מילון הסלנג הגדול: סלנג וגמרנו

לא מבינים מה הילדים שלכם אומרים? במיוחד בשבילכם, קבלו את הסלנג, שפה בלתי נפרדת משפת הקודש וקראו מה משותף ל'צפונבונים', 'טראקים', 'קרחנה', 'גנאנה', 'פצצות לגבות', 'רסיסים לריסים', 'מאנצ'ס', 'יה שרוטים'. חבר'ה, מה נסגר איתכם?

רות קרייתי | י״ח בתמוז ה׳תשפ״ג | יום שישי 7 ביולי 2023 | מערכת ישראל ניוז

אנחנו לא המצאנו את זה כי כל המילים השמחות ואלו שהם פחות נמצאים בסלנג העברי שהפך לנחלת הכלל כבר מימי 'טיכו', בשנת 'תרפפ"ו' ותתפלאו כמה מילים יצאו מבית היוצר של הנוער הישראלי.

בואו נעביר את ה'בעסה' ב'סבבה' למרות העניינים החמים שקורים בארץ, כי לפעמים 'פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה'. אז אל 'תתבעסו' לנו, תנו 'דחקה', חייכו 'בקטנה', קחו 'חיזוקית' של 'הדס', 'תנו גז' ו'תתחפפו' איתנו למחוזות רחוקים. לא תאמינו 'מה נהיה'. סבבה אגוזים!

יצאנו לשטח כדי לבדוק מה קשור לסלנג שכולנו משתמשים בו, גדולים כקטנים, בשיחות בין חברים. מילים של קיצורים, מילים שבורות, סמס בוואטאפ, ואפילו תמונה שמתארת מצב.

מה קורה כשחבורת אנשים נפגשת על בסיס יציב וקבוע? מלבד סדר חברתי שנוצר בסיטואציה הזאת, הם ממציאים שפה משלהם. המצאת שפה חדשה הייתה רק עניין של זמן והתקבלה בחברה בזרועות פתוחות. זה לא עניין לעצלנים, זה יותר עניין שבא לאחד את החבורה.

עברית שפה קשה

סלנג, או בשפה העברית כפי שהוא נקרא עגה, הוא שימוש שאינו תקני במלים, בשפה, על ידי קבוצה חברתית מסוימת. לעתים תכופות, תוך המצאת מלים חדשות, או ייבוא מלים משפה אחרת. ביטויי סלנג נוצרים כחלק מסוציו-לקט, שנועד להבחין בין חברי קבוצה אחת לאחרת, ומאפשר לבני קבוצה מסוימת לזהות זה את זה.

במקרים רבים, נוטות תת תרבויות בעלות מובחנות מקצועית, או מובחנות באורח חיים, לפתח סלנג ייחודי להן. כך אפשר בקלות לזהות ולהבחין בין מכורים לסמים, פושעים, שוטרים, מוזיקאים, אנשי תיאטרון, אנשי חינוך ובעלי מקצועות אחרים, שבהם קיימת אינטראקציה ענפה בין חברי הקבוצה. שלא תהיה לכם טעות, עגה וז'רגון הם שני דברים שונים בהחלט.

הז'רגון הוא שעושה את ההבחנה ומבודד את מי שאינו חבר באותה הקבוצה. ייעודו של הז'רגון מאפשר החלפת מידע בין חברי קבוצה, באמצעות שימוש במונחים מוסכמים, המוכרים לכל חברי הקבוצה.

הסלנג בא בגלל מאפייניה הייחודיים כשפה מתפתחת, שחלקים ממנה דלים בתארים ובשמות עצם, מתפקד הסלנג כדרך בלתי רשמית, להעשרת המאגר הלשוני. לעתים קרובות חודרות מלות עגה בהדרגה, לתוך השפה הרשמית ובמקרים מסוימים מתקבלות אותן מילים באופן רשמי ומצטרפות לאוצר המילים של השפה העברית, באמצעות האקדמיה ללשון העברית.

כמה מילים מקיף הסלנג הכללי בארץ? מסתבר שאיש לא חקר זאת לעומק ומי שעשה את זה לא הצליח לדייק, כי מידי יום מתווספות מילים חדשות, למאגר המילים הקיימות.

