אוטיזם ועיכוב התפתחותי- תהליך ״מתקדמים״: טיפול טבעי מבוסס מדע!

כללי

באם לאחרונה ילדכם קיבל איבחון של אוטיזם או עיכוב התפתחותי על ידי נוירולוג.ית או פסיכיאטר.ית, האם שאלתם אותו או אותה ״למה זה קרה?״ אם שאלתם בוודאי נענתם כי זה ״מצב מולד״, ״גנטי״ או -לחילופין- שאין ממש הסבר לתופעה. בכל מקרה שתי התשובות הללו לא מדוייקות.

האיבחון: אין בדיקת דם לאוטיזם או בדיקה ״רפואית״ אחרת מלבד איבחון הערכתי שמנסה להיות אובייקטיבי ככל הניתן בעזרת סדרת שאלות או משימות מובנות. כלומר האיבחון נעשה על סמך הביצועים והתגובות של הילד ולא על סמך מדדים אובייקטיבים מה שאומר שאם הילד ישתפר באיבחונים הבאים הוא עשוי לצאת מהאבחנה כפי שנצפה במחקר שבוצע בתה״ש (1) ב – 2012 שבו 25% מהילדים יצאו מהאבחנה!

מגוון גדול של מחקרים וכן ניסיון בקליניקה של ילדים אמיתיים מוכיח כי הסיבות לאוטיזם ובעיות התפתחות הן רבות, מגוונות, מורכבות ושונות מילד לילד, יתכן מרכיב גנטי אבל עדיין השפעת הסביבה- מה הילד עבר בחיים, מה הוא אוכל, למה הוא רגיש, מה מצבו הרגשי, אילו תרופות ותכשירים קיבל, מה מצב מערכת העיכול שלו, מערכת החיסון, רעלים להם נחשף, מנגנוני הפקת האנרגיה בתאים שלו ועוד ועוד כל אלה משפיעים לא פחות מהגנטיקה ונותנים תקווה שעל ידי שינויי אורח חיים ניתן לקדם את הילדים, ובאמת השמיים הם הגבול!

ניתן לציין את חוקרי מחקר תאומים זהים (2) שאחד מהם לפחות על הספקטרום ואשר הסיקו כי הגנטיקה היא ״חלשה״ יחסית לגורמי הסביבה.

האפיגנטיקה משמחת אותי! It Makes me Happy

מה זה אפיגנטיקה? אפיגנטיקה זו ההשפעה של אורח החיים שלנו ומה שעברנו בחיים על ביטוי הגנים שלנו. בפשטות: ככל שאורח החיים יהיה בריא יותר, נטול חוויות שליליות וסטרס ונטול רעלים כך הביטוי של הגנים ה״חיוביים״ יהיה רב יותר והביטוי של הגנים ה״שליליים״ יופחת. כלומר, גנים ומוטציות רבות שכל אחד מאיתנו נושא לא חייבים לפעול וכשמוטציות לא טובות לא פועלות- זה משמח. אפשר לדמות זאת למפסק תאורה שנכבה או נדלק.

תהליך ״מתקדמים״ בעצם מכוון להפחתת ביטוי גנים שליליים והגברת ביטוי גנים חיוביים.

במחקר שפורסם ב 2017 (3) נבדק הקשר בן אוטיזם אצל הילד או הילדה לגורמים סביבתיים. בן היתר נמצא קשר בן אוטיזם לגורמים האלה אצל ההורים: שימוש באקמול, סכרת של האם, זיהום ויראלי, חשיפה לחומרי הדברה, התמכרות לסיגריות ו/ או אלכוהול.

כמו שכתבתי: זה מורכב.

הקשר בן המעי למוח או המעי הוא המוח השני (ואולי הראשון?)

מזה מספר שנים הקהילה המדעית חוקרת את הקשר המופלא בן המוח למערכת העיכול. למעשה, כבר כיום, ניתן למצוא למעלה מ- 1,200 מחקרים (4) בנושא זה. מסתבר שמבחינה גנטית חיידקי המעי עולים במספרם על תאי הגוף שלנו וזה רק רמז להשפעה הגדולה שלהם עלינו.

לילדים רבים על הספקטרום או בעיכוב התפתחותי יש בעיות במערכת העיכול. חלק מהבעיות נראות לעין: שלשולים, עצירות, גזים, כאבי בטן וחלקן פנימיות אשר מתגלות בבדיקת הצואה שאנו שולחים למעבדה.

במחקרים רבים נצפה קשר בן חיידקי המעי למצבים כגון אוטיזם למשל במחקר (5) שפורסם ב- 2019 בו השתלה של חיידקי מעי של עכברים ״בעלי התנהגות אוטיסטית״ שינתה את התנהגות העכברים המושתלים להתנהגות זהה. בנוסף קיימים היום מחקרים קליניים ברחבי העולם ל״השתלת צואה״ לילדים על הספקטרום, זהו נושא מרתק.

