יום השואה: סגירת מעגל מרגשת בחיי

סגירת המעגל המרגשת בחייו של חבר הכנסת חיליק בר. סקולסק, פולין: קרוב ל-75 שנים אחרי שסבי יעקב קוטובסקי פדהצור ז״ל ובני משפחתו עזבו את העיירה הפולנית הקטנה סקולסק, חזרתי לשם, יחד עם רבים מבני משפחתי. אבל סבי ומשפחתו לא סתם עזבו את העיר, ואנחנו לא סתם חזרנו 75 שנים אחרי.

אביו של סבי, סבא רבא יצחק (איצ׳ה) קוטובסקי היה ראש הקהילה היהודית של סקולסק וסגן ראש המועצה של העיירה. משפחתי, משפחת קוטובסקי, הייתה פעילה ומרכזית מאוד בעיירה בה חיו עוד עשרות משפחות יהודיות אשר קיימו שם קהילה יהודית מפוארת ומכובדת, שחיה, יצרה ועבדה שם משך שנים רבות. כמו כל שאר היהודים בפולין, הם לא בחרו לעזוב את סקולסק מרצונם אלא נעקרו משם ונרצחו בברוטליות כמעט כולם, נשים, גברים ילדים וטף, כמעט עד האחרונה והאחרון שבהם, בשיטות שונות ובאכזריות שאין דומה לה.

כמעט 75 שנים אחרי, אני, נינו של ראש הקהילה היהודית איצ'ה קוטובסקי ז"ל הי"ד, חזרתי לשם כסגן יושב ראש הכנסת של ישראל, כחבר בפרלמנט של העם היהודי החופשי בארצו, לתבוע ולו במעט את כבוד הקהילה היהודית שהייתה שם, ואת כבודו של סבי ומשפחתו. וכן, שבנו לשם גם על מנת להזכיר לתושבי העירה הפולנים, שמשך 70 שנה התעלמו מכך לחלוטין, שפעם חיו כאן יהודים והיו חלק מרכזי וחשוב בקהילה.

שום דבר הרי לא יוכל באמת להחזיר את הכבוד והחיים שנלקחו ולפצות על הסבל, הכאב והדם שנשפך באכזריות שלא היה דומה לה בהיסטוריה האנושית. אבל אפשר לזכור ולהזכיר, ובעיקר לעולם לא לשכוח. וזה בדיוק מה שעשינו שם, אני וכ-20 מבני משפחתי ששבנו 75 שנים לאחר מכן לעיירה סקולסק, חנכנו בטקס מרשים אבן לזכרה ולכבודה של הקהילה היהודית שחיה שם, חנכנו אבן בבית הקברות היהודי הישן של סקולסק, שכאילו נעלם ולא היה, ואף זכינו לכך שהכיכר המרכזית הסמוכה לבניין עיריית סקולסק, תיקרא ״כיכר משפחת קוטובסקי״. בניין העירייה של העיירה, שוכן היום על השטח בו עמד בעבר בית משפחתי, משפחת קוטובסקי. וכך כתוב על האבנים שחנכנו לזכר הקהילה היהודית בכיכר המרכזית בעיר ובבית הקברות היהודי של סקולסק: ״זכור את אשר עשה לך עמלק. לזכר הקהילה היהודית של סקולסק שחיה כאן, יצרה תרבות ואומנות, מסחר ומלאכה, עד שהושמדה כמעט כולה בשואה בידי הנאצים ועוזריהם. אבן זכרון זו, נחנכה במעמד סגן יושב ראש הכנסת, ח״כ יחיאל (חיליק) בר, נינם של גיטל ויצחק קוטובסקי ז״ל הי״ד, ראש הקהילה היהודית בסקולסק.״

אבן הזיכרון נחנכה בטקס מרגש ומרשים, בו השתתפו שרים ובכירים בממשלה הפולנית, שגרירת ישראל בפולין אנה אזרי, חברי היקר ג'וני דניאלס, מייסד עמותת "ממעמקים", שהיה שותף בכיר למאמץ החשוב ואני מודה לו מכל לב על השותפות, ועוד רבים מהארץ ומפולין. את הטקס פתחה בתרועה התזמורת העירונית, והוא הסתיים בשירת התקווה, המון ישראלי שמעולם לא הושמע בעיירה קודם לכן. הנה מעט תמונות מהאירועים:

היינו שם כולם יחד, אמרנו קדיש בבית הקברות ותפילת יזכור לזכר הנרצחים ולכבוד הקהילה היהודית, בכינו והעלינו סיפורים ששמענו מסבא ומאחיותיו, ובעיקר התרגשנו. בכינו והתרגשנו. התרגשנו להיות שם כולנו יחד, כמשפחה חזקה ומאוחדת, גאים בעובדה שהרוח ניצחה את החומר, שגבורת אחינו ואחיותנו גברה על המכונה הנאצית ושאנו עומדים כאן היום על אף ולמרות שהרוצחים הנאצים ניסו לעשות הכל על מנת למנוע מאיתנו מעמד זה. מעמד שבו אנו חוזרים לעירה כמנצחים, קוראים את שם הכיכר המרכזית בעיר על שם משפחה יהודית, משפחתנו, וחונכים אבן גדולה לזכר הקהילה היהודית, בעיר פולנית שמאז השואה ועד היום לא מתגורר שם אף לא יהודי אחד.

