ח"כ משה סולומון: "אדמות המדינה מופקרות ונוצרת אנרכיה"

הוועדה לביטחון לאומי דנה בנושא פלישות וסכסוכים בשטחי מרעה על אדמות מדינה. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "מדינה לא יכולה להתקיים ללא ריבונות ומשילות על הקרקע. יש לקדם חוק מרעה שייתן מענה לכל נושא פלישות ושטחי המרעה בישראל".

משה פריאל | א׳ בתמוז ה׳תשפ״ג | יום שני 19 ביוני 2023 | מערכת ישראל ניוז

נציג המשרד לביטחון לאומי: "אנחנו צעד אחורה בנושאי סחיטה ואיומים לא רק בחקלאות. מקדמים סל כלים להתמודדות עם התופעות הללו". המשטרה: "יש להאיץ את הקנסות המנהליים על פלישה לשטחי מרעה".

הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (שני) בהצעה לדיון מהיר בנושא "התנכלות חברי כנופיה מהכפר הבדואי שבגליל העליון הטוענים לבעלות על אדמות המדינה בשטח פארק הירדן" שהגישו חברי הכנסת משה סולומון, אריאל קלנר, משה טור פז ומתן כהנא.

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי לאחרונה סוגיית סכסוכי קרקעות של שטחי מרעה עולה בעוצמה רבה. מדובר בבעיה שצריך להתמודד איתה והמטרה לקדם פתרונות לתופעה. ח"כ מתן כהנא, הסביר כי אנחנו עוסקים במשילות והיוזמה לדיון הם אירועים המתרחשים בחוות חלב ודבש בפארק הירדן. "האנשים הללו שומרים על אדמות מדינה. לא צריך להתבייש כאשר מדברים על ערכי התיישבות, ציונות ויהוד הגליל. מדובר בזוג שקיבל אדמות מהמדינה לשמירה וחווה אלימות קשה ופרוטקשן הגובלים בסכנת חיים".

התופעה גולשת לעסקי בתי קירור וחברות הסעה ויש לא מעט אזרחים שאינם יהודים הסובלים מהאלימות הזו. "זה לא עניין של ימין ושמאל. יש קושי להתמודד עם נושא פלישות הרעייה ועלינו לקדם את זה בחקיקה".

ח"כ משה טור פז, הוסיף, כי סוגיית הטרור החקלאי פוגשת הרבה מאד מהחקלאים בצפון ובדרום כאשר חוסר הביטחון זועק לשמיים. "הפתרון הוא עיסוק בתופעה ללא הפסקה על מנת להביא אותה לתודעה הציבורית. אני מצפה ממשטרת ישראל לנקוט בצעדים יותר משמעותיים ומאתנו לתת כלים חוקיים להתמודד עם התופעות הללו. שידעו שיש דין ויש דיין".

ח"כ משה סולומון: "הדיון הוא קריטי בגלל אדמות מדינה שמופקרות ויש אנרכיה שנוצרת במקומות הללו". לדבריו החזרת הצדק לחקלאים ויצירת המשילות צריכה להתבצע בשלושה מישורים: חקיקה משמעותית, שליחות ציונית בהגעה להתיישב באזורים הללו והסברה משמעותית כדי שהמנהיגות המקומית תדע למנוע את התופעות הללו".

העיתונאי, יאיר קראוס, שחשף את האירועים סביב החווה הסביר כי מדובר במקרה בוחן הנוגע לחיים בגליל. "אני מקבל פניות רבות מחקלאים ובעלי עסקים מהצפון שפונים אלי באירועים שונים. הרבה מאד איבדו עניין וכבר לא מדווחים מפני שאיבדו אמון במערכות. רבים מהמקרים נסגרים כחוסר עניין לציבור. הרבה מאד מהעבריינים מוצאים את עצמם בדלת מסתובבת ומשוחררים. יש בעיה של סגירת מעגל. אם לא נתעורר נאבד את הגליל ואת הצפון של מדינת ישראל. כאשר אין משילות אין מדינה".

