ועדת הכלכלה: קידום עסקים קטנים ובינוניים, אחד הדברים החשובים במשק

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה הבוקר (שני) לישיבה שעסקה בקידום עסקים קטנים ובינוניים. בדיון ביקשה הוועדה לבחון את הבעיות והקשיים שאיתם מתמודדים בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בתקופה שאחרי הקורונה, על מנת לבחון את הדרכים בהם ניתן לסייע להם. יו"ר הוועדה, ביטן אמר בפתח הדיון: "הנושא הוא אחד הדברים החשובים במשק. באנו ללמוד את הנושא ואיך אנחנו עוזרים להם. הממשלה עוזרת לעסקים הגדולים מכל מיני סיבות והעסקים הקטנים והבינוניים צריכים לקבל מענה. בכוונתי להקים ועדה מצומצמת שתדון בנושא ותגיש תוך 30 יום המלצות לוועדה".

ח"כ שלום דנינו, ציין: "הנתונים כל הזמן מפתיעים מחדש. המנוע הזה הוא ממנועי הצמיחה החשובים במשק ואנחנו חייבים לתת מענה לנושא הזה". ח"כ ולדימיר בליאק, הוסיף כי: "העסקים הקטנים הם הלב הפועם של הכלכלה, אני רוצה להזכיר כי בהצעה לתקציב 2023 היו שני מהלכים: רשת ביטחון סוציאלית והקלות רגולטוריות לעוסקים עד 100 אלף שקל. ואני קורא לממשלה החדשה להעביר את זה בתקציב הבא".

ח"כ אלי דלל: "העסקים הקטנים מהווים 60% מהמועסקים במשק. וכמו שצוין העסק הקטן הוא לא מתמחה בכל התחומים. לכן הסיוע של משרד הכלכלה הוא מאד חשוב וחייב להיות בהתחלה עוד בשלב הקמת העסק. ואתם צריכים לחשוב איך מגיעים אליהם". ח"כ דן אילוז: "כאשר עסק קורס זה טרגדיה אנושית. אני רואה מוטיב חוזר שהממשלה עם רגולציה ובירוקרטיה מקשה על העסקים הללו ואנחנו חייבים להתמקד בנושאים הללו. אלה הגורמים שהכי הורגים עסקים".

נעמי היימין רייש, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה הציגה נתונים בפני הוועדה ואמרה: "מרבית העסקים 99.6% הם עסקים קטנים ובינוניים בכלל ענפי המשק. 55% מהתוצר כאשר 70% מתוספת המועסקים במשק הם בעיקר לעסקים הללו. ההשפעות של הקורונה נגררות אחרינו אבל אנחנו רואים חזרה יפה והתאוששות. בשנת 2021 יש עלייה בכמות הפתיחה של עסקים 64,666 כאשר נסגרו 40192 ". היא הוסיפה: " 39% אחוז מהעסקים לקחו אשראי להרחבת הפעילות. בשנת 2022 אנחנו רואים גם עלייה ברווחיות 24% בשנת 2022 לעומת 8% בשנת 2021. האתגר המשמעותי בשנה החולפת הוא המחסור בעובדים מיומנים. נצטרך לבדוק כמובן בשנה הבאה את השפעות עליית הריבית על העסקים. בנוסף, יש עלייה במסחר המקוון בעקבות עידן הקורונה ואנחנו מעודדים את זה".

יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן: "כמה הכנסות יש מעסקים קטנים למדינה? אבקש מהוועדה המצומצמת לבדוק בתקציב המדינה האם יש התייחסות לעניין העסקים הקטנים והבינוניים". גל ברנס, אגף תקציבים, משרד האוצר: "אנחנו רואים חשיבות רבה בקידום העסקים הקטנים והבינוניים. כרגע אנחנו לא יודעים לומר מה יהיה בתקציב. אנחנו מתכננים להמליץ על צעדים לצמצום הרגולציה והבירוקרטיה". היו"ר ביטן, אמר בתגובה:" כל שנה אתם אומרים את זה. רגולציה ובירוקרטיה זה לא מספיק, זה יפה אבל זה לא מספיק. יש צורך בסיוע כלכלי וכספי העסקים מתמודדים בעיקר עם הבנקים, עסק גדול מקבל ישר אשראי אבל קטנים נהרגים בדרך".