מילון הסלנג המקיף טוען שישנן כ-10,000 מילים וביטויים, המשקפים פסיפס צבעוני של הלשון הישראלית. מאות ביטויי שבח מופלג, עימות וגנאי, ברכות וקללות, מגוון מאלף של כינויי גברים ונשים, תמונה מקיפה של הסלנג הצבאי, סלנג הפשע, סלנג סמוי, סלנג מיוחד לחברה הדתית, למגוון עדות ועולים החדשים ושלל מילים וביטויים מתוך תחומי החיים, כגון: מזון, בגדים, יחסי נשים וגברים, סלנג התקשורת והבידור ועוד רבים וטובים שמן הסתם ייתכן ושכחנו על הדרך. כל ערך מלווה בציטוטים מתוך עיתונים, ספרים, שידורי רדיו וטלוויזיה, פזמונים, אתרי אינטרנט וצ'טים.

תפקיד מרכזי בחברה

הסלנג נוגע בנושאים רגישים ומילותיו מאפשרות לנו להגדיר באופן ישיר ופתוח עצמים, מצבים, תארים ומושגים שאינם מוגדרים בשפה הרשמית, מאחר ורבים מהם נוגעים בנושאים שהם מבחינת טאבו בחברה. על ידי השימוש במילות סלנג אפשר לגעת בנושאים "אסורים" כמו: סקס, סמים ונטייה מינית. לדוגמה, ביטויי סלנג הנוגעים לשימוש בסמים כגון: 'סטלן', 'מסניף', מריץ שורה', 'מריח', 'צינגלה', 'אצבע', 'סוליה', 'בוף', 'שאכטה', 'מחשש', 'אפוף', ומילים דומות שנוצרו כדי למלא את הצורך בהגדרות של מצבים, דמויות ועצמים הקשורים בשימוש האסור בחוק, השימוש בסם.

הסלנג משמש גם למטרת הגדרות בנושאי מין והרגלים מיניים והשימוש במילים המתארים אברי מין, מצבים, דמויות והקשר לא מיני, הוא נרחב. משפטים לדוגמה: 'כסת"ח' שפירושו כיסוי תחת, הגנה. 'כוסית' 'כוסון' נאמרים על אנשים יפים, 'יש לו ביצים', 'קפוץ לי', 'מעניין לי את התחת', 'שק לי, 'שמוק' ומילים אחרות שממש העדפנו להתעלם מהם, מחמת הצניעות.

כאמור, הסלנג נוצר כדי שנוכל לערוך הבחנה בין הקבוצות השונות, באמצעות יצירת אוצר מלים ייחודי לאותה קבוצה שבה הומצא הסלנג. לפעמים מופיע הסלנג בתת תרבות, הסובלת מנחיתות ממשית או נתפשת. הסלנג משמש כלי כדי להפּוך את היוצרות ולהציג את תת התרבות כעליונה, או מיוחדת. סלנג כזה אופייני לקבוצות של פושעים, משתמשים בסמים, זונות, וכדומה. ניתן להבחין, שכאשר תת תרבות מסוימת זוכה לשינוי במעמדה, הדבר משתקף מהר מאוד גם בסלנג המשמש אותה. הדוגמה הקלאסית נוגעת בשינוי החברתי, שנעשה בשנים האחרונות במעמדם של קהילת הלהט"בים בישראל.

המצב החדש הכניס לחברה הכללית אוצר מילים נסתרות שהיו ייחודיות ל'קהילה' בלבד. מילים כמו 'לירד', אוחצ'ה' 'בוצ'ה' השתרשו במהרה בחברה והפכו למקובלות מאוד. ומה קורה כשביטוי המשמש קבוצה מסוימת, מתחיל לשמש בקבוצות אחרות? נכון, הביטוי מפסיק לשמש כמבחין בין הקבוצות, והשימוש בו עשוי גם לדעוך.

תפקיד אחר לסלנג הוא, שימוש במילים הלקוחות משפה אחרת, הבאות לחפות על חוסר מילים ותיאורים בשפה העברית. ישנם תחומים רבים בהם אוצר המלים דל יחסית. לדוגמה, מלים כמו 'מפתח שבדי', 'ג'בקה', 'בוקסה', 'ג'ק', מחפים על חסרון שמות מוכרים לכלי עבודה. במקרים אחרים, מילת עגה משמשת בסיס לשלל הטיות והשלמות. לדוגמה: המילה 'נודניק' הלקוחה משפת היידיש, בעברית 'מנאג'ס', או 'קודח', 'מנקר' ובערבית 'מבאס'. הסלנג בורא מלים ומשמעויות חדשות במהירות וביעילות רבה, בהתאם להשתנות החברה או הטכנולוגיה.