הלל בן זכריה, חוכר חוות חלב ודבש סיפר לוועדה כי מדובר בשטחים של 7,000 דונם שסובבים את פארק הירדן שטחים של רשות מקרקעי ישראל עליהם הופקד הוא ושותפו לשמור לאחר עשרות שנים ששטחים אלה היו מופקרים לחמולת עבריינים מהכפר טובא שחילקו את השטח ביניהם. "חטפנו עשרות נזקים ואין ספור תלונות בגלל ירי עלינו, שריפה של חצי משטחי המרעה, איומים, השחתת גדרות ואיומים על פקחי הסיירת הירוקה ורט"ג. לצערנו טרם נחת פטיש הברזל על ראש העבריינים הללו וגופי האכיפה לא מצליחים להתמודד עם הבעיה. קורה דבר הזוי והפוך שבגלל הניסיון שלנו להתמודד מול הפולשים והכנופיה, אני מואשם ומורחק מהשטח שחכרנו בדין ואילו הפולש עצמו נמצא בשטח ומקבל חותמת שמעשיו תקינים ממדינת ישראל למרות שהוא עובר על החוק".

גונן דרסלר, השומר החדש, אמר כי יש שתי מטרות עיקריות מימוש הריבונות בשטחים הפתוחים על ידי המדינה ושחקלאים יוכלו לעבוד בחקלאות בלבד ולא בהרחקת פולשים והתמודדות עם נזקים ואלימות. "כל חקלאי מתמודד עם שש אירועים בממוצע בשנה של פשיעה חקלאית ויש הרבה אירועים שאינם מדווחים".

חברתו לארגון, שרה אסקין חזוני הוסיפה כי מסקר שביצעו, עולה כי אין חקלאי שלא משלם פרוטקשן. בשנת 2022 למעלה מ- 73% שילמו בפועל או קיבלו פנייה לתשלום פרוטקשן. 50% לא פנו למשטרה מחשש לחשיפה והתנכלויות".

נציג רשות מקרקעי ישראל ערן ליבנה אמר כי, ביצוע אכיפה יחד עם הסדרה יתנו מענה. במענה לשאלה האם שיטה זו אינה גורמת לעבריינים לפעול בכוח על מנת לקבל ולכפות את המציאות? השיב כי, אם יש מרכיב של זיקה לשטח יש ניסיון להפריד אותו. "לאחר הסדרה אותו עבריין יודע שיש לו מה להפסיד והוא הופך נורמטיבי. רשויות האכיפה חסרות שיניים בנושא פלישת רעייה. עדר פולש לא מוגדר בחוק ואין הרבה מה לעשות עם זה ואין לי כלים להתמודד עם זה כמו: קנסות מנהליים. חקיקה יכולה לסייע".

סנ"צ גוזלן אלי קצין אח"מ במשמר הגבול, טען כי, שינוי החקיקה בנושא הפלישה ומתן קנסות מנהליים נמצאים בישורת האחרונה ויש להאיץ את התהליך כי הוא נמשך חמש שנים. "חייבת להיות רגולציה של שטחי המרעה והסדרת השטחים, פיקוח על מכסות הבקר והגדלת מתחם הענישה".

רפ"ק אלכס זורבל ממשטרת ישראל התייחס לאירועי החווה: "כל אזרח שווה וכל התלונות ההדדיות מטופלות".

עו"ד רועי הראל מהמשרד לביטחון לאומי ציין כי, לנושא הפשיעה החקלאית יש אוזן קשבת. העבודה היא מורכבת ומשולבת ולצערנו אנחנו צעד אחורה אחרי העבריינים כמו בנושא סחיטה ואיומים לא רק בחקלאות. אנחנו מקדמים סל כלים להתמודדות עם התופעות הללו. אנחנו פועלים בעניין חוק העונשין וקנסות מנהליים ומקווים לסיים כבר במושב הזה".

אורי מלכה מסיירת ירוקה ציין כי, צריך חוק מרעה קשיח ונוקשה ולאגד בו את כל הנושאים. "אי אפשר שכל מי שקונה בקר אונס את המדינה לתת לו קרקע. כיום אין מה לעשות אי אפשר לאלץ למכור את העדר והוא מתחיל לפלוש".

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל סיכם ואמר: "אין לנו מועד ב'. אנחנו לא יודעים כמה האנשים הללו עוד יוכלו להחזיק מעמד בקרקע. אין כאן ימין ושמאל. מדינה לא יכולה להתקיים ללא ריבונות ומשילות על הקרקע. יש לקדם חוק מרעה שייתן מענה לכל נושא פלישות ושטחי המרעה בישראל. נמשיך לטפל בנושא".