ממתק לשבת: פרשת וירא תשפ"ג

סוחר עשיר נקלע פעם לעיירה גוסטינין בשעה מאוחרת בלילה וחיפש מקום לישון. באחד החלונות הוא הבחין באור דולק, ומבלי להסס הוא דפק בחוזקה על הדלת, ובקש מבעל הבית שיאפשר לו להיכנס ולנוח עד שיעלה השחר.

האורח לא ידע שנקלע לביתו של הצדיק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, שהיה ידוע בכינויו "היהודי הטוב מגוסטינין". רבי יחיאל שמח לקיים את מצוות הכנסת אורחים והוא הגיש לו כוס משקה חם ומיני מזונות.
הצדיק ראה על פני האורח שהוא מאוד רעב, גם אחרי שאכל את העוגה… למרות שאף פעם לא בישל נכנס למטבח והכין ארוחה ממה שהיה שם, הוא הגיש לאורח את הארוחה והאורח אכל את התבשיל המוזר עד לסיומו.

כשנסתיימה הארוחה מיהר המארח להציע לאורחו מיטה לישון בה, כשהוא מסתיר ממנו את העובדה שזוהי מיטתו שלו ושהוא יישאר ער במשך כל הלילה.

בבוקר הלך הרב עם האורח לבית הכנסת לתפילת שחרית. אחרי התפילה פתח איש העסקים בשיחה עם המתפללים, ותוך כדי שיחה הוא נחרד לגלות כי הוא התארח בביתו של הצדיק הגדול, ושהוא אף ישן במיטתו כשלרבי לא היה איפה לישון!

עצוב ומבויש הוא מיהר לעבר הרבי. "רבי, סלח ומחל לי!" הוא הפציר בו. "לא ידעתי שזה ביתך. לו ידעתי, לא הייתי מטריח את הרבי להכין עבורי ארוחת ערב, ובטח שלא הייתי יושן במיטתו! אנא סלח לי על חוצפתי!"
"אינני מוכן לסלוח לך!" השיב הרבי בלי להסס.
האורח הרגיש רע מאוד, אבל הרבי המשיך. "יש לי תנאי אחד, שאם תהיה מוכן לקיים אותו אסכים לסלוח לך. התנאי הוא שבכל פעם שתבוא לעיירה שלנו, תתארח אצלי בבית".

"תראה, החסידים כאן מכבדים אותי מאוד, ולא מאפשרים לאף אחד להתארח אצלי. כך הם מונעים ממני לקיים את המצווה החשובה של הכנסת אורחים. ואילו אתה שזיכית אותי בקיום מצווה זו, לא רק שאין לך על מה להתנצל – אתה צריך לשמוח ובבקשה תמשיך לזכות אותי כל פעם שתגיע לאזור."

בפרשת השבוע כתוב "ויטע אשל בבאר שבע" אומר המדרש שאשל זה ראשי תיבות אכילה, שתייה לוויה. שאברהם אבינו היה נותן לכל אורח לאכול ולשתות וגם היה יוצא ללוות אותו לדרכו.

חז"ל החשיבו ביותר את מצוות ליווי האורח, ובלשון הרמב"ם: "שכר הלוויה מרובה מן הכול". והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותם ומלווה אותם.

הרבי מסביר שהרמב"ם מדבר על הליווי ובכל זאת כותב גם על האכילה ושתייה כדי ללמדנו שלליווי האורח יש השפעה על הכנסת האורחים כולה, כאשר המארח מלווה את האורח זה מראה שהוא באמת מתעניין בו ולא רק אירח אותו כדי לצאת ידי חובה, לכן כותב הרמב"ם שזה החוק שחוקק אברהם אבינו כי אצלו הכנסת האורחים היתה אמיתית כדרכו של אברהם איש החסד לעשות את החסד מכל הלב.

זה לא סוד שאנחנו נמצאים בתקופה בה כולנו צריכים הרבה חסד משמיים וכפי שאברהם זכה לכל הברכות בזכות החסדים הגדולים שעשה כך גם אנחנו צריכים להחליט לנהוג במדת החסד באהבה ואחווה עם כל אחד ואחת ובזכות זה נזכה שהקב"ה יעשה איתנו חסדים ויביא לנו גאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.

שבת שלום

מכל הלב והנשמה
יוסי נחשון – חב"ד חברון
מנכ"ל פרויקט "לחיילים באהבה"