ישראל ניוז Israel News אתר חדשות ישראל ומבזקים בזמן אמת
לאחי ורעי האהובים והחביבים ה' עליהם יחיו, הנה נחזק ונחדד בנפשנו קבלה קדושה והבנה יסודית, אשר תוחק בספר לזיכרון עולם בבני קהילתנו הקדושה "שובה ישראל", ותגדל ותתרבה קבלה זו בעולם, ונזכה לתקן עולם במלכות שדי.
*
יקפיד האדם בכל כוחו על שולחנו שיהיה כמזבח, ותמיד מלח בשעת האכילה יהיה על השולחן, והשולחן יהיה עם מפה שהיא סגולה לפרנסה בשעת האכילה, ולא ידבר דברים בטלים על השולחן, ויקפיד בכל סעודה אשר אוכל לדבר בה דברי תורה, משום שהדברי תורה על השולחן תיקון הוא לנשמות עשוקות אשר נמצאות בגלגול, ואין להן תקומה.
עד אשר יושבים יהודים על שולחן שהוא כמזבח, וסועדים יחדיו ומדברים דברי תורה, ואותם דברי תורה הם התיקון של אותן נשמות. ואם יושבים בשולחן ומדברים לשון הרע, דוחקים את אותן נשמות ומורידים אותן לשאול, ומוסרים אותם לידי דומה.
ולכן ישב האדם בשעת הסעודה במורא גדול, וידמיין בנפשו שזה השולחן אשר לפני ה', ולא רק אכילה יש בו, אלא תיקון שאף לימוד תורה אחר או מצוה אחרת לא יכולה ולא מסוגלת לתקן את מה שמתקנים בשולחן כיאה וכנאות, והוא כהקטרת קטורת על גבי המזבח, והעלאה והרמה של נשמות עשוקות.
***
מובא בפרשת תרומה (שמות כה, כג) "ועשית שולחן עצי שיטים אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו. וציפית אותו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב. ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב"
ומובא בספר חומת אנך לרבנו הגדול החיד"א זצוק"ל (אות ה), שמביא בשם אחד מן הראשונים רבנו אפרים ז"ל הטעם שנסמכה מצות עשיית השולחן למצות עשיית הארון "ועשו ארון עצי שיטים", לרמוז שצריך לומר דברי תורה על השולחן.
כמו שמובא במשנה (אבות פ"ג, מ"ג) רבי שמעון אומר שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (ישעיה כט, ח) "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום". אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא שנאמר (יחזקאל מא, כב) "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'".
**
ומצאנו ברמ"א (או"ח סימן קסז, ס"ה) מצוה להביא על כל שולחן מלח קודם שיבצע, כי השולחן דומה למזבח והאכילה כקרבן, ונאמר (ויקרא ב, יג) "על כל קרבנך תקריב מלח".
וכן מובא בבית יוסף (או"ח סימן ק"פ, ס"ה) נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון, ומביא מרן הבית יוסף בשם הרוקח כי שולחנו של אדם הוא כמזבח שכתוב (דברים כז, ה) "לא תניף עליהם ברזל".
*
הנה משמע מדברי רבותנו הקדושים, שמעלת השולחן מעלה גדולה ביותר והיא כמזבח.
**
ומובא בספר באר חיים על הגדה של פסח, בשם רבנו הגדול הבעל שם טוב זצוק"ל על דברי רבי שמעון במשנה באבות "שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים", ומקשה אין אמת שאכילה בלי דברי תורה על שולחן דבר רע וגרוע ביותר, אבל מדוע רבי שמעון במשנה משוה אכילה זו לזבחי מתים?
ומפרש שם בשם רבנו הגדול זצוק"ל, דידוע שהמתים מתגלגלים במאכל האדם בכדי שיאמרו דברי תורה בשעת האכילה ויברכו הברכות על האכילה כיאה, ואז נשמת המתים שלא זכו לתיקון מיתקנת על ידי הברכה והדברי תורה. ואם לא נוהג כך האדם, דוחק את אותם נשמות לידיו של דומה.
**
ובכדי להבין טוב הדברים, נביא את הגמרא (יומא מד) המביאה את עבודת כהן גדול ביום הכיפורים (ויקרא טז, יז) "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל". איזוהי כפרה ששוה לו ולביתו, ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל? הווה אומר זה הקטרת הקטורת.
