ריטואל של שקרים בפוליטיקה בישראל

מה מעיד עלינו כחברה בישראל, שאנו מקבלים באופן פסברטיבי את השקרים שהפוליטקאים בישראל מוכרים לנו השכם וערב? האם באמת אנו יכולים לסמוך ולבטוח בהם? האם לשם הכיסא והמשילות מותר לשקר? והכי חשוב, איזו דוגמא אם בכלל אנו נותנים לדור הצעיר?

ד"ר אבי יעקובוביץ | י' בתמוז תשפ"א | יום ראשון 20 ביוני 2021 | מערכת ישראל ניוז

בפוליטיקה הישראלית, השקר מוצדק בהתאם למטרתו ואצל הפוליטיקאים בישראל זה לא שקרים אם הם מאמינים לזה. הם אימצו עם השנים, שעם השקרים הם יוכלו להתקדם, אבל בטח לא לחזור לאחור.

השקרים בפוליטיקה בישראל הפכו "להווי". הנה מספר "שקרים חביבים" של נבחרינו:

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר אמר: "לא עברתי על שום חוק". אנו יודעים שהוא עשה מעשה, סיפר מעשייה ובסוף זה נגמר במעשיהו.

שמעון פרס נשיא המדינה בישראל וראש הממשלה לשעבר אמר: "לא נפגשתי עם נציגי אש"פ בשטוקהולם, נפגשתי רק עם השבדים" וזה היה שקר ברור, כי לאחר כמה שבועות נחתמו הסכמי אוסלו.

מנחם בגין גם טמן את ידו במסכות השקרים. הוא אמר: "ממשלת ישראל לא תחתום על שום הסכם שלום עם מצרים, אשר אינו מבטיח המשך שליטת ישראל על חבל ימית". אנו כולנו זוכרים כיצד זה נגמר, בפינוי ימית.

אריק שרון ראש הממשלה לשעבר אמר: "דין נצרים כדין נגבה ותל אביב", אבל מאז הוא ייסד את מדינת חמאסטן בעזה, וטילים נשלחים לכל רחבי ישראל גם אחרי 20 שנה. שוב דוגמא לשקרים שמתובלנים ברופסנות.

גם נפתלי בנט ראש ממשלת השינוי שיקר במצח נחושה, כאשר דאג להציג חוזה ללפיד בשידור חי. בנט שיקר שלא ישב עם מפלגה ערבית בממשלת השינוי. אנו יודעים מה קרה בסוף. השקרים חזקים יותר, כנראה גם מהאידיאלים.

לסיום, נבחרינו צריכים לזכור, שקר גורר בעקבותיו שקר אחר, והשקר מהווה מידה רעה ומכוערת שהיא פסולה מיסודה ולא נותנת דוגמא כנבחרים לדור הצעיר. כדאי לנבחרנו לאמץ בכל פעם שהם משקרים שני דברים חשובים: "לא תענה ברעך עד שקר", ו- "מדבר שקר תרחק".