות לשני עמים.

התהליך החל בועידת מדריד ובשיאו התקיימו הסכמי אוסלו, הסכמים בהם הוחלט על הבאתו של רב המרצחים, יאסר עראפת ימ״ש, לנהל גוף שלטוני זמני שיקרא ״הרשות הפלסטינית״.

בסוף התהליך על פי ההסכמים, ישראל אמורה הייתה לסגת משטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, ואילו ״הרשות״ הייתה אמורה לצבור כוח ושליטה בשטח, להכיר במדינת ישראל, ולבסס שלטון עצמאי. לבסוף, היו אמורים לדון בהסדרי בטחון בנושאי הליבה של ירושלים ושיבת הפליטים, עד לפתרון סופי של הסכסוך.

לתהליך זה הפריעו הפגנות ימין ופיגועי טרור שהיכו בלב ישראל. וראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין, אשר נרצח בעיצומו של התהליך.

יש לציין כי באופן עובדתי, הסכמי אוסלו והבאת רב המרצחים עראפת ימ״ש לאזור, הביאו על מדינת ישראל אלפי פיגועים במימון ובחסות ״הרשות״. כמו כן ״הרשות״ מתקצבת עד היום משפחות מחבלים ואסירים.

מאז, במהלך 25 השנים האחרונות, המזרח התיכון היה שבוי בקונספציה של רעיון ״שתי המדינות לשני עמים״.
רעיון זה אף קובע בשטח על ידי הסכמי אוסלו.

מאז ועד היום, כל ניסיון אשר הועלה על הפרק לפתרון הסכסוך- בין אם הוא מדיני, כלכלי, דתי ורוחני, התחיל ונגמר ברעיון שתי המדינות.

על מנת להדגיש עד כמה הרעיון של שתי המדינות נראה ״כפתרון היחידי״ ניתן לראות שאפילו ראשי ממשלה מהימין, בהם אריאל שרון ובנימין נתניהו, קידשו רעיון זה.

אריאל שרון יצא מרצועת עזה וביסס פיזית את גבולותיה של מדינת ישראל על סף גבולות 67 על ידי חומת ההפרדה ביהודה ושומרון.
ובנימין נתניהו חתם על הסכמי נסיגה עם הרשות הרצחנית ונאם את ״נאום בר- אילן״ בו הודגש הצורך בשתי מדינות לשני עמים.

20.01.2017 –
סוף לפתרון שתי המדינות?
רגע מכונן נוסף?

תאריך זה, בו הושבע הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, זה התאריך בו נטרפו הקלפים בכל הקשור לסכסוך במזרח התיכון. טראמפ הבטיח לעולם ולעצמו לשנות את התפישה בנוגע לפתרון הסכסוך. ״עסקת המאה״, שאינינו יודעים עליה הרבה, מתבשלת לאיטה.

מפרטים שהודלפו ניתן לראות כיצד עסקת המאה עשויה להביא אחת משלושת האפשרויות:
1. להכריע ולסיים את הסכסוך באופן סופי.
2. לשנות את אופן החשיבה ואת הדרך לגבי הפתרון העתידי.
3. לגרום לפיצוץ במזרח התיכון.

בפרקים הבאים נסקור את האפשרויות של מתווה עסקת המאה, נביא טיעונים בעד ונגד, נבין את ההשלכות של העסקה והאם היא תשנה לתמיד את האופן בו עשוי להיות מוכרע הסכסוך?