המילה 'שחורדינית', מתארת ומגדירה אישה שצבעה את שיערה השחור לבלונד. המילה 'יזיזות' מתארת מערכת יחסים חברית הכוללת קיום יחסי-מין. הפעלים 'לסמס' משורש ס.מ.ס, או 'לצ'טט שורש צ'.ט.ט. ממלאים חור טכנולוגי בשפה. הסלנג מקצר ביטויים תוך שיבוש השפה התקנית. לדוגמה, אפשר למצוא במסגרת הצבאית מילים כגון: 'נשקים', 'רכבים' במקום כלי נשק וכלי רכב. או המשפט: "תעלה על א'", במקום לומר: "לבש את המדים המתאימים ליציאה מהבסיס".

לא משחקים, שברו את הכלים

השימוש בסלנג, אהוב מאוד על האנשים הרואים בכך שבירת מוסכמות וחוקים. הסלנג נוצר כתוצאה וצורך, תוך כדי השאלת מילים גם משפה אחרת. שפת היידיש, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית ואפילו מהשפה הגרמנית, ומעוד כמה שפות חדשות, שנכנסו גם הן לשטח הפרוץ. 'אנה עארף' אני יודע? מילת סלנג נפוצה הלקוחה מהשפה הערבית, שרבים וטובים משתמשים בה, בלי לתת את הדעת מהיכן היא לקוחה או הושרשה. ישנן מילים העושות שימוש בחלק ממיצג שלם. המילה 'פייפר' לקוחה משמו של מטוס, שהיה בשימוש צה"לי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. המילה מגדירה אדם בעל אוזניים גדולות במיוחד. מילים כגון 'קסוקר' ו'אבו ארבע' אותן נהוג לומר על אנשים שמרכיבים משקפיים, או מילים בעלות משמעות כפולה, מילים המגדירות דבר או תכונה כמו: 'פרצוף תחת' ו'ראש קטן'. שימוש בחריזה כמו 'או"ם שמום' שחרזה ראש הממשלה דאז גולדה מאיר. או 'מה? תפוח אדמה' ו'פרצוף צנע, בלי אנטנה' ששימשו בשפת הסלנג את התושבים בשנות החמישים והשישים. ישנן מילים המכפילות הברות כגון: 'קשקש' המתארות טרחן המרבה לפטפט ולעייף את המאזינים בסיפורים משעממים ש'גדל להם זקן' כמו להרצל חוזה המדינה. ואל נשכח את המילים 'פקה-פקה', 'גיחי-גיחי', 'קטע-קטע'. מילים המשמיטות סוף מילה, או ביטוי כגון: 'זותו' שפירושה 'זאת אומרת', 'להת' ו'ביי' במקום לומר להתראות, 'סדר' במקום בסדר, 'לילה-לילה' שפירושו לילה טוב. מילים משובשות כגון: 'בצפר' בית- ספר, 'צ'מע' תשמע. מילים ההופכות את ההברות כגון:'קלבת שבת' שאגב נמצא בשימוש רב בסלנג האילתי, 'התלבלבתי' במקום התבלבלתי. מילים המחליפות משפטים ונועדו לעדן את הכוונה כגון: 'לך חפש מי ינענע אותך' 'אני אראה לו מאיפה משתין הדג' ו'לא עשו אותי באצבע' או 'לא מפחידים יונה עם יין' וגם 'כוס סודה עליך'.

הסלנג הדרומי

על איזה עיר אחרת בארץ, אפשר להצביע ולומר בוודאות, שיש בה הכי הרבה מילות סלנג, אם לא העיר אילת? מה לא אומרים על האילתים, שהם עם מיוחד ושאם הם לא היו קיימים, היו צריכים להמציא אותם. ה'צפונבוניים' שמשתקעים בשנה הראשונה בעיר, טוענים לא פעם באוזנינו כי, האילתים הם עם מיוחד. שצריך להתרגל אליהם. שלא בקלות הם מתחברים לזרים, למרות שתמיד ינהגו בהם באדיבות, סבלנות, חביבות ובידידות. הגדרת שאר תושבי הארץ כ'צפוניים' מתחילה בדרך לאילת, אחרי שעברנו את העיר באר שבע ואין חלוקת אזורים, לשאר תושבי ישראל המתגוררים במרכז הארץ, או בצפון הקר והמנוכר. האילתים מנגד, אינם אוהבים בלשון המעטה, את חודשי הקיץ יולי אוגוסט, למרות שישנו כאן פרדוקס מוזר. מצד אחד קשה לנו להתפשר ולהתחלק עם אורחים זרים הפולשים למרחב מחייתנו המוגן.

