ישראל היא המעצמה הרכה החדשה של העולם הערבי

אתר FP מנתח את המצב הפוליטי בין ישראל למדינות איחוד האמירויות, כך: מדינות ערב מתחרות יותר ויותר על העמקת הקשרים עם אויבן לשעבר

גבריאל ודררו | כ"ו באדר תשפ"א | יום רביעי 10 במרץ 2021 | מערכת ישראל ניוז

בכתבה שעלתה באתר FP מדווח: שמואל בר, לשעבר קצין מודיעין ישראלי, הופתע לטובה כשקיבל שיחת וואטסאפ מסעודיה. לדבריו, זה היה לגמרי מהכלל וגם אישור להתקדמות ההדרגתית שישראל הקימה קשרים עם מדינות המפרץ העוינות היסטורית. בר שירת במודיעין הישראלי במשך 30 שנה ובהמשך הקים את חברת IntuView, המסננת תכני מדיה חברתית בגין איומי טרור. סוכנויות ביון וגופי אכיפת חוק באירופה, ארצות הברית והודו היו בין לקוחותיו. כעת, הסעודים היו מעוניינים לשכור את המומחה הישראלי לנתונים שיסייע במדיניות הטרור שלו ועוד.

באופן רשמי, ממשלת סעודיה מכחישה שהיא מנהלת כל עסק עם ישראל. היא טוענת כי הנורמליזציה תלויה בכך שישראל תסכים ליוזמת השלום הערבית, הקוראת למדינה פלסטינית נפרדת. אך מאחורי דלתיים סגורות, שיתוף הפעולה בין הישראלים למספר מדינות המפרץ פורח.

היחסים היו עדים לשינוי ים לאחר שהנשיא דאז, ברק אובמה, חתם על הסכם הגרעין עם איראן בשנת 2015 והרים את הסנקציות על טהרן בשנת 2016. לפתע היה לאיראן יותר כסף, והיא הגדילה את מימון המיליציות שלה בלבנון, סוריה ועירק, שם היא הרחיבה את השפעתה האזורית. זה מהווה איום ברור על ישראל ועל יריבותיה הסוניות האזוריות של איראן, במיוחד ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין, שהן שיעיות ברובן אך נשלטות על ידי מלך סוני. שנה לאחר מכן, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב והוכיח שהוא מתנה משמים לבעלות הברית המסורתיות של ארצות הברית. בעידודו הצליחה ישראל לחתום על הסכמי אברהם, הסכם נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין. ולמרות שהסעודים טרם חתמו על אמנה, הם עומדים היטב על העגלה האנטי-איראנית.

כעת, כאשר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מדבר על הצטרפותה מחדש להסכם הגרעין עם איראן, ישראל מחזקת ברית שלא הייתה מתקבלת על הדעת עם שותפיה הערבים באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי, טכנולוגי ועסקי. רק בחודש שעבר קראה ישראל להקים ברית הגנה עם סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין, כשאיראן נמצאת בכוונתה. היא חתמה על עסקאות שונות עם איחוד האמירויות הערביות, הכלכלה השנייה בגודלה במזרח התיכון אחרי סעודיה, בתחום התיירות, הבריאות, החקלאות ומשק המים. על פי הערכה ראשונית, הסחר הדו צדדי בין ישראל לאיחוד האמירויות צפוי לגדול מ -300,000 דולר ל -500 מיליון דולר בשנה.

ישראל גם הסכימה להרחיב את הקשרים הכלכליים עם מצרים, איתה חתמה על הסכם שלום בשנת 1979 ומאז ביצעה שיתוף פעולה ביטחוני ספורדי. בסוף החודש שעבר בביקור נדיר, שר מצרי בכיר ביקר בירושלים, למרות מעמדה השנוי במחלוקת, וחתם על הסכם המחבר בין שדה הגז לויתן בים התיכון למתקני גז טבעי נוזלי מצרי דרך צינור תת ימי לייצוא גז למדינות אירופה. ישראל מנסה לרכך גם את עמדותיהן של מדינות שעדיין עוינות כלפיה. היא רכשה את חיסון וירוס הכורוס של רוסיה, לכאורה במסגרת עסקת חילופי שבויים, עבור סוריה, בעלת ברית איראנית וחברה ב"ציר ההתנגדות ", כביכול, לישראל.

