אם אתה שומע אדם שנושם קרוב אליך וזה מעצבן אותך, אם אתה נמנע מללכת למסעדות, לבתי קפה בשל רעש הלעיסה של הסועדים סביב או אם אתה מרגיש שאתה רגיש לרעשים שאחרים כמעט כלל לא שמים לב אליו, חשוב שתדע שיתכן מאוד שאתה סובל ממיזופוניה. מדובר על בעיה שיש לה אפשרויות טיפול כיום ועל כן, במקום לסבול או לחשוב שמשהו אצלך לא נורמלי, כדאי שתפנה לאבחון הבעיה ולטיפול מתאים בה.
מיזופוניה- במה מדובר?
מיזופוניה היא רגישות לרעשים אשר כוללת תחושות וחוויה לא נעימה ולא פעם גם מחשבות שליליות בשל רעשים ספציפיים שונים. הרגישות המדוברת עשויה לבוא לידי ביטוי בכעס, תחושה של מצוקה או לחץ וזאת בגין רעשים יומיומיים אשר בדרך כלל לא גורמים לתגובות מיוחדות אצל מרבית האנשים. רעשים אופייניים וספציפיים למיזופוניה יהיו: רעש של לעיסה כאשר לעיתים זה יהיה לעיסה ספציפית של חטיף, גרעינים או מסטיק, רעש של מקלדת, נחירות, נשימה, שיעול, לגימה של משקה ועוד.
הרעשים הספציפיים עלולים להיות גם רעשים עדינים באופן יחסי והתגובה של האדם לרעש תהיה אוטומטית ובלתי נשלטת. קיימות מדרגות שונות של תגובה לרעשים, החל מתגובה קיצונית של פאניקה ולחץ וכלה ברמה של אדישות לרעש. ברמה קיצונית, יכולה להופיע גם תוקפנות וזאת כתגובה ללחץ ומתוך רצון להפסיק באופן מידי את הגורם המפריע.
כיצד מתבצע אבחון של מיזופוניה?
לא קיימות כיום הגדרות רפואיות פסיכיאטריות או נוירולוגית לאבחון מיזופוניה, כאשר דרך האבחון המקובלת היום היא שלילת אפשרויות אחרות כגון: אי סבילות כללית לרעשים בשם: היפראקוזיס או טינטון כרוני. לא פעם נעשה אבחון שגוי והאדם אשר סובל מהפרעה טוען כי איננו שייך לתחום האודיולוגיה וכי מדובר על הפרעה שיש לה בסיס רגשי ולא אובדן שמיעה וכדומה. היפראקוזיס לדוגמא הוא מצב שבו יש קושי לסבול את רוב הרעשים אשר אנשים חווים כרעשים יומיומיים בעוצמה גבוהה וזאת בשונה ממיזופוניה שהיא קושי לשמוע רעש ספציפי וייחודי.
בשל העובדה שההפרעה המדוברת טרם אובחנה והוגדרה בצורה רשמית, מייחסים אליה גורמים רבים לרבות גנטיקה, חלקים נפשיים פסיכולוגיים, סביבה והעברה בין דורית. מבחינה נוירולוגית קושרים את ההפרעה המדוברת למערכת הלימבית שהיא מערכת העצבים האוטונומית ובמיוחד נראה דמיון מסוים להפרעת תסמונת טורט אשר מתאפיינת במאפיינים אובססיביים ועוויתות סנסוריות.
כיצד מטפלים במיזופוניה?
כאמור, אבחון מיזופוניה לא מוסדר באופן רשמי וניתן לומר כי האבחון תלוי כיום בגורם המאבחן. הטיפול המומלץ למיזופוניה הוא: טיפול שמיעתי רפואי וכן טיפול CBT שהוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיכול לתת מענה לתפיסות שונות, לחשיבה ובמידת הצורך גם למרכיב האובססיבי. כמו כן, מוצע כיום טיפול פסיכיאטרי תרופתי אנטי חרדתי או דיכאוני אשר יכול להוריד את רמת המתח והחרדה של האדם. מכל האפשרויות הללו לא פעם הטיפול היעיל ביותר יהיה דווקא טיפול CBT, אשר יכול לעזור לאדם להיות מודע פחות לטריגרים שונים של רעש. כמו כן, טיפול זה יכול לתת מענה לבניית אסטרטגיות התמודדות והסתגלות טובות יותר מול הקושי.
