משבר האקלים העולמי: "קצב ההתחממות ילך ויתגבר"

ועידת האקלים שנפתחה בחודש נובמבר 2021 בגלזגו בהתכנסות שועי עולם, לא שינתה דבר עד כה והתמונות שפורסמו על מצב האקלים העולמי, זה רק הקדימון למה שעתיד להיות כאן במיוחד אחרי דבריו של יו"ר הועדה הבריטי בפתיחת הועידה: "משבר האקלים לא לקח פסק זמן"

רות קרייתי | י"ח באדר ב' תשפ"ב | יום שני 21 במרץ 2022 | מערכת ישראל ניוז

תחילה הסכימו מדינות העולם ונתנו הכרה רשמית במשך עשרות שנים, כי קיימת סכנה ממשית לאנושות אם לא יעשה שינוי דרסטי, אך מצד שני אף מדינה לא נקטה בצעדים רחבים בקנה מידה ארצי, או עולמי להפחית את פליטת גזי החממה. ואז קמו מספר ארגונים ששמו לעצמם מטרה משותפת והחלו ללחוץ על פוליטיקאים וממנהיגי העולם להתייחס למצב כאל מצב חירום.

אין ספק וכולם יודעים כי ההשלכות השונות של משבר האקלים העולמי הם מעשה ידי האדם. יש אומרים כתוצאה מחמדנות ושפע חומרי. מי שיכול לשפוך אור על משבר האקלים ולעשות לנו סדר בבלגן הוא אסף שוורץ האילתי, מורה במקצועו, אקטיביסט, ביולוג, מתעסק באקטואליה, ייזם קהילתי חברתי וסביבתי שלקח חלק ביוזמה ובתכנון של 'שונית תמר'. אסף בן 46 הוא חיה אקטיביסטית ממרימי הדגל באילת שאינו נח לרגע כי הנושא המדאיג זורם בדמו. "נושא האקלים הוא רחב ומורכב מאוד ואי אפשר לפשט אותו אך ננסה לגעת בו.

נקודה שמאפיינת את משבר האקלים פה באילת, זה קצא"א. אנשים מתקשים להתחבר למושג משבר אקלים. הם עומדים בצד כי מדובר במושג מנותק. כולם רואים את זה ואף אחד לא מתייחס לזה בשפה של אקלימיסטים אנחנו קוראים לזה 'עסקים כרגיל'. בני האדם ממשיכים בחיים שלהם ולא משנים דבר. קצב ההתחממות ילך ויתגבר וזה מתבטא בתוצאות של שינויי אקלים של התחממות עולמית, עליית גובה פני הים, מזג אוויר קיצוני, שיטפונות, בצורת, גלי חום, הוריקנים, חיות בסכנת הכחדה, נטישה של אזורים מיושבים, נסיגת קרחוני יבשה, הכחדה של מערכות אקולוגיות הרריות ובאזור הארקטי גלי חום וגלי קור קיצוניים".

עולם כמנהגו נוהג

וכשהאנושות ממשיכה בעסקים כרגיל השינויים מתעצמים ומתגברים ככל שחולף הזמן. "השפע החומרי בסופו של דבר מוביל לשינויים האלה. התרבות שלנו מושתת על מנועי בעירה, אנחנו שורפים דלק שמפעיל מנועים במפעלים ובכלי רכב. אמנם שיפרנו את החיים שלנו בצורה פנומנלית 200 שנה אחרונות כאשר קמה המהפכה התעשייתית שהעיפה אותנו קדימה, אבל רק בכיוון אחד. כל מה שאנחנו עושים מבוסס על דלק מאובנים. כששורפים נפט הוא לא נעלם, הוא הופך לחומרים אחרים וזה נקרא חוק שימור החומר. הנפט הופך לפחמן דו חמצני וכל מיני תרכובות אורגניות והחומר הזה שנקרא גז חממה, נשאר ומתעבה ומתווסף בתוך האטמוספירה שלנו. למה הדבר הזה דומה? לשמש יוקדת בחוץ ואנחנו לבושים בבגד ארוך ומוסיפים עוד חולצה ומעיל. אנחנו מעבים את השמיכה שמכסה אותנו והיא מתחממת בשמש. אי אפשר לזרוק את השמיכה ולהעלים אותה".

במשך שנים עבד אסף שוורץ במתנ"ס כרכז איכות הסביבה והקים פרוייקטים של איכות הסביבה. היום הוא מוביל את קהילת 'יער מאחז' שנמצא ליד בית ספר ימין הרצוג ומפעיל את מערך צלילות הניקיון של עמותת סביבה מדבר וים. "בשנה שעברה הזמן הקורונה והסגרים חיפשנו אלטרנטיבות לפעילויות. באמצע שכונת אופיר יש פארק קטן ויפהייפה בלב הפארק יש אמפיתיאטרון קטנצ'יק נהדר לפעילות קהילתית בחוץ. המקום היה מוזנח והתארגנו חבר'ה מתנדבים מהקומונות שיש באילת. אל עמי, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחבר'ה שבאו מהערבה. התחלנו לנקות ולטפח את המקום. בחודשים האחרונים הצטרפתי לקמפיין רד מד נגד הסכם קצא"א. ההסכם אומר שקצא"א וחברה פרטית מהאמירויות חתמו על הסכם פרטי לשינוע נפט מהאמירויות לאירופה. קצא"א השכירה את שירותי שינוע הנפט שלה לספקי נפט תוך דריסה גסה לכל ההשלכות שעלולות לפגוע בעיר אילת".

