עידן הזום: סטודנטים אוהבים ללמוד מרחוק בזמן הקורונה?

כתבת ישראל ניוז יצאה לשטח כדי לבדוק מה באמת חושבים הסטודנטים על הלמידה מרחוק ואיך הם נערכים לאפשרות, שלא יוכלו לפקוד בקרוב את ספסלי הלימודים. תתפלאו מה הם ענו לה

סוזן אבו רביעה | כ"ה בחשוון תש"פ | יום חמישי 12 נובמבר 2020 | מערכת ישראל ניוז

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה השתנו המערכות בכל רחבי העולם, גם מערכת החינוך באוניברסיטאות ובמכללות השתנתה והפכה ללמידה מרחוק. על הלמידה מרחוק דרך הזום , על השפעתה על הסטודנטים ואיך הם חושבים על הלמידה מרחוק שאלנו כמה סטודנטים: מה אתם חושבים על הלמידה מרחוק דרך הזום?

דליה רחמים גרה בבאר שבע סיימה השנה תואר ראשון בעבודה סוציאלית במסלול "הסבה בחינוך מיוחד" במכללת ספיר, אמרה: "אני חושבת שזה יכול להיות אופציה טובה בגלל הקורונה, או במצב של מלחמה, או בכל מצב חירום אחר. מצד אחר אני נגד כי זה לא יכול להחליף קשר אנושי בין בני אדם. זה כן זול יותר, במקום לנסוע למכללה וגם נוח לסטודנטים רחוקים כמו אלו שגרים בקיבוץ, או ביישובים רחוקים, או במצב של אנשים עם מוגבלויות שאין להם אפשרויות אחרות והם רוצים ללמוד את התואר. אפשר להשאיר את זה כאופציה, אבל לא להחליף לגמרי את ספסל הלימודים הרגילים באוניברסיטה, או במכללה באופן רגיל לאלה שרוצים. לכן אני בעד את שתי האופציות ( למידה מרחוק ולימודים באוניברסיטה/ מכללה), והסטודנטים יחליטו מה הם רוצים. יש בזה גם יתרונות וגם חסרונות בלמידה מרחוק. יתרון נוסף הוא שלא חייבים לנסוע למכללה. אפשר לסגור את המצלמה בזום מתי שנוח לך, לאכול מה שבא לך במקביל ההרצאה, להיות גם בכל מקום, לעשות הליכה ולהיות בזמן במקביל בתוך ההרצאה בזום דרך הטלפון.
לפי דעתי מהחסרונות של למידה מרחוק, לא תמיד זה נעים שהמרצה שהיא מעבירה שיעור וחלק מהסטודנטים עם מצלמות סגורות, ואז המרצה לא יכולה לדעת אם הם היו בתוך ההרצאה או לא, ואם הם לא קשובים. אחר כך הם שואלים אותה פעמים או שלוש, אז זה מעכב את מהלך ההרצאה, והלמידה הופכת להיות פחות איכותית. לכן גם סטודנטים שהם לא יכולים להיות בשיעור, בגלל סיבות שונות, חייב שתהיה להם אופציה מוקלטת דרך הזום".

ריקי ברקולין, בת 27, גרה בנתיבות, לומדת חינוך מיוחד במכללת קיי בעיר באר שבע, היא כעת בסוף השנה השנייה ללימודים: "הלימודים מרחוק חד משמעית לא טובים ללמידה. אני רגילה ללמוד בכיתה בצורה פרונטאלית. זו הדרך הטובה היותר לזכור את השיעור. רוב הידע שלי מהקורסים הוא מהשיעור עצמו, ברמה שלפני מבחן אני רק מרפרפת בחומר ומסמנת לי דברים קטנים. בלמידה דרך הזום, קשה או אפילו בלתי אפשרי לעשות את זה, כי זה גורם לקשב חלקי. הלמידה מתבצעת בבית ואין תמיד שקט מאנשי הבית. אני גרה בבית עם הוריי, שתי אחיותיי, גיסי ושני אחיינים קטנים. קורה לפעמים שאנשי הבית קוראים לי ואז דעתי מוסחת, ואני חייבת לצאת מהחדר לעזור במטלות.
יש פיתוי רב לצאת מהחדר, ללכת לסלון, לראות טלוויזיה, או להיות עם המשפחה. ללכת להביא משהו לאכול וכדומה. לראות את המרצה בוידאו, גורם לריחוק ורמת הקשב לא כמו בשיעור פרונטאלי בכיתה. ישנם תקלות רבות בזום, או ידע חסר של המרצים בתפעול הזום. לא ניתן לשאול שאלות בצורה נוחה. לפעמים השאלה היא בדילאיי, אחרי שהמרצה כבר עבר לנושא אחר. יש הרגשה שאני קוטעת את המרצה כשאני שואלת שאלה, או רוצה להוסיף משהו לדבריו. אם שני סטודנטים רוצים לדבר יחד באותו הזמן, זה מבלבל ולא רואים מי רוצה לדבר וכדומה.
אין אווירה לימודית ואין חשק ללמוד. היו לי איחורים בהגשת עבודות, כי לא תמיד מצאתי את הזמן המתאים לעשיית עבודות, למרות שבעקרון היה לי זמן פנוי. לוקח המון זמן להיכנס ל"מוד" של לימודים בעקבות הקורונה. הייתי עושה את עבודות ההגשה שלי בספרייה של המכללה, או בספרייה העירונית ובעקבות הקורונה נאלצתי לעשות הכל בבית ולא תמיד היה לי שקט ונוח".