בתהליך ״מתקדמים״ חלק ניכר מהטיפול הנטורופתי מכוון למעי, להפחתת תסמינים, לשיפור ספיגת חומרים מהמזון, להפחתת רגישויות למזונות, למיגור חיידקים לא רצויים ולאיכלוס ״חיידקים טובים״.

תהליך ״מתקדמים״: מהם עקרונות הטיפול הנטורופתי- פונקציונלי באוטיזם ועיכוב התפתחותי

כפי שהבנו אצל כל ילד הגורמים עשויים להיות שונים. גם אצל תאומים (מניסיון) ולכן יש חשיבות גדולה לאבחון ודיוק המצב של כל ילד.

האיבחון נעשה בעזרת תשאול מקיף וקריאת מסמכים קודמים שלכם, הפנייה לבדיקות דם מקיפות בקופת חולים והפנייה לבדיקות פונקציונליות המבוצעות בבית בעזרת ערכה אך נשלחות למעבדות בחו״ל עם שליח מיוחד.

שיטת האיבחון הזו מאפשרת לי לדייק את הטיפול ולקדם את ילדכם בצורה הטובה ביותר.

כבר מהפגישה השנייה אנו מתחילים בטיפול נטורופתי שמקיף, ככל האפשר, את כל אתגרי הבריאות של ילדכם ומעלה אותו על ״פסים״ של בריאות.

כאשר תוצאות הבדיקות מגיעות אנו מעלים הילוך״ ותוכנית הטיפול והתזונה אף מקבלת דיוק נוסף.

בהמשך מתבצעות פגישת תזונה ופגישות מעקב. כל התהליך נעשה בליווי מלא ותמיכה מקסימלית.

״הבן או הבת שלי כבר מקבלים טיפולים משלימים כגון ריפוי בעיסוק או קלינאית תקשורת. האם זה לא מספיק?״

כל טיפול שתיתנו לילד או לילדה שלכם (במידה והמטפל מקצועי והוא יוצר תקשורת טובה) הוא מבורך.

תהליך ״מתקדמים״ מביא את הילד למצב גופני- פיזיולוגי טוב יותר, כך שהגוף והמוח בשלים להתקדם ולהתפתח.

תהליך ״מתקדמים״ מאפשר לילדכם למצות את הפוטנציאל שלו בשאר הטיפולים כי הוא פועל ״מלמטה״ מהבסיס של המצב, ממה שמתחת לפני השטח.

אפשר להשוות זאת לבניית בית שבו היסודות לא הושמו כהלכה. ברור לנו שבניית בית כזה בעייתית מאוד וכנראה שלא נצליח לסיים את הבנייה בצורה וברמה שרצינו.

אין תרופה לאוטיזם

חשוב להבין שלמרות מאמצי מחקר גדולים כיום אין תרופה לאוטיזם. הסיבה היא כנראה בגלל שכפי שכבר הבנו- אין סיבה אחת לאוטיזם ומצב זה אינו מחלה.

התרופות הקיימות כיום הינן סירקדין Circadin שהיא בעצם הורמון השינה- מלטונין- בשחרור מושהה ותרופות להרגעה או לשיפור הקשב והריכוז.

חשוב לדעת שאף תרופה מאלו שהוזכרה לא מרפאה אוטיזם ולחלקן תופעות לוואי חמורות עד החמרת הלקות התקשורתית. למעט מלטונין שקיים אף כתוסף תזונה בארה״ב אני ממליצה לכל הורה לפני התחלת מתן תרופה לקרוא היטב את ה״עלון לצרכן״ ולמצות את כל הדרכים האחרות ולמנוע מילדו תופעות לוואי לא פשוטות.

תמיד ניתן להתחיל תרופה חדשה, אבל להפסיק תרופה קיימת הרבה יותר מאתגר.

לסיכום

אוטיזם אינו גזרת גורל ויש הרבה מה לעשות. אין סיבה אחת לאוטיזם ולכן גם אין טיפול אחד לאוטיזם. כדי להגיע לתוצאות טובות מומלץ לאבחן את הסיבות בצורה המעמיקה ביותר ולדייק את הטיפול. רצוי שהטיפול יהיה כמה שיותר טבעי וללא תופעות לוואי כדי לקדם את הילד בצורה הטובה והבריאה ביותר.

על הכותבת

נטע פלג-ג'ראד ND MBA, נטורופתית בכירה בעלת קליניקה מצליחה עם תוצאות בתחומי אוטיזם, עיכוב התפתחותי והזדקנות בריאה. הרבולוגית קלינית, ארומתרפיסטית, חברת הנהלה באגודת הנטורופתים. מוסמכת בשיטת ד"ר וואלר לטיפול פונקציונלי-אינטגרטיבי באוטיזם ומשתתפת פעילה בכנסים בינלאומיים.

קישורים למחקרים שהוזכרו בכתבה