סבתא, למה השיער שלך כל כך יפה?

לייף סטייל

איך הפך שיער השיבה לטרנד לוהט – אצל צעירות? למי מתאים הסוד של טראמפ לבלורית טבעית בגיל 70? רופא העור שלנו עם כל השיטות לשמור על שיער בריא, ולהשאיר כמה שיותר ממנו על הראש

ד"ר שלום גיא | כללית

מי היה מאמין ש: "את נראית כמו סבתא" יהפוך יום אחד למחמאה? אז בכל מה שקשור לשיער, זה בדיוק מה שקורה בשנים האחרונות: יותר ויותר נשים, בכל העולם ומכל הגילים, מפסיקות לצבוע ונותנות לשיער הלבן לצמוח חופשי.

הטרנד הזה, שזה לכינוי grannyhair – "שערות סבתא" – הפך את היוצרות: אם קודם נשים מבוגרות צבעו שיער מלבין כדי להיראות צעירות, היום צעירות צובעות לאפור כדי להיראות מעודכנות.

אז כן, זה אומר שאפשר סוף סוף להזדקן בשקט בלי לבלות שעות במספרה. אבל זה לא אומר שכדאי להזניח: יש דרכים אחרות ויעילות יותר להשיג שיער מטופח.

אם רוצים לוודא שהשיער יישאר בריא ומלא, עדיף להימנע מצביעתו. צביעת שיער גורמת לפגיעה חוזרת בחלבון הקרטין שמעצב את סיב השערה והופכת אותו לשברירי ולפחות עמיד.

חוץ מזה, חשיפה חוזרת לחומרי הצבע, שכוללים, בין היתר, p-Phenylenediamine (ובקיצור: PPD) פוגעת גם בעור הקרקפת ועלולה לגרום לתגובה אלרגית. התגובה הזאת עלולה לגרום למצב דלקתי שיוביל בסופו של דבר להתקרחות ואפילו להתקרחות צלקתית שהיא מפגע אסתטי של ממש.

כן. יש לזה עוד סיבות, כמובן, וגם פתרונות. תכף נגיע גם לזה.

לשיער שיבה (ולשיער בכלל) חשוב לספק לחות נכונה, למנוע את חשיפתו הישירה לשמש (כובע הוא רעיון מצוין), להקפיד על חפיפה נכונה ובתדירות לא גבוהה מדי.

גם חשיפה לכלור פוגעת בבריאות השיער, אז אם שוחים בבריכה, מומלץ לחבוש כובע ים הדוק בזמן הטבילה, ולפני החשיפה לכלור מומלץ להשתמש במרכך שתורם לעמידות השיער.

קודם כול, בנוגע ל"כמה": התדירות של חפיפת השיער חייבת להיות מותאמת באופן אישי. קרקפת ושיער שמנוניים דורשים חפיפה יום־יומית, אבל עם התקדמות הגיל מפרישה הקרקפת פחות חומרי סיכה שמשמנים אותה, והלחות הטבעית בשיער פוחתת.

בהתאם להתפתחות הזאת מומלץ להפחית את תדירות החפיפות. גם שיער שנצבע בחומרים תעשייתיים עלול להיות יבש יותר, וגם הוא יסתפק בפחות חפיפות.

עם זאת, חפיפה בתדירות נמוכה מדי עלולה לגרום ליצירת קשקשים. לכן חשוב להגיע לתדירות שמתאימה אישית לקרקפת של כל אחד ואחד.

כן. קודם כול, בזמן החפיפה בשמפו כדאי להתמקד בעיסוי הקרקפת ולא בחפיפת השערות. חפיפה של השערות בלבד עלולה ליצור מראה של שיער יבש ומדובלל.

אחרי כל חפיפה חשוב להשתמש במרכך (אלא אם משתמשים בתכשיר שמכיל גם שמפו וגם מרכך) ולמרוח אותו בעיקר על השיער (לכל אורכו!) ופחות על הקרקפת.

אם משתמשים כך במרכך, אפשר לשפר משמעותית את מראה השיער, להחזיר לו את הברק, להפחית קצוות מפוצלים ולשפר את עמידותו בפני קרינת השמש ונזקי הסביבה.

התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית ולשנייה היא שלילית. הנה ההסבר: למרות הפערים במחירי השמפו והמרככים כמעט כולם שומרים באותה המידה על בריאות השיער.