בר אמר כי שכירת משרדו הייתה רק דוגמה אחת לשינוי המסיבי ביחסי ישראל עם מדינות המפרץ בשנים האחרונות. הוא קיבל את הקריאה הסעודית בשנת 2018, אך מדינות מפרץ אחרות הצטרפו לרשימה. "שיתוף פעולה אסטרטגי בר-קיימא הוא בדרך כלל תחתון," אמר בר. "כשיש אינטרסים עסקיים, האליטה הכלכלית מאותתת להנהגה הפוליטית כי למדינה יש אינטרס מיוחד ביחסים אלה."

ישראל משפרת את שיתוף הפעולה האסטרטגי על ידי יצירת לובי עם אינטרס מיוחד במערכת היחסים באמצעות קשרים עסקיים טובים. מחוזות בחירות עסקיים מגדילים את יתרת השלום ומצמצמים את הסיכויים לסכסוך. ישראל מבינה זאת ומקווה שבמקום להיראות "אומת מלחמה", כפי שהיה המקרה, היא יכולה להוכיח את ערכה כבעלת ברית – ולא רק נגד איראן. ישראל מוכנה לשתף פעולה בתחומים שאפילו חברות אמריקאיות שנזהרות מרישום זכויות האדם של המפרץ לא עשויות להיות – למשל, ניטור מדיה חברתית.

סיבה נוספת לשיתוף פעולה היא העייפות הכללית של מדינות ערב בעניין הפלסטיני ועליית הזהויות הלאומיות ביחס לזה הערבי המאוחד. אנליסטים אומרים כי מדינות רבות במפרץ, או לפחות חלקים נכבדים מאוכלוסיותיהן, אינן מעוניינות להיערך עוד כבן ערובה לנושא הפלסטיני ורואות ביחסים עם ישראל חיוניים לגיוון כלכלתן.

נום, עיר עתידנית בסך 500 מיליארד דולר המהווה את מרכז התוכנית הכלכלית של נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן מ -2030, נבנית בסמוך לעיירת הנופש התיירותית הישראלית אילת, לאורך הים האדום ומפרץ עקבה. בנובמבר 2020, משרד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הדליף דיווחים על פגישה חשאית איתו, נסיך הכתר הסעודי ושר החוץ האמריקני מייק פומפאו ליד נויום, מה שהוליד ספקולציות לא רק לגבי כוונתם לשתף פעולה נגד איראן. אלא גם שחברות ישראליות עשויות למלא תפקיד בבניית העיר.

עזיז אלגשיאן, אנליסט בנושא יחסי ערב הסעודית עם ישראל, אמר כי נום נחשב לזירה החדשה בה שתי המדינות עשויות לשתף פעולה בהמשך. "באופן כללי, סעודיה הולכת לשנות את כלכלתה ולהפוך אותה למבוססת יותר טכנולוגית ולא על בסיס נפט, וישראל יכולה לעזור בכך", אמר. "מה שנויום מסמן הוא שהתמריץ של סעודיה וישראל לשתף פעולה באופן גלוי הולך וגובר. זה מצביע גם על כך שאם ערב הסעודית וישראל היו מנהלים יחסים נורמליים או יחסים פתוחים כלשהם, זה יהיה מונע על ידי שגשוג סעודי ולא נגד איראן. "

יואל גוזנסקי, עמית מחקר בכיר במכון לימודי ביטחון לאומי בישראל, אמר כי בעוד עסקאות רבות עדיין מסווגות, היחסים נמצאים כעת יותר בגלוי מבעבר. "ישראל מקבל לגיטימציה, חותמת כשרות אם תרצה, מהמפרץ", אמר למדיניות החוץ. "ישראל נמצאת כעת במפרץ. זה לא צריך להסתיר כמו פעם. "

יתר על כן, הרעיון של ביידן כלפי מוחמד בן סלמאן בגלל הריגתו של העיתונאי הסורר הסעודי ג'מאל חשוגי, ובכלל בגלל הפרות זכויות אדם בממלכה כמו גם איחוד האמירויות הערביות ומצרים, למעשה מחזק את הקשרים. "היחסים המתוחים בין וושינגטון לריאד מובילים לרביעייה חדשה – ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין. אנו עשויים לראות אותם מתקרבים בזמן שבידן מנהל את הבית הלבן, "הוסיף גוזנסקי.