נגה לנדאו שהפסיקה את הלימודים בצל משבר הקורונה, מתגוררת באזור המרכז. היא הייתה סטודנטית לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. על הלמידה מרחוק דרך הזום היא הגיבה: "כשעברנו ללמידה מרחוק, הרגשתי שזו לא חווית לימודים שאני מסוגלת להתמיד בה. הרגשתי שאני לא מסוגלת להתרכז בצורה כזו. בהתחלה גם היה סגר והייתי צריכה לעשות עבודות קבוצתיות דרך הזום. הרגשתי שזה לא משהו שאני מעוניינת לעשות. החלטתי להפסיק את הלימודים ואולי לחזור כשהמצב יתבהר. אני מרגישה שהמצב לא ברור ובטח יהיו שינויים גדולים מאוד. אני בטוחה שהמצב יצור משרות עבודה חדשות וגם יצמצם משרות עבודה שהיו קיימות עד לפני המשבר. ולכן מעדיפה כרגע לא להחליט החלטות שקשורות לעתיד הרחוק, כמו להמשיך ללמוד מקצוע שלא ברור לחלוטין מה העתיד המקצועי שלו. בנוסף אני חושבת שזה לא הוגן לגבות עבור שכר לימוד את אותו  סכום. הסכום ששילמתי כלל את החוויה בלימודים באוניברסיטה ואת הזכות ללכת לבריכה וליהנות מפסטיבלים וירידים באוניברסיטה. עכשיו המצב הוא שמשלמים אלפי שקלים בתמורה להרצאה במחשב".

דור ברטל מבאר שבע לומד חינוך גופני והתמחות בחינוך מיוחד במכללת קיי בבאר שבע. "לדעתי הלמידה מרחוק יש לה בעיקר חסרונות ואלפי יתרונות למרות שהיתרונות הם סוג של חסרונות. קודם כל, אין תחליף לאינטראקציה אנושית. החשק לקום ולבוא לכיתה הוא גם לפגוש את החברים ולראות את המרצה פנים אל פנים ולהיות באווירה לימודית. כשאתה נמצא בבית יש לך המון הסחות דעת, לכאורה יתרון של למידה מרחוק. אתה נמצא בבית בשטח הנחות שלך ואז אתה יכול לעשות עוד דברים, תוך כדי השיעור. זה מה שרוב האנשים עושים וזה המון הסחות דעת ולא מצליחים להיות מרוכזים בשיעור באותה מידה, בשום פנים ואופן. תוך כדי לימוד, פתאום ההוא מקפל כביסה, מישהו עושה כך, ומישהו אחר שכח את הרמקול דולק. זה לא באמת יתרון, אלא מוציא את כל הכיתה מהאווירה הלימודית וכל אחד בנפרד יוצא מהמיקוד שלו בשיעור.
בנוסף יש את הבעיה עם הלמידה מרחוק שמין הסתם הרבה אנשים שלא מעוניינים רק בשיעור ומעוניינים שיחשבו את הנוכחות שלהם, כאילו הם היו, הם יתחברו ויכבו את המצלמה ויעשו מה שבא להם ואז המרצים נאלצים לדרוש מצלמה פתוחה ולאורך כל השיעור. פה יש כבר פגיעה בפרטיות גם כן מאוד בעייתי. אי אפשר לדרוש מאף אחד שעה וחצי שבה עשרים ומשהו אנשים מסתכלים עליו. כל הזמן אתה צריך להיות מודע לעצמך מה אתה עושה, איך אתה נראה וגם מפריע להתרכז בשיעור גם פוגע בפרטיות.
אני יכול להעיד על עצמי שהסמסטר הזה מבחינתי זה כאילו הסמסטר שלא היה קיים. היה לי מאוד קשה להבין את החומר ובדרך כלל בשיעורים אני יושב בשורה הראשונה בכיתה מול המרצה ויש אינטראקציה והכל ברור לי האופן מעולה.
היה לי מאוד קשה להבין את השיעור, מאוד קשה לעמוד בקצב ומאוד קשה להקשיב בזום הייתי מת משעמום ומתחיל לחשוב על דברים אחרים. אותם נושאים שיכול להיות שהיו מאוד מעניינים, הייתי מקשיב להם בכיתה ומבין נהדר".