מה שחשוב הוא להתאים את המוצר לסוג השיער. למשל, אם צובעים שיער, עדיף לבחור שמפו ייעודי לשיער צבוע. אם השיער פגוע מאוד מנזקי הסביבה או נראה יבש ומדובלל באופן חריג, כדאי להשתמש בתכשיר של 2 באחד (שמפו + מרכך).

לא, אבל… למרות הדעה הרווחת, לתספורת או לגילוח אין השפעה על קצב הגדילה של השערות. עם זאת, גזירת קצוות שנסדקו ("קצוות מפוצלים") בגלל יובש היא חיונית לשמירה על בריאות השיער.

נשירה של יותר מ־100 שערות ביום היא בעיה, אך אפשר לטפל בה. איך בודקים? מברישים את השיער במשך 5 דקות באמצעות מברשת נקייה וסופרים שערות או פונים לרופא עור לקבלת ייעוץ (אפשר גם און־ליין).

יש מגוון של תכשירים שמיועדים להפחית נשירת שיער מוגברת – חלקם לשימוש מקומי, כמו שמפו, ספריי לשיער או קצף, וחלקם כדורים לבליעה (החל מתוספי תזונה מסוימים וכלה בתרופות הניתנות במרשם רופא).

יש לא מעט מצבים רפואיים שגורמים לנשירת שיער מוגברת – מחלות דלקתיות או זיהומיות ומחלות של הקרקפת – ולכל אחת מהן יש פתרון מתאים. אבל הסיבה השכיחה ביותר לנשירה היא אנדרו־גנטית, כלומר נובעת מנטייה גנטית.

בגיל המבוגר עולה משמעותית השכיחות של נשירה על רקע גנטי, ויורדת השכיחות של הגורמים האחרים. בשלב הזה של החיים גם מי שסבלו מבעיה שלא הורגשה קודם לכן עלולים לפתח נשירה ניכרת לעין, עד כדי התקרחות.

אצל נשים בנות 65 ויותר עלולה להופיע התקרחות מאותן הסיבות שבגללן היא מופיעה אצל גברים – רק בדפוס מעט שונה, שמכונה "דפוס נשי". הדפוס הנשי מאופיין בכמה צורות, למשל התקרחות דמוית עץ אשוח, לאורך מרכז הקרקפת או בצורה מפושטת ואחידה על כל הקרקפת.

לא בהכרח. האמונה הרווחת שמקשרת בין נשירת שיער לבין חסר בוויטמינים מסוימים ו/או במינרלים כמו ברזל אינה תמיד נכונה. חוץ מאשר במקרים נדירים, רוב בדיקות הדם במצבים האלה יהיו תקינות, ולכן אין סיבה לעשות אותן באופן גורף. למעשה, אין באמת מרכיבי תזונה ספציפיים שחסרונם עלול להוביל לנשירת שיער.

עם זאת, צריכה מוגברת של תוסף תזונה על בסיס ג'לטין כמו "רוטס" או "היירבוסט", שזמין לרכישה און־ליין ושאינו מצריך מרשם רופא, הביאה להאטה בקצב הנשירה לאחר 3 חודשי שימוש.

קודם כול, פונים לרופא עור כדי שייתן הערכה מדויקת ויבנה תוכנית טיפול מתאימה. כדאי לזכור שרוב הטיפולים הזמינים בשוק לא נכללים בסל הבריאות ועולים לא מעט כסף ונוסף על כך כלל לא מבטיחים פתרון יעיל, ולרוב נדרשת התמדה של חודשים עד שאפשר למדוד את האפקטיביות שלהם לאדם ספציפי.

לעומת זאת, יש תכשירים שאפשר להשיג באמצעות מרשם רופא, למשל היירגיין (hair gain) שמבוסס על מינוקסי ויכול לסייע אחרי 3 חודשי טיפול לפחות. התכשיר הזה מופיע בכמה ריכוזים, ורק הנמוך שבהם (2%) מאושר לנשים.

תכשירים חזקים יותר, כמו כדורי פינסטרייד, זמינים במרשם רופא, אך מיועדים כרגע רק לגברים.

מרכזים שונים בעולם, שהחלו להשתמש בהם גם לנשים, דיווחו על הצלחה נטולת תופעות לוואי, ואילו מרכזים אחרים דיווחו שהתרופה לא ממש הועילה לנשים, ולכן השימוש בפינסטרייד לנשים שנוי במחלוקת. בארץ עדיין לא הותר לרשום את התרופה לנשים.