גל לנדו מאגף החשב הכללי במשרד האוצר, ציין: "אנחנו מפעילים את הקרן להלוואות בערבות מדינה. פתחנו קרן חדשה לעסקים קטנים ובינוניים שעומדת על 6 מיליארד שקל והיא החלה לפעול לפני כחודש. הזמנו את כל המערכת הפיננסית להצטרף לקרן. כל עסק יכול להגיש בקשה באופן דיגיטלי. בקרן הישנה 40% מהבקשות סורבו. חלק נדחה על ידי הגוף החיתום שלנו וחלק נדחה על ידי הבנקים. הסיבות הן מגוונות כמו העדר החזר, צרכי אשראי, ומצב העסק". ח"כ דנינו שאל: כמה יוצא מקופת המדינה?" בתגובה אמר נציג האוצר לנדאו: "המדינה ערבה להלוואה בכל הלוואה בין 75% עד 90 אחוז.  והקרן סופגת את הסיכון וההפסדים". ח"כ אימאן חטיב – יאסין: "רק שני אחוז מהמגזר הערבי הגישו בקשות לקרן. יש לכם נתונים כמה נדחו? ואיפה העסקים הללו נסגרו במגזר? אבקש שתגישו לוועדה את הנתונים"

במהלך הדיון אמר יו"ר הוועדה, ביטן לנציג ההסתדרות: "לא שמעתי שמשביתים את המדינה בגלל עסקים קטנים רק בגלל שכירים". בתגובה אמר רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות: "זה בדיוק למה הקמנו בבית ההסתדרות את הסקטור של הפרילנסרים, עד היום הם היו אקלקטיים לחלוטין, מפוזרים, אף אחד לא דואג להם והנה הגענו למצב אחרי הקורונה, אחרי שהים נסוג רואים מי שחה בעירום". יו"ר הוועדה, ביטן הוסיף: " תעביר את המסר ליו"ר ההסתדרות שבעסקים הקטנים יש יותר עובדים מהעסקים הגדולים ולכן תדאגו לעובדים ולעסקים הללו".

בז'ה: "אתה תעזור לנו מול הפקידים שיושבים בצד הזה של השולחן. הלוואות היום באשראי ובריבית הקיימת זו משקולת לרגל. עסק ובטח פרילנסר לא יכול לעמוד בהוצאות העסק, יש לתת קודם כל זכויות סוציאליות בסיסיות לפרילנסר שבסוף החודש במקום תלוש הוא מגיש חשבונית, עם זה אתה מצפים שהוא יכלכל בית במשק? מישהו יכול לחיות עם סכום כזה? אותו פרילנסר או עצמאי חשוף לשעת משבר, ולא חסרים משברים, זהו ה סקטור היחיד שלא מטופל יש לו רק חובות ללא זכויות, העוול הזה שאינו קשור לממשלה מתמשך כ-75 שנה".

הוא הוסיף: "העצמאי הוא גורם אמורפי לא מטופל וכשאומרים החברים מהאוצר זה כסף ציבורי לא זה לא כסף ציבורי זה כסף של משלמי המיסים. אנחנו מייצרים לכם את הכסף בטוב, ברע אתם לא שותפים שלנו אף פעם. הגיע הזמן לשני דברים: רשת ביטחון סוציאלית בשגרה, פעם שניה רשת ביטחון לשעת חירום שבמקרה של צורך אני לא צריך לצאת ולצעוק על מחאה, להגיד שגם העצמאים צריכים לקבל דמי קיום לא ירידה במחזורים ולא ירידה במענקים. אני אומר לך אני מצפה מכל חברי הבית באמת לטפל בזה. מה קורה לכם? בשביל מה אתם נבחרים כל קדנציה הפקידים מסבירים לכם למה לא תטפלו פעם אחת ולתמיד?".

עו"ד רועי כהן, לשכת ארוגני העצמאים והעסקים – לה"ב: "אני פועל מול רשויות המדינה שלא מקיימים את החוק ומפלים בתנאי סף. אנחנו ברגע הזה דורשים שהוועדה תבין שיש בעיית תזרים מזומנים הריבית קפצה ב4% עכשיו צריך לדאוג לתזרים מזומנים לדאוג לרכב, עסק שהרוויח בשנת 2020 הפסיד למה אי אפשר לקזז את ההפסדים כמו במדינות ה-OECD זה היה מוסכם בכל הסיעות שזה יקרה אך אגף התקציבים עוצר את זה".  יוסי אלקובי , נשיא התאחדות המלאכה והכלכלה, הוסיף: " יוקר המחייה דבר זה פוגע בעובדים שלנו כשעובדים באים לעבודה ויוצאים עם עגלה יקרה שהם לא עומדים בה. העובדים מצטמצמים בשוק, יש לבדוק מה עושים עם הארנונה עוד 20 שנה היא תהיה יקרה יותר וכן נושא הריבית הגואה".