מצד שני, כעיר תיירותית בעלת אטרקציות ייחודיות, רבים מאיתנו מתפרנסים בכבוד מאירוח תושבי חוץ. זה מתחיל בתושבים המשכירים חדרים לאורחים, ממשיך בעובדי בתי המלון, התיירנים, נהגי המוניות, בעלי המסעדות, החנויות ו… הרשימה עוד ארוכה כאורך הגלות ואינה מראה סימנים שהיא עומדת להסתיים.

אז מה עושים האילתים המצויים, שאין להם עניין באורחים הזרים שפלשו לתחומם ועושים כבשלהם? נוטשים את העיר בהמוניהם, והולכים לנפוש אצל הקרובים הרחוקים, אך לא לפני שדאגו להשאיר מפתח אצל החבר המתווך. כי, חבל שהדירה תישאר ריקה, בתקופה עמוסת מבקרים. כמה 'ג'ובות' על הדרך, מעולם לא הזיקו לאיש. האילתים הם "עם" שחושב שהכל מגיע לו. יש אומרים בגלל המרחק למרכז העניינים במרכז הארץ, יש אומרים בגלל ה'תחמנות' והקומבינות' ש'רצות' כאן. על דבר אחד אין עוררין, באילת, "כל ממזר מלך". מי שחקר באדיקות אחר המקורות מצא שהסלנג נולד ברחוב. האילתים הכי הרבה, אוהבים 'קרחנה' ועדיף שתהייה 'אליפות' במיוחד, כי רק כך ייטב לכולם. אם במסיבה סוערת עסקינן, עדיף שזה יהיה פתיחה מחודשת של מועדון לילה, שמזמן אבד עליו הכלח, שסגר את שעריו, שיפץ את המקום ועכשיו עורך פתיחה ססגונית, עם 'טראקים' 'מנצ'יס' ו'וודקה רד-בול' חינם, חינם… אלא מה? כרטיסי כניסה למסיבה חייבים להיות בחינם.

זו משאלת לב כמוסה של כל בליין כי אחרת הוא איבד את האחיזה החברתית שלו, 'נפל על הפנים', 'הלך פארש' והחבר'ה יקראו לו 'זבל' 'ג'וק'. אם 'צ'שמעו' (תשמעו) ברחוב מילים בין החבר'ה "אחי מה נהיה? גזרת קופון?" או 'אחי, יש מצב? אתה מסודר?' תדעו שלפניכם עומד 'גבר, גבר' שלא ממש הצליח להתארגן ועכשיו הוא מרגיש 'צ'יפס', 'מורט שערות', 'מתחרפן', 'אוכל סרטים', 'מתבאס' מאוד מה'קטע', 'הולך לישון על זה' ומקווה להשתחל למקום ב'קומבינה' אחרת, תוך שהוא מפעיל קשרים ונעזר במילות התחנפות.

הנפוצות שבהן: 'בובה', 'כפרה', 'מאמי', 'נשמה, מת עליך אחי' 'אתה תותח' 'אין עליך, אין', 'חולה עליך'. כשהבליין השיג את הכרטיס המיוחל, הוא 'קול' ועולה בדרגה באופן אוטומטי, כי 'הביא אותה' והפגין יכולת. כשהבליין לא השיג כרטיס הוא 'חוטף חופה' 'אכל זובור' מרגיש 'דפוק', 'שמוק' החברה 'מריצים עליו דחקות' ו'מגמדים אותו'. הוא חוטף 'ריגשי' באופן זמני 'תופס אזימוט' ובורח ל'זולה' הפרטית שלו.

הנשים במסיבות הן 'פרחולות', 'רולות', 'כוסיות', 'שרלילות', 'שרמוטות', 'קונפות' 'קוליות' 'דיוות'. הסטלנים 'גזורים' 'שרוטים' אחרי כמה 'שאטים', או 'נכנסים לבלבלה', 'חוטפים ג'אנאנה', 'צוללים', 'לא רואים ממטר', 'הפוכים מהתחת', 'שפוכים', 'מושכים' עוד קצת, מקבלים 'דודא' בסוף הלילה והופכים 'פיתה'.

(הערת מערכת: אין בכתבה זו כוונה לפגוע באף אחד, כולל מגדריים, או חבורות, אלא לשם שעשוע בלבד)