המזרח התיכון מפוצל כיום בין הגוש הסעודי הזה, איראן וטורקיה. ישראל אינה מנוגדת במיוחד לטורקיה אך מתרגזת מתמיכתה בחמאס, בתנועה פלסטינית ובמיליציה. הגוש הסעודי מוטרד מהתמיכה של טורקיה באסלאמיסטים הפוליטיים של האחים המוסלמים, שיש לה סניפים מקומיים במפרץ, וחשש מנהיגי אותן מדינות, לפופולריות פוטנציאלית מספיק בכדי לערער את שלטונם המלוכה. ישראל אמורה ליהנות גם מיריבות זו.

"המדיניות של ישראל מתמקדת ביכולות משפילות של כוחות האויב הרדיקליים – החל מאירן לחיזבאללה, לחמאס ועוד", אמר קובי הוברמן, מייסד שותף של צוות חשיבה ישראלי העובד על שיתוף פעולה אזורי. "בנוסף, ישראל, יחד עם מדינות ערביות אחרות, שואפת לחסום את ההשפעה השלילית של תנועות האחים המוסלמים והכוחות, הנתמכים וממומנים על ידי טורקיה וקטאר."

אך בעוד שנתניהו ישמח למכור את קשריה המשתפרים של ישראל כהישג שלו בבחירות הקרובות ב23- במרץ, הרביעית בשנתיים האחרונות, קיים סיכון לשיתוף פעולה רב מדי, מוקדם מדי, בתגובה.

Bassam Barabandi, לשעבר דיפלומט סורי שחי כיום בגלות בארצות הברית, אמר כי בעוד הערבים שמחים לראות את ישראל משתלטת על איראן, הם עדיין רואים בישראל מדינת אויב שגנבה את אדמתם. אחמד הוא רופא שיניים בדמשק שבסוריה ומאזור שהיה עד לחמור בנגיף העטרה. בשיחה עם מדיניות החוץ בתנאי אנונימיות, אמר כי הוא לא חושב הרבה על העצמות הישראלית ברכישת ספוטניק החמישי, חיסון נגד וירוס כורוסיה, עבור סורים. "הרוסים הראשונים מפציצים, ועכשיו הם נותנים לנו חיסונים. מי הולך לסמוך עליהם? " הוא שאל רטורית. "גם ישראל מפציצה את סוריה, אבל המשטר לא אומר להם דבר. זה כל עשיית העסקות שלהם. אנשים יכולים לראות דרכו. למעשה, החיסונים חייבים להגיע לפקידי המשטר. "

אנליסטים ישראלים אחרים אמרו כי הם חוששים שישראל תאבד את המינוף שלה במפרץ תחת נשיאותו של ביידן. במשך עשרות שנים הקלו מדינות ערב על הקשר עם ישראל בכדי לבקש סליחה בארה"ב על עודף ביתם. אך כיוון שישראל עצמה נמצאת כעת תחת הסורק של ביידן, היא בקושי יכולה להכניס להם מילה.

ישראל מקווה להציג עצמה כמעצמה רכה באזור, מטרה ראויה אך בלתי ניתנת להשגה כל עוד היא ממשיכה לספח את אדמות הפלסטינים. גם בקהילת המומחים הישראלית נמתחת ביקורת על חלק ממדיניות הממשלה, במיוחד כאשר היא גוררת סיוע לדיכוי חילוקי דעות במדינות ערב. אליזבת צורקוב, עמיתה במכון Newlines לאסטרטגיה ומדיניות, אמרה כי חברות ערביות יהססו לרכוש מוצרים ישראליים בעיקר משום שלא היו רוצים "להרחיק לקוחות". לדבריה, שיתוף הפעולה העסקי עד כה היה בטכנולוגיות מעקב, שעשויות לצמוח אך במחיר. "זה יגביר עוד יותר את יכולות הדיכוי" של מדינות המפרץ, אמר צורקוב, "ואת יכולתם לעקוב אחר מתנגדים ולסקור את התקשורת הפרטית שלהם. לכן, שיתוף פעולה ישראלי ומפרץ עשוי להזיק למדי לחירויות הפוליטיות. "

בר אמר כי הוא די בטוח ששירותי החברה שלו לא נוצלו לרעה כדי למחוץ את המחלוקת בערב הסעודית. עם זאת, יהיה לו יותר נוח לנהל עסקים עם מדינה כמו שבדיה.

למרות האתגרים, נראה כי מערכת היחסים של ישראל עם הגוש הסעודי והאמירתי מתגברת. וככל שהם מציגים חזית מאוחדת נגד איראן, נסיונו של ביידן להצטרף מחדש להסכם הגרעין רק יהפוך קשה יותר.

מקור הכתבה:  https://foreignpolicy.com/2021/03/08/israel-is-the-arab-worlds-new-great-power/