ישראל ניוז Israel News אתר חדשות ישראל ומבזקים בזמן אמת
ממתק לשבת פרשת ניצבים – וילך וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ (דברים ל,ג)
שוטר רודף אחרי נהג אופנוע, ובטוח שהוא עבריין גמור. הוא עוקב אחריו האם הוא מגיע למהירות מעל המותר, אך לא. הוא נוסע בדיוק במהירות המותרת. לפתע, רואה השוטר שהאופנוען לא מאט לפני רמזור אדום. "הנה, כאן אתפוס אותו" שמח השוטר בליבו. אך מה גדלה אכזבתו כאשר גילה שרגע לפני שהאופנוע הגיע לרמזור, הוא התחלף כבר לירוק. לא נותר לו ברירה, החליט השוטר לעצור אותו בדרך מקורית.
השוטר עצר את האופנוען, והחל צועק עליו: אתה עובר על החוק! אתם שלשה על אופנוע אחד, ומותר רק שני אנשים באופנוע!
"אדוני השוטר" קורא האופנוען המפוחד. אנחנו כאן רק שני אנשים!
"נו באמת", קורא השוטר בחיוך, "ה' אתכם! אתם שלש!"
• • •
כל יהודי יודע שאין הוא נמצא לבד אף פעם. יש לנו אבא אוהב ומסור, שהולך אתנו יחד לכל מקום.
גם פרשת ניצבים מזכירה לנו תובנה חשובה זו.
פרשתנו מציינת את חזרת בני ישראל מן הגלות, ושיבתם אל הארץ המוטחת.
וכך אומרת התורה: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ".
מדוע לא כתוב "והשיב"? שה' השיב את עם ישראל!
אלא, שבפסוק שלנו טמון חידוש נפלא: "מכאן שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם". הפסוק מציין שה' "שב את שבותך", ללמדנו שה' גואל אותו יחד אתנו, משום שהוא נמצא אתנו יחד בגלות.
כאן נשאלת השאלה: כבר בפרשת שמות, כאשר הקב"ה התגלה למשה בתוך הסנה, פירש רש"י שה' התגלה בשיח קוצני ונמוך, משום 'עמו אנכי בצרה'.
כיצד ניתן לומר שדווקא 'מכאן', מפרשת ניצבים למדנו זאת?
הביאור לכך הוא:
ישנם שני סוגי השתתפות בצער של מישהו אחר.
ניקח לדוגמא מלך המשתתף בצער בנו הנמצא בגלות. יש אפשרות שהמלך נשאר בארמון המלוכה, סביב כל משרתיו ויועציו, אך בכל זאת כואב לו על כך שבנו נמצא בגלות.
אך יש אפשרות אחרת: המלך עוזב את הארמון ויורד לגלות יחד עם בנו.
-זה כבר משהו אחר לחלוטין. זה לא רק שהמלך חש את צער בנו; הוא ממש יחד אתו.
כעת נוכל להבין מה חידשה פרשתנו:
עוד לפני הפרשה שלנו ידענו שה' נמצא יחד עם העם היהודי. עצם קיומנו 'ככבשה בין שבעים זאבים' מעידה על הרועה המסור שמיגן ושומר עלינו בכל עת.
אולם, הפסוק 'ושב ה' את שבותך' מלמד שלה' קשה בצרת הגלות. כביכול, גם הוא מגורש מביתו. וזה כבר חידוש גדול: שהקב"ה בעצמו בגלות ביחד עם עמו.
הפירוש של הפסוק 'עמו אנכי בצרה' הוא שצרת בני ישראל מיצרת להקב"ה. כלומר, הצרה של בני ישראל כואבת לה' משום שהוא אוהב אותנו והוא אבא שלנו. אולם, האם ה' נמצא אתנו בגלות? זאת למדנו רק בפרשה שלנו. צרתנו היא צרת ה'.
אז בפעם הבאה שנבקש מה' את היציאה מהגלות, נבקש גם עבורו.
'שכינתא בגלותא'!
זהו אם כן הלקח שנלמד מהפרשה:
בגלות – לא רק יהודים;
נמצא אתנו אלוקים!
(לקוטי שיחות חלק ט, ניצבים א)
שבת שלום!
מכל הלב והנשמה
יוסי נחשון – טנק חב"ד חברון
מנכ"ל פרוייקט "לחיילים באהבה"