ומקשה שם הגמרא, וקטורת מכפרת? ומתרצת הגמרא, אין דהא תניא רבי חנניה למדנו לקטורת שמכפרת שנאמר (במדבר יז, יב) "ויתן את הקטורת ויכפר על העם". ותנא דבי רבי ישמעאל, על מה קטורת מכפרת על לשון הרע, יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי. אם כך משמע מדברי הגמרא, שהקטורת היא הכפרה על לשון הרע שדיבר האדם.
**
והקשו רבותנו זכרונם לברכה, מדוע שולחן של אדם מכפר דווקא על לשון הרע? והנה התורה הקדושה (ויקרא יט, טז) אומרת "לא תלך רכיל", ופירש רש"י ותרגומו, לא תיכול קורצין כמו (דניאל ג, ח) "ואכלו קורציהון די יהודיא".
ומביאה הגמרא (ברכות נח.) אכל ביה קורצא בי מלכא, נראה בעיני שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דברים שום הלעטה, והוא גמר חיזוק שדבריו מקוימים, ויעמידם על האמת, ואותה העלטה נקראת אכילת קורצין, לשון (משלי ו, יג) "קורץ בעיניו" שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם, ולרמוז דברי רכילותם שלא יבינו שאר השומעים.
הנה למדנו מדברים אלו, שדרכם של בעלי לשון הרע שמספרים דבריהם בשעה שאוכלין יחד עם השומע, ולכן מפרש התרגום "לא תלך רכיל" לא תיכול קורצין.
וכך גם בימים אלו, אנו רואים שכל מחריבי התורה חלק מדרכם להשפיע על אנשים תמימים, להזמינם לביתם בסעודות שבת ולמקום אכילה, ושם בתוך האכילה שופכים את דבריהם, וזורעים חורבן בנשמות של אנשים תמימים.
*
ולכן ידועים דברי הגמרא (יומא פו) איך ידע מי בעל תשובה, כלומר מהו הסימן לבעל תשובה שהצליח בתשובתו?
אומרת שם הגמרא, אמר רבי יהודה באותו פרק ובאותו מקום. פרוש, שבאותו מקום שדיבר ודברו לשון הרע, מתקן את המקום על ידי דברי תורה.
**
וידועים דברי רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל בשער המצוות (פרשת עקב), כי תכלית האכילה היא לברר ניצוצי הקדושה הנמצאים בתוך המאכלים. ומבאר שם כוונת הלעיסה עם ל"ב שיניים הטוחנות את המאכל.
***
וכך מביא רבנו הבעש"ט זצוק"ל (פרשת יתרו), "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", פירשו כאן סוד גדול ונורא, ואולם ברא הקב"ה עניני מאכל ומשתה שאדם תאב להם לאכול ולשתות, והטעם שהם ממש ניצוצי האדם הראשון, שהם מתלבשים בדומם, בצומח, ובחי ובמדבר, ויש להם חשק לדבוק בקדושה. וכל אכילה ושתיה שאדם אוכל ושותה, הוא ממש חלק מניצוצות שלו שהוא צריך לתקן.
**
אם כך, כשאדם יושב על שולחן כמזבח ומתנהג כראוי ומדבר דברי תורה, מתקן הוא את הנשמות העשוקות שרוצות וצריכות להידבק בקדושה, ועל ידי התנהגותו הראויה בשולחן, מעלה הוא אותן למקום גבוה.
**
ואם כן, יובן דברי התנא הקדוש רשב"י במשנה באבות "שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים", דהנה ידוע דברי חז"ל שמי שמדבר לשון הרע פוגע בשלושה אנשים, בעצמו, בשומע, ועל מי שדיבר. ולכן רשב"י חידש ששלושה שאכלו על שולחן אחד, על ידי אכילתם בקדושה ובטהרה ובדרך ה', בונים את התיקון לנפשם ולעלות הניצוצות כמו הקטרת הקטורת.
אך כאשר אינם מדברים דברי תורה, מביאים הם את עצמם לחורבן והם כאכילת זבחי מתים, משום שהנשמות העשוקות לא מתוקנות ונשארות בידי הסטרא אחרא, ורק על ידי הדברי תורה, מתקנים את השלושה שנפגעים בלשון הרע. ולכן השולחן הוא כמזבח שמקטירין עליו קטורת.
ולכן נחזק בכל הכח, להקפיד בכל כוחנו לשמור ולהישמר בשעת האכילה, וכך נזכה לתקן עולם במלכות שדי.