למסע הזה כאמור לא יצאתי לבד, היו איתי שם אימי היקרה, טובה (גיטל), בתו של סבי יעקב קוטובסקי ז"ל, יחד עם אחותי יעל ושלושת אחיי ינון, קובי ויפתח, אחיה הבכור של אימי, דודי אפרים פדהצור, ששתי בנותיו (ענת ונעמי) הן הנכדות היחידות שלא הסכימו להשתתף במסע ולדרוך שוב על אדמת פולין, אחותה הצעירה של אימי, דודתי דובית ילוביצקי יחד עם בעלה שלמה ובניה יואב ואביב, בן דודה של אימי מנו קשיבנובסקי יחד עם רעיתו ולריה וילדיו איזי וגבריאלה, בן דודנו שחר קוזק שהגיע מהולנד, מלכה וחנן קרן, ורוברטה ובתה פמלה, ארבעתם נצר למשפחת רוגוז׳ינסקי שחיה בעיר סקולסק.

בעבורי, כל אחד מימי השואה שחוויתי במהלך חיי, היו ימים טעונים, מרגשים וכואבים מאוד, ובעיקר בגלל החיים לצד סבי הגיבור והיקר יעקב קוטובסקי ז"ל, אליו היינו מחוברים מאוד בילדותנו ובשל הסיפורים ששמענו ממנו ומאחרים במשפחה. אך יום שואה זה היה מרגש אפילו יותר, ואם אפשר לומר זאת בצורה שלא תובן באופן מוטעה, הוא היה מעט ״שמח״ יותר, בשל סגירת המעגל הכי מרגשת, הכי משמעותית והכי עוצמתית שחוויתי בחיי. מעגל שהחל בחורבנה, רציחתה והשמדתה של קהילה יהודית כמעט שלמה של העיירה סקולסק ובהם משפחתי, משפחת קוטובסקי, מעגל שהסתיים בחזרתנו לסקולסק, כמשפחה גדולה מאוחדת וחזקה אשר הנציחה את הקהילה, את בית העלמין היהודי וכן את פועלם וחותמם של יהודי סקולסק במשך שנים רבות בעיירה ובחייה.

מסע זה הוקדש אישית מכל אחת ואחד מאיתנו שהשתתפו בו לזכרם של סבא רבא יצחק קוטובסקי ז״ל הי״ד, שנרצח במחנה ההשמדה מיידנק, סבתא רבתא גיטל קוטובסקי ז"ל הי"ד, שנרצחה בהרג המוני ביערות יוזפוב, צועדת בראש מורם לבושה בשמלת שבת חגיגית, ולזכר 8 בניהם ובנותיהם: פולה -פרלה לנדאו ז"ל שנספתה בסוביבור עם בעלה ובתה, אהרון אריה לייב ז"ל שנפטר לפני המלחמה וקבור בבית העלמין היהודי בסקולסק, גולדה ביזבינסקי ז"ל שזכתה לעלות ארצה טרם המלחמה, יהודה דב בר ז"ל שסיים את חייו בחרוביישוב, אידה יהודית פיוטרובסקי ז"ל ששרדה את השואה בדרכים שונות יחד עם בעלה אנטון ז"ל, סבי היקר יעקב אליעזר קוטובסקי פדהצור ז"ל, גיבור לוחם ופרטיזן שהיה מבוקש ע"י הנאצים בשל שלחם בהם ועשה בהם שפטים, קרלה לוינהוף ז"ל ששרדה לאחר שעברה את גהינום אושוויץ, וחנה קשיבנובסקי גונשורוביץ ז"ל, האחות הקטנה ששרדה וכתבה וסיפרה לכולנו הרבה, ועדויותיה שימשו לנו למצבת זיכרון. מסע זה גם הוקדש לכל אחד ואחת מיהודי העיירה סקולסק בפולין ולכל אחת ואחד מששת מיליוני אחינו ואחיותינו היהודים הגיבורים שנרצחו בשואה, ולאלו ששרדו אותה.