לטבע יש פתרון נהדר למשבר האקלים והוא מצמיח עצים וצמחים שירפאו את החמצן שבני האדם נושמים. "הצמחים לוקחים את חלקיקי הפחמן שנשרף, מטמיעים בתוכם בפעולת פוטוסינתזה, אך אז מגיע האדם וכורת את העצים שלקח להם שנים לצמוח, כדי להכשיר את הקרקע לחקלאות, לתעשיית המזון והבשר, לייצור נייר וכותנה לטקסטיל. יש מקומות בעולם שכדי לפנות את השטח הורסים את היער אין להם יכולת להפעיל מכונות אז הם שורפים אותו וכל הפחמן שהיה כלוא בגזע העץ משתחרר בחזרה לאטמוספירה. אם נמשיך בעסקים כרגיל זה לא יוכל להימשך לנצח". אסף מצטט פסוקים מהתנ"ך ומסביר: "בקריאת שמע יש תיאור מסויים בו ה' מסביר לאדם שהוא צריך לאכול לשובע ולא להיות חמדן. צריך להאכיל את הבהמה ולא להתפתות ולחשוב שכופפנו את כוחות הטבע. האדם חושב שהוא עליון מהטבע ודברים נוספים שאין להם אחיזה במציאות. ה' בתגובה אומר: אני אעצור את השמים ולא יהיה מטר בעיתו ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר אני נותן לכם".

איום קיומי

על פי דבריו של אסף יש כרגע 3 איומים קיומיים על האנושיות. אי שוויון כלכלי, שינויים במזג האוויר ודלדול משאבים. "את כל בעיות האנושות אפשר להכניס לתוך קטגוריות אלו. לעולם אין בעיה ואנחנו לא נהרוס את העולם, לכל היותר נגרום להשמדה עצמית וקריסה של התרבות המערבית. לגבי אי שוויון כלכלי, המבנה הכלכלי שאנחנו מכירים ב 2021 הוא מבנה שמצד אחד מתייחס וכמעט מקדש צמיחה אין סופית ומתעלם מהנזק הסביבתי, ומצד שני מהמקור שמכלכל את חיינו, מהאדמה עלינו אנו חיים. זה כל כך מהותי בכלכלה במושג שנקרא "השפעות חיצוניות שליליות". שינוי אקלים הוא איום קיומי. ברגע שאנחנו מזיזים את השינויים האלה שגורמים לשינויי מזג האוויר. כל זה פוגע בנוחות ובאיכות החיים. כל ההשגים והשפע החומרי ואנשים שמפעילים את התעשיות הם תאבי ממון ויעשו הכל. האנושות עשתה נזק בלתי הפיך לדגה בים ועוד שנייה אנחנו עושים את זה גם ביבשה. אנחנו מדלדלים את המשאבים שלנו. משבר אקלים שלא מזיז לאנשים שבתוך הבתים, יזיז את האנשים מתוך הבתים".

בטן מלאה דאגות יש לאסף ואיך כל זה משפיע על העיר אילת? "נתחיל עם המזרח התיכון שהוא נקודה חמה. בהתחממות הממוצעת של כל כדור הארץ, הוא יותר חם מהממוצע. זה משפיע עלינו בכל מיני צורות ואחת מהן הוא שיהיה פה יותר חם ולח. החיים יהיו קשים יותר מדינת ישראל נמצאת בתוך צומת מרכזית עם אתגרים בטחוניים מסויימים ועם תרבות קשה. נשלם על כל חטאי אבותינו. בתוך אילת קיבלנו סימן עם הקורונה שהולכות להיות פה סערות חזקות והאירועים הספציפים האלו ילכו ויתגברו. בעולם שצריך להתפקח מהתלות בדלק מאובנים, לא רק להפסיק לשרוף דלק וכל התרבות של למקסם רווחים, אנחנו רק מייצרים נזק וחוצבים את משאבי כדור הארץ כאילו אנחנו גרים בסופרמרקט ולא על כדור הארץ. ובל נשכח שמעל הראש של כולנו, בקצא"א עושים את העסקה הזאת וחלילה אם יהיה פה אסון נפט, זה יחסל את שונית האלמוגים אחת ולתמיד.

אילת יכולה להיות אבן שואבת לכל העולם עם טכנולוגיות מתחדשות, יכולה להיות עצמאית ולשרוד את ההתחממות הזאת שתבוא. אם נמשיך להגיד הכל בסדר אנחנו נחטוף ואני לא יודע אם זה יבוא בצורה של דליפת נפט, או הפסקות חשמל. אנשים מפתחים אופטימיות על סמך הנחות שלא בדקו. אילת היא לא ב-100% בטכנולוגיה סולארית כי 50% מהזמן הפאנל בסולארי הוא בכלל לא אפקטיבי והטכנולוגיה של האגירה עדיין לא מפותחת. אנחנו עבדים של בעלי ההון".