ח"כ נעמה לזימי: "אני מברכת על ההתאגדות של עצמאים תחת ההסתדרות. יש ציבור מופלה, אמא שלי בעלת עסק ואני יודעת מה זה לסגור עסק בקורונה. ההתארגנות שלהם היא סימן לבאות ויש פה אפליה מכוונת, זה פשוטו מדיניות קבועה שהאוצר מגיע ומדקלם דברים".

יו"ר הועדה ביטן: "מה שאמרתי זה שההסתדרות תעשה מה שצריך זה לא רק אנחנו זה שילוב.  אנחנו עדיין לא מנהלים את המדינה. הממשלה מנהלת שכל צד יעשה מה שצריך בתחומו הפקידות הח"כים ההסתדרות וכו', בלי זה לא נצליח במשימה של עזרה לעסקים קטנים הנושא של הקורונה הוא לא מודל אלא מודל חירום אנו צריכים שעסקים קטנים ירימו ראש בשוטף ולא בעת משבר".

טל קאופמן, התאחדות התעשיינים: "מספר נושאים שהתעשייה הזו מתמודדת עמם יום יום. עלויות הייצור היקרות הקיימות בארץ, משכורות, ארנונה, חשמל וכו' מבחינת ארנונה. יש לצמצם את העלייה ככל הניתן ומבחינת חשמל יש למנוע את עליית גובה תשלומי החשמל. כושר הייצור במפעלים זה הדבר החשוב ביותר ביחס לתחרות בינ"ל. אנו רוצים שיהיה כמה שיותר ייצוא מהארץ בכדי להכניס כמה שיותר מט"ח. תעשיינים היום מתמודדים עם רפורמת הייבוא. אני מבקשת אם אפשר להתמקד בהם: הקצאת קרקעות, ההיצע הולך ויורד אנו מבקשים להקצות קרקעות מיועדות למפעלים קטנים ובינוניים ולא רק למפעלי הייטק". יו"ר הוועדה, ביטן: "את מציעה מכרזים ספציפיים – זה נשמע הגיוני, יש וועדה מצומצמת שאתם תוזמנו אליה באופן ספציפי".

יו"ר הוועדה ביטן ציין כי בכוונתו להקים וועדת משנה מצומצמת של ח"כים לחודש. יו"ר הועדה יהיה ח"כ שלום דנינו.  "מבקש להציג מסקנות תוך חודש ונערוך דיון מרתוני בנושא ובהמלצות. תשבו עם האנשים גם מנהל מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה ואיגוד הבנקים שכל אחד מהם יציג בעיות שמסייעות לעסק להתקדם הלאה, זה לא וועדה לפתרון בעיות אלא ועדה לקידום העסקים הקטנים אי אפשר להתעסק בכל הדברים בעולם במסגרת הועדה הזו" אמר. הוא הוסיף כי בראש הצוות יעמוד ח"כ שלום דנינו, יחד עם חברי הכנסת אלי דלל, דני אילוז ורון כץ, וחברות הכנסת נעמה לזימי ואימאן ח'טיב יאסין. הצוות יבחן בתוך חודש את הבעיות של העסקים הקטנים והבינוניים ויגיש מסקנות לוועדה.

יו"ר הוועדה התייחס בהמשך גם לנושא המכרזים ואמר: "היום רוב המכרזים נגישים רק לחברות גדולות, איפה המכרזים לעסקים קטנים למה אי אפשר לחייב רשות מקומית או ממשלה למה רק חלק מהמרכזים, הם לא יכולים להתחרות כיצד? אנחנו רק מעלים בעיות לוועדה המצומצמת לא ניתן להיכנס להכל כרגע".

מתמונת מצב שהציג המכון הישראלי לתכנון כלכלי בפני הוועדה, סקטור העסקים הקטנים והבינוניים (5?99 עובדים) מעסיק כ-37% מהעובדים E1 משק ואחראי על כ-35% מהתוצר. החסמים המרכזיים עליהם מצביעים העסקים הקטנים והבינוניים, הם מחסור בכוח אדם מיומן עומס בירוקרטי ורגולציית יתר כאשר חלק טענו על חוסר במימון לצורך רכישת ידע או מיכון ותחרות לא הוגנת שחוו.

מסקר שערך פורום העצמאים בישראל של ההסתדרות עולה כי 26% מבעלי העסקים הקטנים והבינונים חוששים שעסקיהם יסגרו כתוצאה ממיתון עתידי, העשוי להיווצר מעליות הריבית התכופות בתקופה זו.

עוד צוין כי לפי נתוני משרד המשפטים בשנת 2021 הוגשו 1327 בקשות לפתיחת הליך חדלות פירעון לעומת 1605 בקשות עד למחצית חודש דצמבר 2022, עליה של 21%.  כאשר במחצית הראשונה של 2022 נרשמה עליה של 38% בבקשות לעומת התקופה המקבילה ב-2021.