בדיוק. כך לפחות סיפר הרופא שלו. מדובר בגלולה לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, שחוסמת את השפעת ההורמונים האנדרוגניים. ההורמונים האלה אחראים גם לשגשוג תאי הערמונית וגם להופעת הקרחת הנפוצה, האנדרו־גנטית, ולכן גם התרופות לטיפול בהתקרחות הן בדיוק מאותה המשפחה.

כדאי לקחת אותה – אבל רק אם יש בעיה בערמונית. אף שמדובר באותה המשפחה, התרופות אינן זהות. הטיפול המיועד לערמונית הוא במינון גבוה משמעותית ולא מיועד לטיפול בהקרחה. אז לא, ממש לא מומלץ ליטול אותו רק מסיבות אסתטיות.

יש גם תרופה בשם אלדקטון שמיועדת לטיפול במחלות כבד ובלחץ דם גבוה, והתברר שאחת מתופעות הלוואי שלה היא בלימה יעילה של נשירת השיער. אבל גם במקרה הזה היא לא מאושרת לטיפול בהתקרחות אלא רק למצבים שלהם נועדה. רק מי שסובלים גם מאחד המצבים האלה וגם מנשירה יכול ליהנות מיתרונה של התרופה בתחום של שיקום השיער.

עדיף להימנע מכך. ייבוש השיער בפן גורם גם הוא לנזקים מצטברים, פוגע בבריאות השיער ולעיתים גם בזקיקי השיער.

מהי חומרת הנזק? ממחקרים עולה שצורות מסוימות של התקרחות נמצאו קשורות באופן ישיר להתעסקות עודפת בפן ובעיצוב השיער, ביניהן התקרחות מסוג central centrifugal alopecia (הקרחה מרכזית צנטריפוגלית) שמופיעה יותר אצל נשים לא אשכנזיות.

הסוג הזה אובחן לראשונה אצל נשים אפרו־אמריקאיות שהשתמשו במסרק ברזל מחומם בשילוב שמנים לעיצוב השיער, אך ממחקרים נוספים עולה שכל עיצוב שיער באמצעים פיזיקליים־כימיים קשור להקרחה מהסוג הזה. זו מתחילה בקודקוד ומתקדמת בצורה צנטרפוגלית, כלומר היא מתפשטת בצורה מעגלית לשאר הקרקפת.

זה לא ממש משנה – כל עוד הסירוק נעשה בצורה עדינה. עם זאת יש להביא בחשבון שמיד לאחר חפיפה השיער מרוכך ונטול קשרים, ולכן הסירוק במצב הזה גורם פחות טראומה לשערות.

מוצרי ניקיון על בסיס leave on (כלומר, חומרים שמשאירים אותם על השיער או על הגוף, והם לא חלק מהמרקם הטבעי של העור) מעלים משמעותית את הסיכון להתפתחותם של גירוי, של רגישות או אף של אלרגיה.

מדובר בחומרים בעלי פוטנציאל "עירור" למערכת החיסון, שעלולים לגרום לייבוש מוגזם של עור הקרקפת. אז כן, הם חוסכים זמן וטרחה, אבל עלולים לגבות מחיר אחר. לא עדיף כבר לחפוף?

• השיער עשוי בעיקר מקרטין, שהוא סוג של חלבון. ליבת השערה היא בעצם אסופת תאי עור מתים שנקראים טריכוציטים.

• שיער הראש גדל בצורה מחזורית, שכוללת כמה שלבים: גדילה (אנאגן), ירידת קצב הגדילה (קאטגן) ומנוחה (טלוגן), שאחריה בדרך כלל מגיעה נשירה.

• זקיק השערה הוא סוג של מעיין נעורים: הוא עשיר בתאי גזע שמשמשים מקור לריפוי ולהתחדשות אחרי פגיעה בעור שמסביבם.

• אדם ממוצע נושא 100,000 זקיקי שיער על הקרקפת, מתוכם קרוב ל־90% בשלב הגדילה. השלב הזה יכול להימשך כמה שנים.

• נשירה של עד 100 שערות ביום נחשבת תקינה ונורמלית.

• קצב הגדילה של שיער הקרקפת הוא כ־0.35 מילימטר ביום וכמעט סנטימטר בחודש.

• חשיפה להורמון האסטרוגן הנשי מפחיתה את קצב גדילת השיער, ואילו חשיפה להורמון האנדרוגן הגברי (טסטוסטרון) מגבירה את קצב גדילתו ואת קוטר השערה באזורים תלויי האנדרוגן, ובכלל זה באזורים מסוימים בקרקפת.