פרשת כי-תישא רובה ככולה עוסקת בחטא העגל ובאירועים שבאו בעקבותיו – שבירת הלוחות, תפילתו של משה רבנו, נתינת הלוחות השניים וכו'. למעשה מרומז החטא גם בתחילת הפרשה, במילים: "ונתנו איש כופר נפשו" כפי שמבואר במדרש, שנתינת מחצית השקל באה לכפר בעיקר על חטא העגל לפיכך נדרש ביאור, איך מתחברים הדברים …
קרא עודהשבת פרשת תצווה: שמן שבשמן
בתחילת הפרשה מופיע הציווי לקחת שמן זית זך לשם הדלקת המנורה במשכן – "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". לא כל שמן זית הוכשר להדלקת המנורה. חז"ל מציינים, שיש שלושה סוגים של שמן, ולשם הדלקת המנורה היה דרוש "שמן ראשון", השמן המעולה ביותר. כל עניין בתורה נושא עמו גם …
קרא עודפרשת השבוע תרומה: גזברות לשם שמים
לקראת הקמת המשכן ציווה הקב"ה על עם-ישראל לתת תרומות שונות לצורך המשכן ועבודתו. ציווי זה נאמר בלשון הדורשת ביאור. הקב"ה מצווה: "ויקחו לי תרומה", ולכאורה היה מתאים יותר לומר: "ויתנו לי תרומה", שכן בני-ישראל הם הנותנים ולא הלוקחים. שאלה נוספת מתעוררת לאור הפירוש "ויקחו לי" – "לשמי". כלומר, הנתינה צריכה …
קרא עודפרשת משפטים: יהודי כשומר פיקדון ה'
פרשתנו מפרטת את דיני השומרים. ארבעה שומרים: שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל וגם את מידת אחריותם לפיקדון שהופקד בידם. ידוע, שמאחורי הרובד הגלוי של דברי התורה מסתתרים רעיונות רוחניים פנימיים ועמוקים. גם סוגיית ה'שומרים' מתפרשת בתורת החסידות באופן מעמיק יותר, תוך הדגשת המשמעות הרוחנית של הדברים, המתווה ליהודי את …
קרא עודהשבת פרשת בשלח: כוחו של יוסף
כשיצאו בני-ישראל ממצרים, העלו עמם גם את ארונו של יוסף, כפי שמסופר בפרשת השבוע: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". ארונו של יוסף מכונה כאן "עצמות יוסף", ולמעשה התורה משתמשת כאן באותו לשון שהשתמש בו יוסף עצמו, כאשר השביע את בני-ישראל: "פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה". השימוש …
קרא עודהשבת פרשת וארא: רק הקב"ה יכול
במכה השישית שהנחית הקב"ה על מצרים, מכת ברד, עשה משה דבר שלא מצאנו כמותו במכות האחרות: כשאמר לפרעה "הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד", המחיש את משמעות דבריו "כעת מחר" על-ידי ש"שרט לו שריטה בכותל" ואמר לו: "למחר, כשתגיע חמה לכאן – ירד הברד" (כמבואר במדרש ובפירוש רש"י). לשם-מה היה …
קרא עודהשבת פרשת שמות: כוחו של ביטחון
כשגדל משה ויצא אל אחיו, ראה איש מצרי מכה איש עברי. הרג משה את המצרי. למחרת ראה "שני אנשים עברים ניצים", ואמר לרשע: "למה תכה רעך?". ענה לו המכה: "הלהרגני אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי?". כששמע זאת, "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר", ואכן, "וישמע פרעה, ויבקש להרוג את …
קרא עודהשבת פרשת ויחי: לחיות חיי-נצח
בתורה כל דבר מדוייק בתכלית. גם שמות הפרשיות מדוייקים, ושמה של כל פרשה מבטא את מהותה ותוכנה. לאור זאת מתבקשת השאלה, למה נקראת פרשתנו בשם 'ויחי', בה-בשעה שהיא עוסקת בהפך הגמור – מתחילת הפרשה מסופר על פטירתו של יעקב אבינו ולא על חייו. ההסבר טמון בעומק משמעותם של החיים. חיים …
קרא עודהשבת פרשת ויגש: דווקא התקיפות מועילה
פרשת ויגש מתחילה בפנייה התקיפה והקשה של יהודה ליוסף. הוא פותח ואומר: "ידבר-נא עבדך דבר באוזני אדוני". כאן מיד מתעוררת שאלה: מה פירוש "באוזני אדוני", וכי יהודה לחש סוד על אוזנו של יוסף? אמנם גם קודם לכן מצאנו את הביטוי "באוזני". למשל, על אבימלך מסופר שדיבר אל עבדיו "באוזניהם". גם …
קרא עודהשבת פרשת וישב: מתוך הירידה מגיעים לשלווה
על הפסוק "וישב יעקב" אומרים חז"ל: "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. אומר הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה?". לכאורה נראה כי בקשתו של יעקב לישב בשלווה הייתה דבר בלתי-רצוי, והוא אף נענש עליה – "קפץ עליו רוגזו …
קרא עוד